אין שריף בעירו: הראשים החזקים שאכזבו בבחירות
מפלות ומהפכים בחיפה, בנהריה ובצפת, סיבוב שני מפתיע בראשל"צ ובמעלות-תרשיחא (אחרי 42 שנים). בשורת רשויות ירדו מכוחם ראשים שנתפסו כל-יכולים
בניגוד ל-2013, בבחירות המקומיות שהתקיימו אתמול (יום ג') השמיע הציבור קול ברור וחד. לא רק בגלל נתוני ההצבעה הגבוהים במעט מאלו שנרשמו בפעם הקודמת, אלא גם בגלל המסר. עוד לפני הסיבוב השני והתוצאות הסופיות, בולטת באופן חריג ההצבעה נגד ראש הערים המכהנים, החזקים והוותיקים. לא מעט מהם לא הצליחו לשייט בקלילות לקדנציה נוספת כפי שחשבו.
הבחירות המקומיות - כתבות נוספות:
- המהפכים וההפתעות: כל התוצאות בערים המרכזיות
- חולדאי חוגג בבוקר שאחרי: "האריה הזקן הצליף"
- אבי גבאי אחרי ההישג בחיפה: "יהב הציע דיל וסולחה עם כחלון, סירבתי"
- משרד הפנים מציג: ביזיון טכנולוגי בבחירות המקומיות
חיפה
הדרמה הגדולה התרחשה בחיפה, עם הצבעת האי אמון הגדולה של תושבי העיר באחד מהראשים הוותיקים בארץ. רבים מהדור של יהב כבר פינו את מקומם במהלך השנים, חלקם מרצון וחלקם בכפייה, אבל יהב (כמו חולדאי בתל אביב) נלחם בשיניים עד הסוף. 15 שנה הוא משרת את תושבי חיפה וגם הפעם לא הייתה לו כוונה לזוז לשום מקום. את מקומו בעירייה כבשה אמש עינת קליש-רותם, שרבות דובר בעניינה לאחרונה, אבל בחיפה טוענים: זה לא בגלל קליש-רותם, זה בעיקר בגלל יהב.
בשנים האחרונות סוקר בהרחבה מאבקם של הארגונים הסביבתיים כנגד המפעלים המזהמים. העובדה שמפרץ חיפה הוא כבר שנים האזור הכי מזוהם במדינת ישראל ללא כל שינוי בנתון הזה, עשתה ליהב שירות רע. כל דו"ח שפורסם על תחלואת הסרטן והנתונים המפלצתיים הזיק ליהב עוד קצת. לכך התווספה גם מחאה שקטה של בעלי עסקים קטנים ובינוניים בעיר, שטענו כי יהב לא רואה אותם, והשטח החל לבעור מלמטה. ראש העיר, שבקדנציות הראשונות שלו היה שליט בלתי מעורער וגם דמויות כמו יעקב בורובסקי לא הצליחו לערער אותו, הפסיד הפעם למועמדת כמעט אנונימית, רק חמש שנים בנוף החיפאי הציבורי.
נהריה
ג'קי סבג, יודע כל צפוני וגם כל אורח לרגע בשדרות הגעתון, הוא שריף בלתי מעורער. פוליטיקאי ותיק, משופשף, מנהל ביד רמה את העיר עם דרך משלו, היו שטענו גם באופן כוחני. הוא נבחר לראשונה לראשות נהריה כבר ב-1989 (לאחר שעלה לסיבוב השני וזכה) ומאז ניהל את העיר כמעט ללא איומים משמעותיים. נהריה היתה סבג, וסבג היה נהריה.
רק ב-2003 הגיע מהפך זמני - רון פרומר הצליח להדיח את סבג ולייצר סיפור פוליטי גדול מאוד במונחים מקומיים, אך כעבור שנתיים נערכו בחירות חוזרות לנוכח טענות להסכמים לא חוקיים של המנצח. סבג חזר בגדול. בחודשים האחרונים, הורגשה רוח חדשה באוויר עם רונן מרלי, מועמד מפלגת העבודה שגם זכה ממנה לגב כלכלי, החל להוות איום אמיתי. הסוף כבר ידוע. סבג הודח אתמול ובסגנונו הייחודי שיגר בערך קריאה להחליף את הציבור ("הגעתי למסקנה שתושבי נהריה הם כפויי טובה").
ראשון לציון
שתי קדנציות רצופות מכהן דב צור כראש העיר, עד לא מזמן בדרך לשייט לשלישית. ראש עיר חזק, שצמח מתוך השלטון המקומי ללא קיצורי דרך, לאחר שהיה אופוזיציונר דומיננטי מול ראש העיר המיתולוגי מאיר ניצן. הוא פיתח את העיר וקידם אותה, אבל בשנה האחרונה משהו השתבש. עם התפוצצות פרשת החשד לשוחד בעירייה שלקח לכאורה דוד ביטן, חבר המועצה לשעבר, גם צור היה בחשודים. הוא נשלח למעצר בית, הורחק מהעירייה וחטף מכה קשה מאוד לתדמית.
תושבי ראשון לציון לא אהבו את הפרשה האחרונה וצור נחלש. שותפיו לקואליציה, מוטי עג'מי ממפלגת העבודה ורז קינסטליך, סגנו הצעיר, לא פספסו את ההזדמנות. הם ראו שצור חלש והכריזו לראשונה על קרב נגדו. קינסטליך רצה להביא את מודל דנילוביץ-טרנר (בן הטיפוחים שהדיח את פטרונו) מבאר שבע לראשון.
רבים בעיר סברו כי לבסוף ניסונו של צור ושביעות רצון יחסית מניהול העיר יועילו לו, אבל זה לא קרה. קינסטליך הצליח לגרור את צור לסיבוב שני והכיסא רועד. ליאל אבן זוהר, המועמדת השלישית, עוד לא הביעה תמיכה באיש מהם, אבל לא יהיה מופרך להעריך שהאופוזיציונרית שרצה על הטיקט "נגד השחיתות" לא תתמוך לבסוף בצור. במצב כזה הוא עשוי למצוא את עצמו כבר עוד שבועיים מחוץ לעירייה. גם במקרה שלו, כמו אצל סבג ויהב, הציבור אמר את דברו.
מעלות-תרשיחא
שלמה בוחבוט, איש מפלגת העבודה (שעזב לקדימה לתקופה קצרה אולם חזר לבסוף למפלגת האם), היה לאחד מראשי הערים החזקים ביותר בזירה המוניציפילית. ב-1976 נבחר לראש המועצה המוקמית ובשנת 1996 עם הפיכתה של מעלות-תרחישא לעיר, הפך לראש עיר, תפקיד שאותו מילא עד היום. במצטבר - כהונה ארוכה ורציפה של 42 שנים, במהלכן נתנו לו התושבים את אמונם שוב ושוב. מלבד אברהם קריניצי ברמת גן שכיהן 43 שנים, בוחבוט הוא ראש העיר הותיק ביותר בישראל.
את כוחו צבר וביסס בוחבוט לא רק באמצעות העיר הצפונית אלא גם לנוכח תפקידו לאורך שנים כיו"ר מרכז השלטון המקומי. גם במקרה של בוחבוט, הפעם תושבי עירו לא נהרו על אוטומט. ובעוד שבועיים הוא ימצא עצמו בפוזיציה שהוא לא מכיר - נלחם על הכיסא בסיבוב השני מול ארקדי פומרנץ.
צפת
כמו בערים נוספות בפריפריה, אילן שוחט, ראש עיריית צפת זה עשור, יצטרך לחשוב איפה הוא שגה. גם לסיבוב השני בעירו הוא לא הצליח להעפיל (מוקדם יותר כתבנו בטעות שהוא יתמודד בסיבוב השני). צפת אמנם עיר צפונית קטנה אבל שוחט זכור בשנים האחרונות בעיקר בשל יחסיו הקרובים עם יו"ר ישראל ביתנו, שר הביטחון כיום, אביגדור ליברמן, שגם שריין לו מקום ברשימת המפלגה לכנסת בבחירות האחרונות. שוחט אמור היה להיכנס לתפקידו כח"כ אולם לפני כינונה של הכנסת ה-20 עשה סיבוב פרסה וחזר לצפת.
לא ברור אם העזיבה והחזרה הם מה שפגעו בשוחט, או טענות אחרות של התושבים על כך שהעיר לא התפתחה כראוי בשנות כהונתו, אולם מה שוודאי הוא שבדומה לאחרים ששייטו בביטחה מקנדציה אחת לאחרת, גם הוא לא יחזור ללשכת ראש העיר.
לפנייה לכתב/ת 
