המבקר: השארת ייצור טנקי מרכבה במערכת הביטחון פוגעת במוכנות צה"ל למלחמה
השופט בדימוס יוסף שפירא קבע בדו"ח חדש כי משרד הביטחון לא ביצע בדיקה יסודית בנוגע ליכולת התעשיות הישראליות להרכבת כלי רכב משוריינים. לדעת המבקר, אזרוח מפעל הייצור עשוי למקד את מערכת הביטחון לליבת עיסוקה. משרד הביטחון: "93% מהייצור מתבצעים בתעשיות אזרחיות"
בשנים האחרונות בחנה מערכת הביטחון את האפשרות לאזרח את פעילות הפיתוח והייצור של טנק המרכבה ורכבי הקרב המשוריינים (רק"מ), ובהם נגמ"שי נמ"ר – אבל בסופו של דבר החליטה לשמר את המצב הקיים ולהמשיך לשמש בפועל קבלן ראשי המספק כלי רכב משוריינים לצה"ל. מבקר המדינה, שהעיר כי מדובר במצב חריג מהמקובל בתחום הרכש של אמצעי הלחימה בשימוש הצבא, כתב בדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (יום ב') כי נוכח הליקויים שעלו בביקורת קיים ספק באשר לנכונות ההחלטה להשאיר את הפיתוח בצה"ל.
על-פי דו"ח המבקר, באוקטובר 2016 החליט מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') אודי אדם להקים צוות מקצועי שיעסוק, בין היתר, בבחינת פעילות מרכז שיקום ואחזקה (מש"א) שבו מתבצעת הרכבת כלי הרכב המשוריינים - שניתן לאזרח. עם זאת, כך מצא המבקר, הוא קבע מראש, עוד בטרם החל הצוות בעבודתו, כי מפעל הרק"מ במש"א לא יאוזרח.
המבקר העיר כי קביעה זו סותרת את עצם החלטתו של אדם להקים את הצוות והיא אינה עולה בקנה אחד עם המלצות גורמים מקצועיים מהשנים 2009, 2014 ו-2015 לבחון אפשרויות לאזרח את מפעל הרק"מ. לדברי המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, אזרוח מפעל הרק"מ עשוי למקד את מערכת הביטחון במשימות שבליבת עיסוקה.
לאחר מכן, לבקשתו של סגן הרמטכ"ל שינה מנכ"ל משרד הביטחון את קביעתו ואישר לצוות שפעל מטעמו לבחון את הפרטת מפעל הרק"מ במסגרת בחינת פעילות במש"א שניתן לאזרח. המבקר מצא כי הצוות קבע שתחומי העיסוק של מפעלי הרק"מ אינם מתאימים לאזרוח, וזאת ללא שביצע בדיקה יסודית ושיטתית בנושא, הכוללת איסוף מידע בנוגע ליכולותיהן הפוטנציאליות של התעשיות הישראליות לייצר ולהרכיב כלי רכב משוריינים.
המבקר מצא גם ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע למקום שאליו יועתק מש"א. המבקר כתב כי מנכ"ל משרד הביטחון החליט מראש להעתיק אותו לאזור התעשייה "ציפורית" עוד בטרם קיים דיון מסכם עם בעלי תפקידים רלוונטיים במשרד הביטחון בצה"ל על החלופות למיקום המפעל, ולא נימק את הבחירה בחלופה זו, אשר בעבודת המטה של צה"ל דורגה כחלופה בעדיפות הנמוכה ביותר על פני חלופת אחרות.
בנוסף מצא המבקר ליקויים בממשק ובשיתוף הפעולה בין מנת"ק (מנהלת המרכבה והרק"מ) למינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת). המבקר כתב כי עקב שיתוף פעולה לקוי בין שני הגופים בתחום הטכנולוגי, הנחה בפברואר 2015 מנכ"ל משרד הביטחון דאז, דן הראל, לשפר את הסינרגיה ביניהם ובפברואר 2016 הנחה להקים פורום משותף. המבקר מצא כי הנחיות אלה לא יושמו והליקויים בממשק ובשיתוף הפעולה בין שני הגופים הביאו לכך שהם לא שיתפו זה את זה במהלכי פיתוח. רק במהלך הביקורת הוקם פורום משותף וסוכם על שיתוף פעולה טכנולוגי בין שני הגופים.
בסיכום הפרק העיר המבקר כי אזרוח פעילויות שנעשות על ידי מנת"ק ומפעל הרק"מ עשוי לתרום להתמקדות מערכת הביטחון בתחומי ליבה, לרבות מוכנותו של צה"ל למלחמה ולייעל את השימוש במשאבים הלאומיים בכלל ובמשאבי מערכת הביטחון בפרט. המבקר הוסיף כי על מערכת הביטחון לתת את הדעת על סוגיה זו ולהחליט אם פעילויות כקבלן ראשי לפיתוח ולייצור של כלי רכב משוריינים הן בליבת העיסוק של משרד הביטחון וצה"ל.
ליקויים בניהול תקציב המחקר והפיתוח
פרק נוסף בביקורת על משרד הביטחון הוקדש לניהול תוכניות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון. המבקר ציטט את דו"ח ועדת ברודט מ-2007, שם נכתב בין היתר כי המחקר והפיתוח הביטחוני הוא מרכיב חשוב בעוצמתו של צה"ל ומטרותיו הן השגרת יתרון בשדה הקרב, השגת הפתעה טכנולוגיות, התמודדות עם המצור הטכנולוגי ההולך ומתהדק ופיוח יכולת עצמאית.
אבל למרות החשיבות גם בתחום זה נמצאו ליקויים רבים. המבקר הצביע על היעדר תוכנית פיתוח ביטחוני כוללת, על ליקויים בניהול תקציב המחקר והפיתוח המרכזי הכולל, קשרי גומלין לקויים בתחום המחקר והפיתוח בין מפא"ת לצה"ל, פגמים בניהול ובשימור המידע במפא"ת וגם חוסר בהירות בהגדרת ייעוד המו"פ המרכזי.
המבקר שפירא כתב כי נוכח מרכזיותו של המחקר והפיתוח בתהליכי בניין הכוח של צה"ל והמשאבים הניכרים המושקעים בו, וכדי לייעל את מאמצי המו"פ רחבי ההיקף ולהביא לתפוקות מבצעיות מרביות, על ראשי צה"ל ומשרד הביטחון לפעול יחד כדי לוודא את תיקון הליקויים שעלו בפרק זה של הדו"ח.
ליקויים נמצאו גם ביחידת המודיעין 9900. המבקר כתב כי בין היתר נמצאו ליקויים במוכנות לחירום של היחידה ושל יחידות המשנה שלה, בכתיבת תפיסות, תורות ופקודות וגם בפיקוח ובבקרה על תהליכי הכשרת היסוד ועל תהליכי הסמכה לתפקידי פענוח וכן בהסדרת תחום הגיאולוגיה הצבאית.
"40% מהייצור מתבצע בפריפריה"
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לפרק העוסק בטנק המרכבה ובכלי רכב משוריינים כי "מנת"ק (מנהלת המרכבה והרק"מ במשרד הביטחון) הוא פרויקט לאומי אשר ייצורו מתבצע בכ-93% בתעשיות אזרחיות באמצעות כ-200 תעשיות ישראליות, מתוכן כ-40% בפריפריה המעסיקות עשרות אלפי עובדים. משרד הביטחון שם דגש רב על רכש כחול-לבן, בעדיפות לפריפריה".
עוד נמסר כי "משרד הביטחון דוחה את טענות המבקר בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות בנושאי מיקומה הארגוני של מנת"ק, אזרוח פעילותיה ובעניין העתקת המש"א לאזור ציפורית. ההחלטות לגבי הנושאים הללו התקבלו לאחר בחינה מעמיקה ומקצועית ובהתבסס על המלצות ועדות וצוותי עבודה. בתוך כך, במהלך שנת 2014 פעלו שתי ועדות בדיקה שונות שבחנו במסרקות ברזל את מיקומה הארגוני של מנת"ק ואת סוגית האזרוח של פעילותה במש"א. ועדות אלו המליצו להותיר את המצב על כנו. בפרק הזמן הקצר שעבר, מעת מתן המלצות ועד מועד קבלת ההחלטה, לא התרחשו אירועים שהצריכו בחינה נוספת של ההמלצות".
לגבי המעבר ל"ציפורית", נכתב כי החלופה נבחנה לעומק פעמים רבות בעבר והיא נמצאה רלוונטית ומתאימה על ידי צה"ל. "משעלה הנושא לשולחנו של המנכ"ל להכרעה, עמדו לנגד עיניו מכלול שיקולים רחב - הן של צה"ל והן שיקולים רחבים: חברתיים, כלכליים ואחרים. ההחלטה קיבלה את ברכת שר הביטחון וצה"ל. יתרה מכך, ממשלת ישראל חיזקה את החלטתו של המנכ"ל ואף הטילה בהחלטתה מיום 5 בנובמבר 2017 על צוות בין-משרדי לבחון את ההעתקה לציפורית, ולא את האופציות הגיאוגרפיות האחרות", נמסר בתגובה.
על הפרק העוסק במחקר והפיתוח, נמסר בין היתר בתגובת משרד הביטחון: "הניסיון לקשור באופן ישיר בין קביעת גודל תקציב המו"פ המרכזי לדוגמה בין היקפי ההתעצמות של צה"ל שגוי ואיננו מכירים פרקטיקה דומה בעולם. לגבי הטענה בדבר היעדר לכאורה, של עבודת המטה בעניין הגדלת תקציב המו"פ, נציין כי שלוש ועדות בלתי תלויות ברודט, טישלר ולוקר, בחנו את הסוגיה והמליצו במפורש להגדיל את תקציב המו"פ המרכזי, לפיכך אין מקום לעבודת מטה נוספת".
מצה"ל נמסר בתגובה לדו"ח: "צה"ל מברך על הביקורת ועוסק במימוש הלקחים שעלו בה. יחידה 9900 היא יחידה מצטיינת , בעלת תרומה משמעותית ויומיומית לביטחון המדינה האחראית על פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך. לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה עוד במהלך השנה כפי שציין המבקר בעצמו בדו״ח, דוגמא לכך הוא נושא פערי האיוש והכשירות של חבירי המערך. בימים אלה מתבצע עדכון פק"א 9900 והשלמתו תיתן מענה לחלק ניכר מהליקויים שעלו בביקורת כדוגמת נושא המעבר משגרה לחירום. למרבית ההמלצות יינתן מענה עד סוף שנת העבודה 2018".
באשר לתחום הגיאולוגיה, אימון ההקמה מתוכנן במהלך רבעון ד' 2018 והצבת הגיאולוגים ביחידות בתחילת 2019. בנושא ייצור בסיס הנתונים הגיאוגרפיים למאמנים, עבודת המטה של אמ"ן בנושא תוצג לאג"ת במסגרת תהליך אישור פק"א יחידת המיפוי ובמסגרת עמ"ט הסדרת הסמכות, האחריות והרגולציה של גופי צה"ל (לרבות אמ"ן), המבוצעת בימים אלו בהובלת אג"ת.
בעניין יכולת השימוש במפות משולבות מורכבות, כפי שהושב בדו"ח, יכולת זו כבר זמינה לכל דורש באמצעות מדור ייעודי לנושא ביחידת המיפוי (מדור שירות והפצה). בנוגע לעקרון אחדות הפיקוד ביחידת סיירי האוויר וכפי שהושב בדו"ח, קיימת יכולת מבצעית המאפשרת התנהלות מיטבית של יחידת סיירי האוויר הן לטובת משימות אמ"ן והן לטובת משימות חה"א.
באשר לניהול תוכניות מחקר ופיתוח במערכת הביטחון, בין אג"ת למו"פ קיימים קשרי עבודה ממוסדים, אשר באים לידי ביטוי בתוכניות העבודה השנתיות והרב שנתיות, בקשרי עבודה שוטפים בפרוייקטים ובתהליכי בחינה ובקרה של חטיבת התכנון בתחומי המו"פ.
במהלך 2017 הוחלט על הקמת ענף חדש באג"ת אשר מטרתו לנהל את תחום היכולות הרב זרועי והבינלאומי. שני תחומים אלה ינוהלו ע"י המטה הכללי בצמידות ובסנכרון עם מפא"ת. לכל סדרת דיונים המתקיימים לאישור פרוייקטים באג"ת שותפים מפא"ת באופן מלא.
כמו כן, כחלק מתהליך התכנון הצה"לי השנתי, מתקיימת הצגת תוכנית עבודה של מפא"ת, בסיומו מאושרת התוכנית ע"י סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל. במסגרת זו מתקיים שיח על תוכנית עבודה של המנהלות, תעדוף והתאמות נדרשות ביחס לתר"ש גדעון. מנגנון ההשקעה במו"פ במערכת הביטחון מבוסס במרבית המקרים על השקעה של צה"ל המתווספת להשקעת מפא"ת. מנגנון זה מביא את מפא"ת לקיים מפגשים והצגות עם גופי צה"ל כדי להכיר את צרכיהם ובכך לגייס משאבים חשובים.
בהתאם להנחיות הרמטכ"ל וס' הרמטכ"ל, מובילה מחלקת הארגון באג"ת בשנת 2018 מספר עבודות מטה. תחומי העיסוק כוללים את הסדרת האחריות, הסמכות והרגולציה של גופי צה"ל והממשקים בינהם, עדכון הוראות הפיקוד העליון ופקודות מטכ"ל וכן עדכון וטיוב תהליך עדכון פקודות הארגון של יחידות צה"ל. בהתאם לתוכנית העבודה לשנת 2018, בימים אלו נכתבת בתיאום עם אג"ת פק"א מפא"ת ומבוצעת הסדרת המבנה הארגוני של מפא"ת".
לפנייה לכתב/ת 
