בוז לשר צחי הנגבי בכיכר רבין: "תרד, תתנצל"
עשרת אלפים איש הגיעו לעצרת לציון 23 שנה לרצח. לאורך כל נאומו של השר מהליכוד נשמעו קריאות בוז מחרישות אוזניים. "כולנו אחים", אמר הנגבי. גבאי: "מאסנו במסע ההפחדה וההסתה". גם לפיד ספג בוז: "הרצח הוא גם איום ברצח. זה אקדח שמונח על השולחן, והוא שוב כאן"
עשרת אלפים איש הגיעו הערב (שבת) לכיכר רבין בתל אביב על מנת להשתתף בעצרת הזיכרון השנתית לציון 23 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. אחד הנואמים בעצרת השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי מהליכוד. הוא זכה לבוז מחריש אוזניים מרגע עלייתו לבמה ולכל אורך נאומו, לצד קריאות: "תרד, תתנצל".
אחרי נאומו אמר הנגבי: "נאמתי לעם וללב של העם, אני מאושר שבאתי. זה היה מאוד חשוב שהדברים שאני מאמין יושמעו מעל הבמה הזאת מבלי לנסות להתחנף לקהל. כפי שראיתם את הנאום שלי ייחדתי שאנחנו עם אחד והמסר הזה היה חשוב". הנגבי אמר על קריאות הבוז במהלך נאומו: "לא ייחסתי חשיבות, ארגנתי מפגנים כאלה לאורך 40 שנה, דיברתי לאנשים בבית שהיה חשוב להם לשמוע את הדברים שלי. הניסיון לייחס לחצי מהעם פעולה של אדם קנאי אחד לא הצליח, עובדה שהציבור בחר בנתניהו כמה חודשים לאחר מכן".
בנאומו אמר הנגבי כי "עלינו לא לשכוח לעולם על מה חרבה ירושלים, על מה חרב בית שני - על שנאה. הרוצח בגבו של יצחק רבין היה מוכן להטיל עלינו עוד חורבן. הוא רצה לשלוט בהיסטוריה, לשלוט בנו האזרחים. הוא רצה לקצר את הדרך, הוא רצה לקטול נפש כדי לקטול מדיניות גם במחיר של קטילת הדמוקרטיה וגם במחיר של מלחמת אחים".
הנגבי אמר כי "ההסכם שאושר באותם ימים, גם בממשלה, גם בכנסת, היה טעות מרה. כשהרוצח שלח את ידו לראש הממשלה, אני וכל אחד ואחת, שותפיי למאבק הפוליטי ההוא, הרגיש בדיוק את מה שחשו הישראלים בצדו האחר של המתרס האדיאולוגי - כאב וצער עצום. אם הייתי שם, הייתי חוטף את הכדור במקום רבין. עלינו לזכור תמיד שכולנו אחים. זאת הדרך לשמור ביחד על המדינה שלנו, שרבין לחם למען הגנתה וקיומה, ונרצח משום שפעל על פי אמונתו, שלא הסכמתי לה אבל זאת הייתה אמונתו".
הזמנתו של הנגבי על ידי תנועת "דרכנו" הובילה לביקורת עוד בימים שלפני העצרת. "צחי, תתנצל", נכתב על שלט שהובא לכיכר ולהנגבי הוצמד מאבטח אישי. יו"ר מרצ תמר זנדברג אמרה הערב כי "אני לא הייתי מזמינה את הנגבי לעצרת. הליכוד הוביל את ההסתה אז ויותר מזה - הוא מוביל את ההסתה היום נגד מחנה השלום".
בניגוד לשנה שעברה, שבה לא היה למפלגת העבודה נציג מבין הנואמים בעצרת, השנה הנואם הראשון בה מבין הפוליטיקאים - אחרי יו"ר התנועה המארגנת "דרכנו" קובי ריכטר - היה יו"ר המפלגה אבי גבאי. "אנחנו במאבק על המדינה שלנו", אמר גבאי. "מהכיכר הזו, הטבולה בדמו של רבין, נאמר בקול גדול - מאסנו בפוליטיקה של שנאת אחים, מאסנו במסע ההפחדה המתמשך, מאסנו בהסתה נגד המשטרה ונגד הרמטכ״ל, נגד הנשיא, התקשורת ובית המשפט העליון. מאסנו בחיפוש האשמים וסימון הבוגדים".
"כשרבין היה שר ביטחון ידענו שרבין לעולם לא יערבב פוליטיקה בביטחון שלנו", הוסיף גבאי. "אני רואה את החיילים הצעירים שלנו ששוכבים על הסוללות מול עזה, אני רואה בכאב את ההורים שרצים בחרדה לממ"ד. הם יודעים שרבין בחר בשלום ונלחם בחמאס. נתניהו ויתר על השלום ונכנע לחמאס. אבל תושבי בית שמש, נהריה וחיפה הוכיחו השבוע שאפשר לנצח את הכוח המשחית. אפשר לנצח את הייאוש".
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, שנאם אחריו, אמר כי "מה שקרה פה בכיכר אמור היה להפוך אותנו לאנשים טובים יותר. זה מה שאתה מצפה שיקרה אחרי טראומות. שלפחות נגדל מהן. שנלמד ונתפתח מתוכן. זה לא קרה. אנחנו לא טובים יותר. הרצח לא קירב בינינו. ההסתה חזרה להיות כלי. הפרנויה חזרה לנהל אותנו. רצח רבין לא היה רק רצח, הוא היה גם איום ברצח. איום ברצח הבא. כשראש הממשלה נרצח, זו הופכת להיות אופציה. זה אקדח שמונח על השולחן. האקדח הזה שוב כאן".
"דווקא בגלל שאני לא בשמאל", אמר לפיד וזכה לקריאות בוז, "דווקא בגלל שיש לי איתו ויכוח, אני מרגיש חובה להזהיר: כשהממשלה אומרת שכל מי שחושב אחרת ממנה הוא בוגד וסייען של האויב – היא מובילה אותנו בנתיב מסוכן וזה צריך להיפסק. יש שוליים בימין, יש שוליים בשמאל. יש לנו חובה להתייצב מולם. אבל לא כל מי שחושב אחרת הוא קיצוני ואיום קיומי. לא כל מי שחושב אחרת הוא אויב. לא כל הימין רצח את רבין. לא השמאל אשם בפיגועים ובטרור".
יו"ר האופוזיציה ציפי לבני מתחה ביקורת על ההסתה מקרב הממשלה במהלך העצרת ואמרה כי "ההיסטוריה חוזרת. מספיק לקרוא את הפוסטים של ראש ממשלת ישראל, לראות את הסרטונים, להקשיב לנאומים, לקרוא את הטוקבקים האלימים שהרוח הרעה הזאת מובילה איתם. זאת שמאשימה בבגידה וסכנה למדינה את כל מי שחושב אחרת. אנחנו אומרים ש מי שפועל למען השלום אינו בוגד. זה היה נכון אז וזה נכון היום".
יו"ר מפלגת מרצ ח"כ תמר זנדברג אמרה בעצרת: "הסתה היא לא חמסין בנובמבר – תופעה מציקה אך בלתי נשלטת. אי אפשר להתעלם מהעובדה שמה שהיו ב-1995 שוליים קיצוניים, הם היום תכנית העבודה המרכזית, מאורגנת וממומנת, של הממשלה. כשנתניהו רכב על נמר ההסתה ב-95, הוא חשב אולי שיוכל לשלוט בו. אולי לא היה לו אכפת. אבל היום, היום, הוא הפך את ההסתה לכלי מרכזי להשאיר את מחנה השלום כנוע, נשלט, מרוסק. הוא משתמש בה כדי לוודא שמורשת הרצח תישאר על כנה – כלומר שמורשת השלום תישאר עמוק בקבר".
הזמר אביב גפן אמר על הבמה בצערת: "אני לא רואה פה שמאלנים וימניים, אלא המון אנשים שפוים. בשנים האחרונות מצמידים לנו מילים כמו 'בוגד', ואם לרצות עתיד טוב יותר זו בגידה תבגדו".
העצרת השנה מאורגנת על ידי תנועת "דרכנו" והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל ומנחה אותה מגישת הטלוויזיה לוסי איוב. לפי המארגנים, העצרת מתמקדת באזהרה מפני אווירת הפילוג וההסתה לקראת הבחירות הקרובות. בעצרת מופיעים אביב גפן, להקת אתניקס, דנה אינטרנשיונל, מצדה איש ימיני (זוכת התכנית "אביב או אייל") ולהקת צעירי תל אביב.
בטור דעה ב-ynet הסבירה מארגנת העצרת, פולי ברונשטיין, כי "השנה החלטנו להזמין אל הבמה בעצרת השנתית לזכר רבין את הפוליטיקאים עצמם, שמייצגים את התפיסות השונות ביחס לרצח, מה שקדם לו ומה שבא אחריו. הם גם אלה שיכולים לקחת אחריות ולמנוע את המשך הידרדרות השיח הפוליטי והרצח הפוליטי הבא".
מהשעה 20:00 נחסמו לתנועה ולחניה הרחובות הסמוכים לכיכר: אבן גבירול משאול המלך ועד פנקס וכן הרחובות פרישמן, גורדון, מלכי ישראל, שדרות ח"ן, דוד המלך, בלוך, הדסה ובן גוריון. בסיום העצרת הכבישים נפתחו לתנועה.
לפנייה לכתב/ת 
