במוסקבה, בעזה ובסעודיה - הסופ"ש שישראל תרצה לשכוח
בצפון: משלוחי טילים וציוד איכותי שהגיעו מאיראן לסוריה וללבנון נתקלו באדישות רוסית. נתניהו מודאג מכך, אבל פוטין לא נלהב לפגוש אותו. בדרום: חמאס מסרב להתפשר ומוביל אותנו למערכה צבאית. ולצד זאת, רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י עלול לפורר את החזית הבינלאומית נגד איראן
סוף השבוע שחלף היה לא טוב לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מגמות שליליות הסתמנו בשלוש זירות עיקריות שבהן היא מתמודדת או נאבקת: הזירה הצפונית (הרוסים, איראן וחיזבאללה), הזירה הדרומית (חמאס) והזירה האזורית (סעודיה).
החשובה מבין השלוש היא הזירה הצפונית. אחרי הפלת מטוס הביון הרוסי בידי אנשי ההגנה האווירית הסורים, נוצר מצב חדש שבמסגרתו לקחו גורמי הצבא והביטחון ברוסיה צד והתייצבו לימין סוריה, ובמשתמע גם לצד איראן וחיזבאללה, כנראה תוך חילוקי דעות עם הנשיא ולדימיר פוטין.
עובדה זו גררה לא רק הצבת מערכת טילי נ"מ S-300 בסוריה, אלא גם איום מוסווה על ישראל, שבפועל מגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר במרחב האווירי של סוריה ולבנון. הצבתו של ה-S-300 בסוריה נועדה לא רק להרתיע את חיל האוויר הישראלי, אלא גם לאיים על האמריקנים שפועלים אווירית בסוריה מבסיס א-תנף. זהו למעשה מנוף לחץ על האמריקנים במטרה שיוציאו את כוחותיהם מסוריה, כפי שדורש פוטין.
אפשר להניח בסבירות גבוהה שפוטין הבטיח לנתניהו בשיחות הטלפון ביניהם שרוסיה תנסה לפחות להשפיע על האיראנים לא לנצל את המצב החדש שנוצר כדי להגביר את משלוחי הטילים והציוד לשיפור דיוק הטילים, שהיא מעבירה לסוריה ולבנון. פרסומים בתקשורת הערבית הצביעו על כך שהרוסים אכן החלו בפעילות דיפלומטית לשכנע את האיראנים להגביל או לא לעצור לחלוטין את המשלוחים, בעיקר דרך האוויר. היו גם סימנים שהאיראנים אכן נענו למאמצי השכנוע של הקרמלין ובעת האחרונה צמצמו מאוד את העברת הנשק האיכותי והציוד לדיוק הטילים לסוריה וללבנון.
סביר להניח שזו הסיבה שבגללה לא הופיעה לאחרונה בתקשורת העולמית והמקומית אף ידיעה על תקיפה שמיוחסת לחיל האוויר. אבל בימים האחרונים חלה תפנית במצב הזה. האיראנים חידשו את המשלוחים באמצעות מטוסי תובלה אזרחיים כביכול, שאחד מהם נחת בדמשק והמשיך ללבנון. כך פרסמה רשת "פוקס ניוז" האמריקנית, כשהיא מייחסת את המידע ל"גורמי ביון מערביים".
"פוקס ניוז" ידועה בקו השמרני שלה, התומך ברפובליקנים ובנשיא דונלד טראמפ, ולכן לא קשה לנחש את זהות "גורמי הביון המערביים". גם די ברור שהידיעה נועדה פחות לאוזני הממשל האמריקני, אלא הושתלה בוושינגטון כדי שהמסר יהדהד במוסקבה.
לישראל יש אינטרס דחוף להראות לרוסים - ובעיקר לפוטין - שהמצב שנוצר במרחב האווירי של סוריה ולבנון מנוצל על ידי האיראנים בניגוד לבקשות ולשכנועים שהקרמלין כנראה מפעיל עליהם. הסיפור על הג'מבו האיראני שנחת בדמשק ומשם טס לביירות מוכיח אפילו לגנרלים של פוטין שטהרן מנצלת את המטריה שהם פרסו מעליה כדי לפגוע בישראל ולהתבסס בסוריה. העובדה שהג'מבו נחת קודם בדמשק ורק אחר כך בבירות מדגימה זאת היטב.
כך מתנהלות החזית המדינית והלוחמה התקשורתית, שמחליפה לפי שעה את הלחימה הקינטית בין ישראל לאיראן. במקום טילים - מידע שמביך את הרוסים ואולי דוחף אותם להגביר את מאמצי השכנוע שלהם אצל האיראנים.
מבצע השנמוך של ה-S-300
בינתיים, בחזית הפיזית והמעשית, הגנרלים הרוסים מפגינים נחישות שנועדה להרתיע את ישראל. אחרי הפלת המטוס התחייב שר ההגנה סרגיי שויגו לשלוח לסוריה סוללה (ארבעה משגרים) של טילי S-300 "תוך שבועות". אלא שלתעשייה הצבאית הרוסית לא היה במלאי את הדגם לייצוא (S-300pmu2), שמשמש כבר תריסר צבאות בעולם (בהם של איראן, יוון וקפריסין).
בלית ברירה, וכדי לעמוד במילתו, הורה שויגו לשלוף מהמחסנים סוללה מהדגם המתקדם יותר (S-300pm2), שמיועד לשימוש הצבא הרוסי בלבד. אלא שבדגם הזה ישנם רכיבים ופרמטרים שרוסיה לא מעוניינת להעניק לצבאות אחרים - בין השאר מערכת "עמית-טורף" לזיהוי מטוסי אויב ומטוסים ידידותיים. אז מה עושים?
ובכן, הסוללה הבודדת שהועברה לסוריה בבהילות, מופעלת בינתיים רק על ידי אנשי צבא רוסים, שכרגע "משנמכים" את יכולותיה כדי שאלה יתקרבו לדגם המיועד לייצוא.
אגב, הדגם המתקדם של ה-S-300 אינו האיכותי ביותר שנמצא בידיים רוסיות. למעשה, הוא אפילו לא מערך הנ"מ המתקדם ביותר על אדמת סוריה. הכוחות הרוסיים ששלח פוטין לסייע לבשאר אסד מצוידים כבר במערכת S-400, האיכותית באופן משמעותי מקודמותיה.
עד כאן, הזירה הצפונית שבה ההתפתחויות לא מבשרות טובות. מדאיגה לא פחות הידיעה שפרסם אתמול (שבת) הכתב המדיני של ערוץ 10, ברק רביד, שלפיה פוטין דוחה בלך ושוב את הפגישה שהבטיח לקיים עם נתניהו. ראש הממשלה ביקש להיפגש עם הנשיא הרוסי בשיחת הטלפון האחרונה שהתקיימה ביניהם, אבל בניגוד לעבר, פוטין אינו ממהר. שבועיים עברו ואין תשובה.
צריך להבין בהקשר זה: הרוסים אינם בעדנו ואינם נגדנו. הם בעד האינטרסים של רוסיה כפי שפוטין מגדיר אותם. הגנרלים של פוטין, שצה"ל פגע בכבודם כשפעל בסוריה, משפיעים כעת על פוטין יותר משנתניהו משפיע עליו. כמו שנאמר, חברים יש רק באגד.
חמאס מסרב להתגמש
גם בזירה הדרומית הדברים אינם מתנהלים כפי שקיוו בירושלים ובמערכת הביטחון בקריה בתל אביב. חמאס אמנם ריסן ביום שישי את ההתפרעויות על הגדר, אבל לא מנע את החדירות, את הבערת הצמיגים ואת הפרחת בלוני התבערה. הייתה הפחתה של 40% ברמת האלימות על הגדר ושל כמות בלוני התבערה, אבל חמאס מסרב להיענות לדרישת המצרים להוריד לגמרי את האלימות כדי שאפשר יהיה להגיע להסדרה.
הארגון מתעקש ללכת על הסף, וגם להוכיח שניצח בעימות הנוכחי הנמשך כבר יותר מחצי שנה על הגדרות. כל זה אינו סימן טוב לבאות, ומעמיד בספק את הסיכוי להגיע להסדרה עם הארגון שבו שולטים המנהיגים הקיצוניים ולא אלה שרוצים לטובת האוכלוסייה.
גם ישראל נפגעה מרצח העיתונאי הסעודי
אם לא די בהתפתחויות הלא סימפטיות האלה בזירה הצפונית ובזירה העזתית, חלה התפתחות נוספת לא חיוביות בזירה האזורית: ההודאה הסעודית ברצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י לא מבשרת טוב לא רק ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, אלא גם לישראל.
התגובה הבינלאומית והאמריקנית לרצח תפגע כנראה ביחסי סעודיה וארה"ב.הנשיא דונלד טראמפ אמנם מנסה למזער נזקים ומקבל את הגרסה הסעודית, אבל הקונגרס, ואפילו רפובליקנים אנשי מפלגתו, לא מוכנים לעבור בשתיקה על רצח השתקה סעודי שהתבצע במתקן דיפלומטי על אדמה זרה. זו כמעט הפרה של כל נוהג וחוק הבינלאומי, והמחוקקים האמריקנים מתקשים לעבור עליה לסדר היום.
הרצח של חשוקג'י גם גורם כעת לתסיסה ולהחרפת המאבקים הפנימיים בתוך משפחת המלוכה השולטת בסעודיה. עובדה זו עלולה לגרום להחלשת מעמדו של יורש העצר הצעיר מוחמד בן סלמאן, ובעקיפין גם להחלשת היחסים הטובים שנרקמו לכאורה עם ישראל. נתניהו ציין בשעתו את היחסים המשתפרים עם מדינות ערב וניתן לשער שהוא התכוון כנראה בעיקר לסעודיה. הייתה גם תקווה שסעודיה תסייע להשפיע על אבו מאזן לחזור לשולחן המו"מ.
במצב הנוכחי שנוצר בעקבות רצח העיתונאי, סעודיה נתונה ללחצים כבדים מבחוץ ומבפנים והסיכוי שיהיה סעודי שיסתכן בביקורת פנימית או ערבית רק כדי לסייע לארה"ב להביא את אבו מאזן לשולחן הדיונים – האפשרות הזאת קלושה עד בלתי אפשרית. כך שגם בהיבט זה נפסק תהליך חיובי מנקודת ראותה של ישראל, שבו החל תהליך של התנרמלות עם מדינה ערבית חשובה. סעודיה, להרבה זמן כנראה, חדלה להיות חברה חשובה במחנה האנטי-איראני והתומך במאמצי השלום של ארה"ב.
לפנייה לכתב/ת 
