הבועה הדמוקרטית מתפוצצת
אפילו את חבילות הנפץ שנשלחו ליריביו מצליח טראמפ לנצל לטובתו. 10 ימים לבחירות האמצע, חלומות הדמוקרטים על מהפך בקונגרס מתרחקים
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
כבר שנתיים שהדמוקרטים שקועים בהרהורים נוגים על המפלה הצורבת שהביאה להם הילרי קלינטון, מלקקים את הפצעים ומתענגים על הכאב שבשאלות "איפה טעינו?", "לאן פנֵינו?". בינתיים הצליחו הרפובליקנים – באסטרטגיה רוויית תחבולות שנבנתה מראש – לנטרל את היכולת של תומכי הדמוקרטים להצביע. בכמה מדינות הם חוקקו חוקים המקשים על קבוצות חלשות כגון שחורים, עניים והיספנים לצאת לבחור, חוקים המחייבים כל בוחר להיות בעל כתובת מגורים קבועה, להציג תעודה מזהה ותמונה, ואם בשנתיים האחרונות הוא לא הצביע – אז גם להתחיל מחדש את תהליך ההרשמה להצבעה, הכולל מילוי טפסים מסובכים.
יתרה מכך, במדינת ג'ורג'יה פסל מזכיר המדינה המקומי 53 אלף טופסי הרשמה להצבעה, רובם של אזרחים שחורים או בעלי עבר פלילי. במדינות אחדות הוזזו קלפיות משכונות מוחלשות, כך שכעת הן רחוקות כמעט שני קילומטרים מתחנת הסעה נוחה, ופירוש הדבר שמי שאין ברשותו רכב – ואלה בדרך כלל חסרי יכולת ומי שנוטים להצביע למועמדים דמוקרטים – יתקשה לממש את זכותו לבחור. החוקים האלה, כאמור, לא אושרו אתמול או שלשום, אלא בתקופה בת שנתיים שבמהלכה היו הדמוקרטים יכולים להקים זעקה גדולה. במקום זה נמנמה המפלגה הדמוקרטית והייתה עסוקה בשיחות נפש על האסון הגדול שקרה לאמריקה כשאדם בלתי כשיר כמו טראמפ נבחר לנשיא.
בחירות האמצע בארה"ב - סיקור נרחב :
הנשיא מואשם בהסתה, הבית הלבן: "מילים זה לא מעשים"
טראמפ, קבאנו והפלות: הנשים יכריעו את הבחירות
היתרון הדמוקרטי מצטמצם, שיא פופולריות לטראמפ
אזהרה לאמריקנים: לקונגרס לא מצביעים בפייסבוק
גם בתחילת השבוע נמשך הקו שהסתמן בשבועות האחרונים: היתרון שבו החזיקו הדמוקרטים בסקרים לקראת בחירות האמצע מצטמצם. ואז הגיעה מתקפת מעטפות הנפץ. המעטפות, שהכילו מטען צינור עם מסמרים שנועדו להגביר את הפגיעה, נשלחו לשני נשיאי עבר דמוקרטים, ביל קלינטון וברק אובמה, ולאישים נוספים המזוהים עם הקו הדמוקרטי-ליברלי. אמנם בדיעבד התברר כי במטענים היו חסרים רכיבים שיהפכו אותם למסוכנים באמת, אבל גם כך ברור שהם נועדו לזרוע בהלה, לטעת בציבור הבוחרים תחושת תוהו ובוהו ולזעזע את ההליך הדמוקרטי לקראת בחירות האמצע.
אירוע כזה היה אמור להפוך את הקערה על פיה ולגרום לקבוצות אוכלוסייה שלמות לחשוב פעמיים אם הן רוצות להצביע למפלגה הרפובליקנית, שכן טראמפ עסק בשנתיים האחרונות בהסתה אובססיבית נגד הילרי קלינטון, נגד אובמה ונגד התקשורת, שגם אליה הופנתה אחת מחבילות הנפץ, זו שנשלחה ל-CNN. אבל איכשהו נראה שמי שיפיק מהפרשה את מרב התועלת הם שוב הרפובליקנים, שהרי אין כמו טראמפ כדי להפוך את המציאות, לייצר בועה של עולם אלטרנטיבי, ולשכנע שבכול אשמים הדמוקרטים: הרי כך הוא הצליח להיבחר לנשיא.
אז אחרי שהסתיימה תקופת הזעזוע, שנמשכה בערך 24 שעות מהרגע שבו מצאו את מעטפות הנפץ הראשונות, נראה שהרפובליקנים עומדים להרוויח מכל המהומה. בתגובתו הראשונה סיפק טראמפ שעה של חסד כאשר קרא לאחד מחדש את אמריקה ולגנות את האלימות. הוא לא טרח אמנם לשגר מילה טובה לעבר שני הנשיאים לשעבר, ודאי וודאי שלא לעבר CNN שנואת נפשו, אבל לכמה רגעים נראָה כי הוא מבין את גודל השעה וקורא לפיוס. נדרשו לו רק כמה שעות כדי לחזור לעצמו, ובעוד ה-FBI חוקר מי שלח את החבילות, מה היה המניע שלו וכיצד זה שרק מתנגדי טראמפ היו הנמענים, הנשיא חזר לסורו. בציוץ בטוויטר הוא האשים את התקשורת, וטען שזו הפיצה גלים של שנאה ושבגלל ה"פייק ניוז" שלה נוצרה אווירה אלימה. הוא כמובן שכח לציין שהוא עצמו כינה את התקשורת "אויבת העם" ואת הילרי קלינטון "נוכלת שמקומה בכלא". הוא גם לא הזכיר את העובדה שהוא זה שניהל קמפיין שלם שמטרתו להוכיח שאובמה נולד באפריקה ולא באמריקה, ולכן אינו יכול לכהן כנשיא.
אבל לא סתם יוצר טראמפ מציאות מדומיינת: זה מה שהבוחרים שלו אוהבים, ובגלל זה הם הריצו אותו לבית הלבן. הם כמותו שונאים את התקשורת, מתעבים את אובמה ובזים להילרי קלינטון. הם לא מתרגשים מכמה מעטפות נפץ שנשלחו למי שהעז למתוח ביקורת על המלך שלהם. בסופו של השבוע הנפיץ הזה כבר זרעו הרפובליקנים הרבה סימני שאלה שמדברים אל החסידים שלהם: אולי בכלל הדמוקרטים הם שדאגו לשלוח לעצמם מעטפות נפץ כדי לגרום לטראמפ להיראות רע? ואולי הם בכלל חברו לרוסים, ויחד איתם רקמו מזימה שמטרתה לזרוע כאוס במערכת הבחירות, כדי לעורר פחד מהאפשרות שטראמפ ומפלגתו ינצחו?
איש אינו מאשים את טראמפ בארגון שליחתן של מעטפות הנפץ, אבל הוא בהחלט אחראי ליצירת האווירה שמאפשרת למישהו – בין שמדובר במטורף ובין שמדובר בסתם אדם בעל תחושת שליחות – לתכנן מבצע הַבְהָלָה כזה. הסוקרים מעריכים שהאירוע הזה, אם יישאר בכותרות עד ליום ההצבעה, יגרום לָאפקט שהרפובליקנים רוצים כל כך להשיג: חזרה הביתה של בוחרים מתלבטים, כאלה שבאופן מסורתי הצביעו לרפובליקנים אבל מרגישים שלא בנוח עם ממשלו של טראמפ. בינתיים לא נשפך דם, אבל אם מישהו חלם להקים גשר של פיוס בין שני החצאים של אמריקה, החלום הזה הולך למתרחק.