החגיגה של שונאי סעודיה
רבים כל כך במזרח התיכון חיכו לסעודים בפינה: פרשת חשוקג'י הפכה לכלי שרת בידיהם של איראן, קטאר ועיתונאי "אל-ג'זירה", המביטים בהנאה גלויה בהתפתלות של יורש העצר בן סלמאן ובהתערערות הברית שלו עם המערב
פרשת מותו של ג'מאל חשוקג'י, שהביכה את סעודיה וגרמה לערוצי תקשורת בכל העולם להצביע על יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן כאחראי ישיר לרצח, גרמה לסיפוק רב בקרב מתנגדי הממלכה. כלי התקשורת באיראן ובקטאר, יריבותיה העיקריות של סעודיה, הביעו תקווה שהפרשה תפגע קשות בתדמיתה של הממלכה הסעודית, ובעיקר שתפגע בתדמיתו של בן סלמאן כאדם חיובי המחולל בממלכה רפורמות ליברליות, כגון מתן זכות ההצבעה והנהיגה לנשים, פתיחתם מחדש של בתי קולנוע והשקת פרויקטים עתידניים. איראן וקטאר קיוו שייחשף פרצופו האמיתי של בן סלמאן כרוצח חסר רחמים.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הרצח בקונסוליה – סיקור נרחב:
בן סלמאן, אכזבת המערב: "טראמפ הימר עליו וכשל"
חיפושים ביער אחרי גופתו של חשוקג'י
"שמעו מוזיקה וביתרו": הגרושה, הארוסה והעיתונאי שחוסל
העיתונות האיראנית עסקה בפרשה ללא הרף, ועיתונאים איראנים לא היססו לפרסם כל האשמה נגד סעודיה שהגיעה מכלי התקשורת של "השטן הגדול" – ארה"ב. עיתונאים איראנים הביעו תקווה שהפעם הגיע תורה של סעודיה לסבול מסנקציות אמריקניות.
אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הביע אמון
בחקירה הסעודית מתח העיתון "איראן טיימס" ביקורת על הממשל האמריקני, ובעמודו הראשי נטען שטראמפ מעוניין להשתיק את פרשת חשוקג'י כדי לשמור על יחסים טובים עם בעלת בריתו האסטרטגית. בערוץ הטלוויזיה הלבנוני "אל-מיאדין", ערוץ פרו-איראני, מתחו פרשנים ביקורת על ממשלת טורקיה, הנזהרת מלהאשים מפורשות את בית המלוכה ברצח כדי לא לפגוע ביחסיה עם ריאד.
פרשת חשוקג'י העמיקה את הקרע בין סעודיה לשכנתה הקטנה קטאר והפחיתה את הסיכויים לפיוס בין המדינות, בשל העיסוק האובססיבי של רשת "אל-ג'זירה" הקטארית בפרשה. "אל-ג'זירה" מפנה למן ההתחלה אצבע מאשימה לעבר בית המלוכה, והתקשורת העוינת את סעודיה הציבה את רצח חשוקג'י ברשימה אחת עם שורת כישלונות הרשומים לחובתו של מוחמד בן סלמאן, בהם המלחמה בתימן (שמוצגת כ"וייטנאם של סעודיה"), ההסתכסכות עם קטאר, ההחזקה בכוח בראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי בממלכה ועוד.
בשבועות האחרונים התגייסו להגנה על הממלכה כל הפרשנים הבכירים בכלי התקשורת הסעודיים הבין-ערביים: מ"אל-ערבייה", דרך "אל-חיאת" ועד "א-שרק אל-אווסט". למרות נטייתם הברורה לטובת סעודיה, כדאי להכיר את טענותיהם ואת השאלות המטרידות שהם העלו. הטענה המרכזית שעליה חוזרים הפרשנים האלה בביקורתם היא שאת הסכינים נגד סעודיה שלפו דווקא כלי תקשורת מהציר של קטאר וטורקיה – ציר סוני שהוא יריב של הציר הסוני הסעודי. את הציר הקטארי-טורקי מכנים הפרשנים "ציר האחים המוסלמים".
הניצחון של "אל-ג'זירה"
השאלה הראשונה שהעלו הפרשנים נוגעת למהימנותה של חדיג'ה ג'נקיז, העדה המרכזית בפרשת היעלמותו של העיתונאי, שהופיעה בתקשורת כארוסתו של חשוקג'י. משפחתו של חשוקג'י – ובכלל זה בנו, ששהה עימו בטורקיה – טוענת כי לפני הפרשה לא שמעה על חדיג'ה כלל. השאלה השנייה שהעלו פרשנים סעודים נוגעת למטרותיהם הכמוסות של העיתונאים שסיקרו את הפרשה: מהימנותם של העיתונאים המרכזיים ב"אל-ג'זירה" שפועלים בטורקיה וסיקרו את הפרשה מוטלת בספק בשל עוינותם לממלכה. הכתב ג'מאל א-שיאל, למשל, הוא בנו של אחד ממנהיגי האחים המוסלמים בקטאר.
הפרשן הסעודי משארי א-ד'אידי העז לכתוב כי פרשת חשוקג'י אינה ניצחון של האמת אלא ניצחון הנרטיב של "אל-ג'זירה", של העיתונות הפרו-איראנית ושל עיתונות השמאל בארה"ב. לטענתו, הפרשה מעידה גם על חוסר יכולתה של העיתונות הסעודית להגן על הנרטיב של הממלכה. הפרשנית סלווא סעיד הביעה חשש שפרשת חשוקג'י תהיה מעין 11 בספטמבר נוסף עבור סעודיה. אחרי מתקפת הטרור ב-2001, שבה רוב המחבלים היו סעודים, הואשמה הממלכה בסיוע לטרור הבינלאומי.
עיתונאים רבים, כאלה התומכים בסעודיה וכאלה המתנגדים לה, נזכרו בעקבות היעלמות חשוקג'י בפרשה שמטרידה את העולם הערבי מאז 1978: פרשת חטיפתו ורציחתו בלוב של מוסא צדר, מנהיג השיעים בלבנון. מתנגדי סעודיה משווים את "הפשע" של מוחמד בן סלמאן לרצח צדר על ידי השליט הלובי מועמר קדאפי, ואילו פרשנים סעודים טוענים כי איראן היא שעמדה מאחורי הרצח (צדר לא תמך באייתולה רוחאללה חומייני, והיה עלול להיות מכשול למהפכה באיראן). חיסולו של צדר שירת את האינטרס של חומייני באיראן וגם בלבנון, שם הפכה היעלמותו את ההשתלטות על העדה השיעית באמצעות חיזבאללה לקלה יותר.
לרצח צדר היו השלכות מרחיקות לכת על האזור. מה יהיו השלכותיה של פרשת חשוקג'י? נראה שלאף גורם מלבד איראן וקטאר אין אינטרס להעמיק את המשבר. אפילו טורקיה, יריבתה של סעודיה, מעוניינת להשאיר את הערוץ המדיני שלה עם ריאד פתוח. למרות המתח והעוינות בין אנקרה לריאד מתקיימים ביניהן קשרים דיפלומטיים, כלכליים ואסטרטגיים תקינים, ומיד אחרי פרסום פרשת החטיפה שוחחו נשיא טורקיה ארדואן ומלך סעודיה סלמאן כדי להרגיע את האווירה.
שלום עושים עם אכזרים
וישראל? בשבת תרגם ערוץ "אל-מיאדין" לערבית מאמר מאת שגריר ארה"ב לשעבר בין דן שפירו, שהופיע יום קודם לכן ב"הארץ" תחת הכותרת "מדוע ההתנקשות בחשוקג'י היא אסון לישראל". שפירו רואה במעורבות של בן סלמאן ברצח חשוקג'י בעיה לעתיד הקשרים בין ישראל לציר הסוני המתון, שסעודיה היא המנהיגה שלו, ולנוכח טענתו המטרידה יש לשאול את השאלה הבאה: האם אכזריותם של המשטרים הערביים הייתה אי פעם עבור ישראל שיקול ביצירת קשרים דיפלומטיים איתם?
ואם כבר מדברים על סעודיה, האם היא הפכה למדינה אכזרית רק עם חיסולו של חשוקג'י? האם גברים ונשים לא נענשים שם ללא הרף בעריפת ראשים ובקטיעת איברים? והאם האכזריות הזו הרחיקה את ארה"ב מהממלכה הווהאבית השמרנית?
המזרח התיכון הוא אזור אלים ואכזרי, בין שמדובר באויבי ישראל ובין שמדובר בפרטנרים פוטנציאליים שלה. פרשת חשוקג'י, חמורה ככל שתהיה, אינה משנה את העובדה שלישראל ולציר הסוני המתון אינטרס לשמור על חזית חזקה מול האיום המשותף – איראן.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. ספרו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.
לפנייה לכתב/ת 
