מיני-מרקל או האאוטסיידר? המירוץ להחלפת הקנצלרית
מרקל לא תתמודד על ראשות מפלגתה בדצמבר, ותפרוש מהפוליטיקה בסוף הקדנציה ב-2021. עם הודעתה נפתח קרב הירושה במפלגה הנוצרית-דמוקרטית, שמפולגת מאז משבר הפליטים. אלה המועמדים הבולטים
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה אתמול שלא תתמודד על כהונה נוספת לראשות מפלגת השלטון בדצמבר. הקנצלרית בת ה-64 שללה אפשרות שתרוץ לכהונה חמישית ב-2021. כמה פוליטיקאים במפלגתה של מרקל, המפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDU), הודיעו שירצו להחליף אותה בבחירות לראשות המפלגה. אלה המועמדים הבולטים.
מיני מרקל
אנגרט קראמפ-קרנבאואר, בת 56, היא בעלת הסיכויים הטובים ביותר להיבחר לראשות המפלגה. מרקל החליטה בפברואר למנות את קראמפ-קרנבאואר לתפקיד המזכירה הכללית של המפלגה – צעד שנחשב לסימון היורשת שלה.
בזכות הגישה הרציונלית שלה לפוליטיקה קיבלה קראמפ-קרנבאואר את הכינוי "מיני מרקל". מ-2011 עד 2018 היא הייתה ראש הממשלה של המדינה הגרמנית הקטנה סארלנד שנמצאת בגבול צרפת.
אנגרט מגיעה מרקע קתולי ומערב גרמני – בניגוד לשורשיה הפרוטסטנטיים והמזרח גרמניים של מרקל. מבחינה חברתית היא שמרנית, ומתנגדת לנישואי גאים. קראמפ-קרנבאואר ידועה גם כתומכת של זכויות עובדים ובעד העלאת שכר המינימום.
בניסיון להרחיק את עצמה ממרקל וסגנון המנהיגות שלה אמרה קראמפ-קרנבאואר שהמפלגה הנוצרית דמוקרטית צריכה להחזיר מעט מה"תשוקה" שאבדה כדי למשוך את קהל הבוחרים הצעירים. אנגרט, שלעיתים מכונה גם AKK (ראשי התיבות של שמה) היא בת למורה לחינוך מיוחד ונשואה למהנדס כרייה.
המבקר
ב-2015 הפך ינס שפאן, בן 38, לאחד המתנגדים הבולטים למרקל במפלגתה. באותה השנה החליטה הקנצלרית לפתוח את שערי גרמניה ליותר ממיליון פליטים – בעיקר מוסלמים מאזורי קרבות במזרח התיכון.
שפאן מיתג את עצמו כפוליטיקאי מהאזור הכפרי של צפון מערב גרמניה, שמטיל ספק בליברלים העירוניים ובאליטיסטים הגלובליסטים. מרקל ניסתה "להשתלט" עליו ומינתה אותו לשר הבריאות – תפקיד שמביא איתו הרבה עבודה, ומעט כותרות.
ינס חבר בבית התחתון של הפרלמנט משנת 2002. במשך שנים סימנו אותו בכירים שמרנים כמו וולפגנג שויבלה (שהיה שר האוצר של מרקל) בתור ההבטחה הגדולה של הפוליטיקה הגרמנית. אך הערותיו נגד הגירה – בשיא משבר הפליטים – סיכנה את מעמדו בקרב בעלי הברית של מרקל. בנוסף השמרנים בגרמניה שמתנגדים לדונלד טראמפ מודאגים מהידידות שלו ושל ריצ'רד גרנל, השגריר האמריקני בברלין – תומך גדול של הנשיא האמריקני.
שפאן, כמו קראמפ-קארנבאואר, מגיע ממשפחה קתולית. הכנסייה מתנגדת לנישואים מיניים, אך לא שפאן. הוא הומו מוצהר, ובשנה שעברה התחתן עם בן זוגו, העיתונאי דניאל פונקה.
האאוטסיידר
פרידריך מרץ בן ה-62 היה הראשון שהודיע שיתמודד בפריימריז אחרי הודעתה של מרקל שלא תתמודד פעם נוספת. מרץ, חבר הזרוע השמרנית במפלגה, דוגל ברעיון "התרבות המובילה" – לגרום למהגרים מוסלמים לאמץ את המסורת והערכים של גרמניה. בנוסף הוא ידוע בהצעתו להפוך את הפירוט של החזר המס השנתי לפשוט כל כך שיהיה אפשר לכתוב אותו על תחתית של כוס בירה.
ב-2002 מרקל הצליחה להדיח אותו מתפקיד יו"ר המפלגה הנוצרית דמוקרטית. שלוש שנים אחר כך נבחרה לקנצלרית. מרץ הוא עורך דין בהכשרתו ובעבר היה חבר בפרלמנט האירופי. הוא כיהן בפרלמנט הגרמני מ-1994 עד 2009. כיום הוא מחזיק בכמה תפקידים לא ניהוליים בעולם העסקים, בין השאר יו"ר הסניף הגרמני של חברת ההשקעות האמריקנית "בלאקרוק". מרץ נשוי לשרלוט, שופטת. לשניים יש שלושה ילדים.
הפשרה
ארמין לאשט נבחר בשנה שעברה לתפקיד ראש ממשלת מדינת נורדריין-וסטפאליה – האזור המאוכלס ביותר בגרמניה. שמו של לאשט מופיע בבורסת השמות לקראת הפריימריז בדצמבר, למרות שלא ברור אם יתמודד. תומכיו אומרים שלאשט יכול להיות "הפשרה", האיש שירפא את המפלגה המפולגת שמשאירה מרקל.
לאשט הוא פוליטיקאי מנוסה, ובעבר כיהן בבונדסטאג וגם בפרלמנט האירופי. בקדנציה הראשונה של מרקל הוא היה שר המשפחה. בדרך כלל לאשט התייצב מאחורי הקנצלרית ותמך בהנהגה המתונה שלה.
אם לאשט ירוץ הוא יכול לסמוך על התמיכה של כריסטיאן לינדר, ראש המפלגה הליברלית "הדמוקרטים החופשיים" שאמר שללאשט "יש מה שצריך כדי להיות קנצלר".