הצרה בפסקת ההתגברות הצרה

הממשלה דנה היום בהצעה לעקוף סעיפים שפסל בג"ץ בחוק ההסתננות. גם בקואליציה מודים: זה צעד ראשון במיטוט מעמד בית המשפט העליון

עו"ד דבי גילד-חיופורסם: 04.11.18 , 07:48

(צילום: בראל אפרים)

לאחר רגיעה קצרה במאבק בין הכנסת לבית המשפט העליון שוב נשלפים התותחים הכבדים. הממשלה תדון היום (א') בהצעה שמבקשת לחוקק "פסקת התגברות" מיוחדת לחוק ההסתננות ולחוק הכניסה לישראל. פסקת ההתגברות תאפשר לכנסת לחוקק מחדש את הסעיפים שאפשרו להחזיק מבקשי מקלט במעצר ממושך ללא משפט, שנפסלו על ידי בג"ץ לאחר שנקבע שהם לא חוקתיים ופוגעים בזכויות יסוד של אותם פליטים. אלא שהצעת החוק הנוכחית, שאותה מנסים למסגר כ"פסקת התגברות מצומצמת", היא רק צעד ראשון בניסיון לשנות באופן מרחיק לכת את מבנה המשטר הדמוקרטי וזכויות האדם בישראל.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

משמעות פסקת התגברות היא פגיעה דרמטית במנגנון הפרדת הרשויות בישראל, החיוני לקיומו של משטר דמוקרטי. בשל מבנה המשטר הפרלמנטרי בישראל, לא קיימת הפרדה בין הכנסת והממשלה, ולכן באופן מעשי אין ביקורת פרלמנטרית על הממשלה. כפי שראינו לאחרונה, בחוק ההסדרה ובחוק היועצים המשפטיים שעולה אף הוא לדיון, גם עמדת היועמ"ש לא עושה רושם רב על הממשלה. לכן, הביקורת השיפוטית על פעולותיה היא קריטית.

בניגוד לנטען במסע דה-לגיטימציה ארוך שנים, הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוגבלת למבחנים מנהליים וחוקתיים שונים. תעיד על כך העובדה שב-23 השנים שעברו מאז חוקקו חוקי היסוד, פסילת חוקים על ידי בג"ץ נעשתה במשורה, ולרוב נגעה לסעיפים ספציפיים בתוך חוקים, ולא לחוק כולו.

אבל המעט הזה הצליח למנוע מהממשלה לעשות ככל העולה על רוחה, ועם זה נראה שהיא לא מוכנה להשלים. זאת על אף שבמשטר דמוקרטי כוחו של הרב הפוליטי אינו בלתי מוגבל, והוא כפוף לשלטון החוק ולהגנה על זכויות האדם.

ברור לכל בר דעת, בדיוק כפי שהתבטא השר נפתלי בנט לפני כמה חודשים, שחקיקה של פסקת התגברות ספציפית מהווה רק צעד ראשון בדרך להרחבתה לנושאים נוספים, או לנוסח פתוח וכולל לגמרי, כפי שמופיע בתזכיר חוק יסוד החקיקה שפרסמה השרה שקד.

פסקת התגברות צרה, שעוסקת בנושא שנוי במחלוקת בציבוריות הישראלית, עשויה לעבור, וכך למוטט את המחסום הפסיכולוגי של הפגיעה בסמכות ומעמד בית המשפט העליון. העברת הצעת חוק צרה מהווה הכנסת רגל בדלת לקראת הסדר רחב בהרבה שיגיע בהקדם, ורב הסיכויים כבר במהלך מערכת הבחירות במהלך השנה הקרובה.

מתן סמכות לכנסת לעקוף החלטה מפורשת של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת, שאותו יש לכל קואליציה, מעורר חשש משמעותי מפני עריצות הרוב. הרוב הפוליטי בכל עת נתונה יוכל לנצל את יתרונו המספרי כדי לפגוע בזכויות המיעוט, בין אם מדובר בנשים, להט"ב, חרדים, עניים, עולים, אתיופים, ערבים, פלסטינים וכיו"ב.

פסקת התגברות משנה את כל השיטה המשפטית שלנו. למעשה, לא יהיה עוד ערך לעליונות של חוקי יסוד בישראל, המהווים למעשה חלופה לחוקה שאין לנו, ומבטיחים הגנה על השיטה הדמוקרטית ועל זכויות האדם. זאת משום שאפשר יהיה בחוק רגיל ובכל עת לבטל את האמור בהם. וזו הצרה האמיתית.