"השותף איים - יחסל אותי אם אספר על שיחותינו"
זינוק בפניות על הטרדות מיניות במקום העבודה בשנה שחלפה מתחילת קמפיין MeToo#: ל' אמרה כי שותף סיפר לה כנגד רצונה על חיי המין שלו, עובד כינה את מ' "נערת ליווי" ודווקא היא פוטרה, וא' נאלצה לעבוד תחת הבוס שהטריד. דו"ח חדש של שדולת הנשים מביא את העדויות
יותר ויותר נשים מתלוננות על הטרדות מיניות במקום העבודה, אבל במקרים רבים דווקא הן משלמות את המחיר: שנה אחרי תחילת קמפיין MeToo# עולה כי לצד הזינוק במספר הפניות בנושאי הטרדות מיניות בקו הפתוח שמפעילה שדולת הנשים, חלה עלייה חדה מאוד גם בפונות בנוגע להטרדות מיניות במקום העבודה שלהן.
מדו"ח חדש של שדולת הנשים עולה כי בשנה שקדמה לקמפיין התקבלו 31 פניות בנושא הטרדות מיניות במקום העבודה, בעוד שבשנה האחרונה עלה מניין הפניות ל-102. ניתוח הנתונים מראה שבשנת 2017 הפניות בנושאי הטרדה מינית היו 11.1% מכלל הפניות שהתקבלו במוקד, ובתשעת החודשים הראשונים של 2018 הן מהוות 14.5% מכלל הפניות.
כדי לספק מענה טוב יותר להתמודדות עם הטרדות מיניות בשוק התעסוקה, ממליצה שדולת הנשים בישראל על צעדי מדיניות חדשים, מחקר ומעקב להשלמת נתונים שיעזרו להתוות מדיניות ציבורית, קביעת תו תקן ליישום החוק למניעת הטרדה מינית, ביסוס מעמד האחראיות על החוק למניעת הטרדת מינית והכשרתן, הרחבת חובת הדיווח על כלל המעסיקים והקמת גוף ממשלתי שיעסוק באכיפת החוק, הן במגזר הפרטי והן בציבורי.
בדו"ח מובאות גם כמה מהתלונות שהתקבלו במוקד שמפעילה השדולה. ל' הוטרדה על ידי אחד השותפים בחברה שבה עבדה. על אף שביקשה ממנו כמה פעמים שיפסיק, הוא נהג לשתף אותה שוב ושוב בחיי המין שלו, בין היתר על הדברים שהוא עושה עם אשתו ועם נשים אחרות, בהן עובדות נוספות בחברה.
"אני לא שופטת את אורח חייו", סיפרה למוקד, "אבל ביקשתי ממנו כל כך הרבה פעמים שלא יכניס אותי לזה ושיפסיק לדבר איתי על זה. בשלב מסוים הוא איים עליי שהוא לא רוצה שבעלי יידע שאנחנו מדברים, ושאם אספר לו על השיחות הוא יחסל אותי".
מנהלי החברה שבה עבדה ל' לא היו מוכנים לערוך בירור, כמתחייב בחוק, ולבסוף היא נאלצה להתפטר בדין מפוטרת. שדולת הנשים בישראל החלה יחד עם ל' בנקיטת הליכים משפטיים נגד המטריד והמעסיק.
התלוננה - ופוטרה
מ' עבדה תקופה ממושכת בחברת ביטוח, וסבלה במשך חודשים ארוכים מהטרדות מיניות חמורות מצד עובד ותיק יותר בחברה. בין היתר כינה אותה העובד "נערת ליווי", הציע לה הצעות מגונות מול עובדים אחרים, התנכל לה וניסה לפגוע במעמדה כעובדת בחברה.
לאחר שביקשה שיחדול ממעשיו וקיוותה לשינוי בהתנהגותו, ניסתה להגיש תלונה אצל האחראית על מניעת הטרדה מינית בחברה. למרות מאמציה הרבים, היא לא הצליחה להגיע אליה בצורה מיידית מכיוון שפרטיה לא פורסמו בחברה כנדרש.
בשנה שעברה החליטה מ' להתלונן, אך סבלה מהתנכלויות רבות נוספות מצד המטריד, שגם ניסה להשחיר את שמה ולהסית נגדה עובדים נוספים בחברה. לאחר שפנתה לאחראית ונקבעה עימה פגישה, היא הוצאה לחופשה כפויה בטענה שתלונתה צריכה להיבדק בהתאם להוראות, וזורז תהליך השימוע נגדה.
על אף שניסתה להמשיך בעבודתה ולתאם עם מנהליה את המשך העסקתה בחברה, ניסיונותיה נדחו, ולבסוף הופעל נגדה הליך פיטורין מהיר. למרות טענותיה שהיא קורבן להטרדות, היא פוטרה מבלי שפוצתה ומבלי שהוצע לה תפקיד חלופי - ואילו המטריד נשאר לעבוד בחברה.
א' הוטרדה מינית, בעיקר באופן מילולי, על ידי מנהל חדש במקום עבודתה. היא התלוננה על כך בפני האחראי למניעת הטרדות מיניות בחברה, והמטריד נקרא לבירור. עם סיום הבירור הוצא מכתב שמאשר כי התנהגות המנהל הייתה הטרדה מינית, והומלץ לו לכתוב מכתב התנצלות.
חודש לאחר מכן נדרשה העובדת לחזור ולעבוד תחת אותו מנהל שהטריד אותה, אך היא סירבה ובעקבות כך פוטרה. כשנדרש המעסיק להסביר מדוע פוטרה א', הוא תיאר אותה כבעלת תפקוד נמוך בעבודה.
"את השנה השנייה של MeToo# יש להקדיש לטיפול משמעותי במערכת – בחקיקה ובנהלים", קובעת מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, עו"ד מיכל גרא מרגליות. "למרות הצונאמי שנוצר, לא נעשה שינוי מערכתי משמעותי בטיפול בפגיעות מיניות ככלל, ובמקום העבודה בפרט. בשנה האחרונה נשים למדו שיש מגוון כלים משפטיים לטפל בפגיעה ובהטרדה מינית בעבודה, אולם במסלולים האלה יש כשלים מערכתיים, שדורשים טיפול ותיקון".
מחברת הדו"ח, עו"ד מרים זלקינד, הוסיפה: "הסיפורים שמגיעים לקו שלנו והנתונים שהצגנו בדו״ח ממחישים באופן חד-משמעי שנשים ממשיכות להרגיש לא בטוחות בשוק התעסוקה, ושהמערכות לא יודעות לתת להן מענה. המלצות המדיניות שלנו לגבי הטיפול בהטרדות המיניות בשוק התעסוקה הן חד-משמעיות: לקבוע נוהלי טיפול ברורים בהטרדות מיניות בתוך מקום העבודה, לערוך רפורמה מקיפה במעמד האחראית על יישום החוק ובהכשרתה, להרחיב את חובת הדיווח הקיימת כיום לגבי המוסדות להשכלה גבוהה לכלל המשק ולהקים גוף ממשלתי מתכלל לאכיפת החוק, שישמש גם כאלטרנטיבה לבירור פנימי במקום העבודה, במקרים שבהם ברור שניגוד האינטרסים אינו מאפשר למעסיק/ה ולאחראית לערוך בירור הוגן".
*הקו הפתוח של שדולת הנשים בישראל לזכויות נשים בעבודה: 03-6120000
לפנייה לכתב/ת 
