אדלשטיין: לרצח רבין לא הייתה שום השפעה היסטורית
בבוקר שלאחר סערת העצרת בכיכר רבין, אמר יו"ר הכנסת כי לרצח ראש הממשלה לשעבר לא הייתה שום השפעה היסטורית, "ואם הוא השיג מטרות, אז מטרות הפוכות ממה שהרוצח הנתעב הזה כיוון להשיג"
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר הבוקר (יום א') כי לרצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין "לא הייתה שום השפעה היסטורית". הוא דיבר בגלי צה"ל בבוקר שלאחר העצרת בכיכר רבין בתל אביב, שבה נשמעו קריאות בוז לשר צחי הנגבי.
הוא סיפר שכאשר פנו אליו המארגנים, הוא שקל ברצינות להגיע לעצרת בכיכר, "חשבתי שאולי סוף סוף יש איזושהי מחשבה להפוך את העצרת למשהו שלצערי לא הייתה עד כה, משהו שבאמת גורם לכולנו לחשוב מה ואיך אנחנו עושים על מנת שחס ושלום לא עוד יקרה דבר כזה בישראל".
עוד אמר אדלשטיין כי "מקריאות בוז אני רק הייתי מקבל נקודות פוליטיות. אבל אני לא הלכתי לשם מסיבה פשוטה: כל מה שקרה אתמול מוסיף פילוג בעם. מטרתי וחובתי כיו"ר הכנסת הם איחוי קרעים ופילוג בעם. כל מה שלצערי קרה אתמול, גם הוסיף פילוג בעם וגם מוביל למסקנות הפוכות מהמסקנות שלי. מדברים בעצרת על כך שהרצח הפוליטי היה מוצלח מאוד, שיגאל עמיר הצליח במשימתו, אז מה זה אם לא עידוד של אלימות פוליטית? אני דווקא מגיע למסקנות הפוכות לגמרי, אני חושב שלרצח הפוליטי הנתעב הזה לא הייתה שום השפעה היסטורית".
שום השפעה היסטורית?
"שום השפעה היסטורית. ואם הוא השיג מטרות, אז מטרות הפוכות ממה שהרוצח הנתעב הזה כיוון להשיג ולכן, אני אומר ואני מקווה שיבוא היום, ולא עוד עשרות שנים, שאנחנו כולנו נבין שהמסקנה היחידה של כל מה שקרה היא שאנחנו צריכים, כולנו ביחד, ימין, שמאל ומרכז, לא לטשטש את הדעות הפוליטיות, להמשיך את הוויכוח. גם בימי זיכרון לרצח רבין. אני לא משנה את עמדותיי, אני זוכר שדיברו איתי אנשים שהיו באמת מאוד קרובים לרבין ולהסכמי אוסלו, כמו שמעון פרס למשל, שאמר לי 'אתה תמיד נואם נגד הסכמי אוסלו גם ביום הזיכרון לרצח רבין?'. אמרתי לו כן, זאת הייתה העמדה שלי וזה בדיוק העניין - לא יגאל עמיר קובע את העמדות הפוליטיות שלי ולא אלימות פוליטית גורמת לי לשנות את העמדות הפוליטיות שלי".
על ההסתה שקדמה לרצח רבין אמר אדלשטיין כי "מי שעשה פולסא דנורא ומי שהסית בהחלט צריך לומר 'חטאנו, פשענו'. אני באמת לא הייתי אז איזה נבחר ציבור בכיר, אבל הייתי בעשרות הפגנות נגד אוסלו ובאמת עשיתי את כל מה שיכולתי על מנת להעביר את רוע הגזירה. כך אני ראיתי את זה בימים ההם, וכך אגב אני חושב גם היום, שההסכמים לא היו מועילים למדינת ישראל. לכן, כמי שהיה בהפגנות וכמי שחטף גם מים וכל מיני אמצעים לפיזור הפגנות וכמי שאף פעם לא היה שותף לשום הסתה ושום אלימות, אין לי על מה לבקש סליחה".
מאוחר יותר הבוקר נמסר בהמשך לדבריו של אדלשטיין בגלי צה"ל: "רצח ראש הממשלה יצחק רבין היה טרגדיה נוראית למשפחתו וחבריו, וזעזוע קשה שפקד את מדינת ישראל. בדבריו טען יו"ר הכנסת שהרצח השפל לא סייע ליגאל עמיר להשיג את התוצאה הפוליטית שקיווה להשיג, להפך. במעשהו האריך את ימיהם של הסכמי אוסלו, שנועדו לכשלון מלכתחילה".
הנגבי: "נאמתי ללב של העם"
בעצרת אתמול השתתפו כעשרת אלפים איש. אחד הנואמים היה כאמור השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי מהליכוד. הוא זכה לבוז מחריש אוזניים מרגע עלייתו לבמה ולכל אורך נאומו, לצד קריאות: "תרד, תתנצל".
בריאיון הבוקר לאולפן ynet אמר השר הנגבי: "לא הופעתי ממה שקרה, במשך כשבועיים עקבנו ברשתות החברתיות אחרי ההתארגנות לנסות ולסכל את המחנה האחר, לנסות לשתק את היכולת שלי לדבר. היה גם ניסיון לאיים על מארגני העצרת לא להזמין נציג של הממשלה ומארגני העצרת דחו על הסף את הדרישה הזאת. היה ברור שהקהל או חלקו של הקהל ינסה לסלק אותי מהבמה, וזה לא קרה".
הנגבי אמר עוד כי "חבל שלאנשים, שרוממות הדיאלוג והפיוס והנכונות לשמוע גם את האחר גם אם הוא מחבל, גם אם הוא רוצח, גם אם הוא ערפאת, גם אם הוא חמאס, קשה להתפייס עם אחים. באתי לשם מתוך גאווה על כך שכולנו כואבים את אותו כאב, כולנו מתגעגעים לאותם ימים שלפני רצח רבין. אני מקווה שבשנה הבאה האוזניים תהיינה פתוחות והלבבות יהיו קשובים".
יריב אופנהיימר, לשעבר מנכ"ל "שלום עכשיו", אמר בהתייחסו לשריקות הבוז לשר הנגבי: "זה לגיטימי, זה שיח מאוד לוהט ומתלהט. אני אישית לא שורק בוז, זה פחות הסגנון שלי. יש כאן מחנה עם עמוד שדרה. אף אחד לא חשב שהשר הנגבי רצה את רצח רבין, השר הנגבי ואחרים הובילו, בלי רצון לרצח רבין, על ידי כך שהם התירו את כל הכבלים והסיתו נגד רבין. הם הנהיגו מאבק שידעו שהוא חוצה את כל הקווים האדומים".
אמש, אחרי נאומו, אמר הנגבי: "נאמתי לעם וללב של העם, אני מאושר שבאתי. זה היה מאוד חשוב שהדברים שאני מאמין יושמעו מעל הבמה הזאת מבלי לנסות להתחנף לקהל. כפי שראיתם את הנאום שלי ייחדתי שאנחנו עם אחד והמסר הזה היה חשוב". הנגבי אמר על קריאות הבוז במהלך נאומו: "לא ייחסתי חשיבות, ארגנתי מפגנים כאלה לאורך 40 שנה, דיברתי לאנשים בבית שהיה חשוב להם לשמוע את הדברים שלי. הניסיון לייחס לחצי מהעם פעולה של אדם קנאי אחד לא הצליח, עובדה שהציבור בחר בנתניהו כמה חודשים לאחר מכן".
בנאומו אמר הנגבי כי "עלינו לא לשכוח לעולם על מה חרבה ירושלים, על מה חרב בית שני - על שנאה. הרוצח שירה בגבו של יצחק רבין היה מוכן להטיל עלינו עוד חורבן. הוא רצה לשלוט בהיסטוריה, לשלוט בנו האזרחים. הוא רצה לקצר את הדרך, הוא רצה לקטול נפש כדי לקטול מדיניות גם במחיר של קטילת הדמוקרטיה וגם במחיר של מלחמת אחים".
בניגוד לשנה שעברה, שבה לא היה למפלגת העבודה נציג מבין הנואמים בעצרת, השנה הנואם הראשון בה מבין הפוליטיקאים - אחרי יו"ר התנועה המארגנת "דרכנו" קובי ריכטר - היה יו"ר המפלגה אבי גבאי. "אנחנו במאבק על המדינה שלנו", אמר גבאי. "מהכיכר הזו, הטבולה בדמו של רבין, נאמר בקול גדול - מאסנו בפוליטיקה של שנאת אחים, מאסנו במסע ההפחדה המתמשך, מאסנו בהסתה נגד המשטרה ונגד הרמטכ"ל, נגד הנשיא, התקשורת ובית המשפט העליון. מאסנו בחיפוש האשמים וסימון הבוגדים".