סערת פסקת ההתגברות: "הממשלה החלה במכירת חיסול לקראת הבחירות"
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, ביום א' צפויה ועדת השרים להצביע על הצעת החוק שתאפשר לממשלה להציע מתווה לסוגיית המסתננים ללא חשש שייפסל בבג"ץ - והמערכת הפוליטית כבר סוערת. היועמ"ש מתנגד - וייתכן שגם החרדים. באופוזיציה תוקפים את כחלון - שהודיע על תמיכתו: "חוסר אידיאולוגיה"
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, שרת המשפטים איילת שקד צפויה להעלות ביום ראשון הקרוב בשיתוף עם חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי את הצעת החוק הנוגעת לפסקת התגברות צרה, שתאפשר לממשלה להציע מתווה לסוגיית המסתננים ללא חשש שבג"ץ יפסול אותו - ועוררה תגובות סוערות במערכת הפוליטית.
בקואליציה, הגורם שבלם עד כה את המהלך לחקיקת פסקת התגברות מורחבת, יו"ר כולנו משה כחלון, כבר הודיע שיתמוך בהצעה לפסקת התגברות צרה. אבל בפני ההצעה עומדים עוד כמה מכשולים אפשריים.
בראש ובראשונה, יצטרכו השרים להתמודד עם התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לחוק. מנדלבליט הבהיר כבר כי הנוסח במתכונתו הנוכחית אינו מקובל עליו, וסבור גם שבג"ץ ממילא יפסול אותו.
עיקר המחלוקת נוגעת לרוב הנדרש לצורך מעקף בג"ץ. על פי הצעת החוק הנוכחית, הרוב הנדרש הוא 61, ואילו באופוזיציה ביקשו שהרוב יעמוד על 70 חברי כנסת ומעלה.
מלבד זאת, ייתכן שתהיה התנגדות להצעה גם בקרב הסיעות החרדיות שכבר טענו בעבר כי אם ניתן לחוקק פסקת התגברות לחוק המסתננים אין מניעה לחוקק תיקון דומה גם בחוק הגיוס ובכך למעשה לעקוף את בג"ץ שפסל את מתווה הגיוס הקודם.
מלבד החרדים והיועץ המשפטי לממשלה, כל סיעות הקואליציה תומכות בחוק, וח"כ יואב קיש מהליכוד הודיע כי הוא בעצמו מקדם הצעה כזאת. נשאלת השאלה כעת כיצד יגיב ראש הממשלה בנימין נתניהו ליוזמה והאם יתמוך בה ויאפשר לקדם אותה?
כך או כך, שקד הודיעה כבר באחרונה בראיונות שערכה כי הבית היהודי ידרוש פסקת התגברות רחבה בהסכם הקואליציוני בכל ממשלה שתקום. בינתיים, ועד שבקואליציה יגשרו על המשברים, באופוזיציה הרוחות כבר סוערות בעקבות הכוונה להעלות את ההצעה.
"כפי שאמרנו בעבר, סיעת כולנו תתמוך בכל פתרון בנושא מסתננים בלתי חוקיים ופגיעתם בחיי התושבים בדרום תל אביב", אמר יו"ר סיעת כולנו רועי פולקמן והתייחס לטענות של הבית היהודי על כך שכולנו עיכבו את המהלך. "צר לנו שמאז פסיקת בג"ץ, הבית היהודי בחרו להתעסק בקמפיינים ולא במציאת פתרונות. מיום ראשון ודאי יחפשו סיבות אחרות לספר כמה קשה למשול".
יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה: "ריח הבחירות באוויר והממשלה כבר החלה במכירת החיסול לקראתן. זה הזמן לירות את כל הפופוליזם כדי לגרוף עוד קול בפריימריז ועוד רבע מנדט ולעזאזל שלטון החוק. כשלנגד עיניהם רק האינטרסים הפוליטיים הם מוכנים לחוקק כלי התגברות על כללי הדמוקרטיה. במקום להסתכל על מדינות המערב, ממשיכה ממשלת ישראל לפזול לידידותיה המפוקפקות המפוררות את הדמוקרטיה בארצן, ופועלת גם היא באופן מסודר ושיטתי נגד כל גופי שלטון חוק ומסמנת אותם כמו מטרות במטווח. הציבור הישראלי לא יוותר על שלטון החוק בכזאת קלות כפי שהם חושבים".
ח"כ מיכל בירן מהמחנה הציוני הוסיפה: "כחלון הצהיר שיתמוך בפסקת התגברות צרה, לעניין המסתננים. כלומר, במקרים מסוימים מותר לעקוף את בג"ץ, במקרים אחרים לא. הניסיון של כחלון להלך בין הטיפות בממשלת הימין הקיצונית הזו מעיד על חוסר באידיאולוגיה, חוסר אמון במערכת המשפט, וחוסר אמון בכך שהציבור אינו מטומטם. הבוחרים של כחלון רצו לראות בממשלה אדם שמייצג מרכז שפוי, וקיבלו עבד נרצע של נתניהו. במו ידיו כחלון מסייע לעקוף את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בשל גחמנות פוליטית".
בחודש מאי ועדת השרים כבר אישרה את הצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) להוספת "פסקת ההתגברות" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 11 חברי ועדה, בהם השר יואב גלנט מכולנו, תמכו בהצעה מול אפס מתנגדים. יו"ר כולנו, השר משה כחלון, נעדר מההצבעה. בשל התנגדות כחלון לפסקת ההתגברות הרחבה וההערכה כי הצעת החוק הזו לא תעבור במליאת הכנסת, תובא כעת, כאמור, פסקת התגברות צרה לאישור השרים.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה לאחר אישור פסקת ההתגברות הקודמת: "מן הראוי להסיר את פסקת ההתגברות מסדר היום הציבורי". היא הוסיפה: "הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים, שמאיימת באופן ממשי על עצמאותה ועל אי-תלותה".