דו"ח יוצאי אתיופיה בישראל: פחות בחינוך הדתי, יותר זכאים לתעודת בגרות
לרגל חג הסיגד מפרסם הלמ"ס כי 88% מהנישאים ממוצא אתיופי התחתנו עם בני זוג מעדתם. שיעור המשפחות החד-הוריות עומד על 26%. שיעור הלומדים בחינוך הממלכתי-דתי ירד בעשור ב-12%, מספר הזכאים לבגרות בשנה החולפת עלה ב-7%. וגם: היכן מתגוררים הכי הרבה יוצאי אתיופיה?
לרגל חג הסיגד שיצוין השבוע, פרסמה היום (יום ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח בנושא האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל. לפי נתוני הדו"ח, בסוף שנת 2017 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 148.7 אלף תושבים - 87 אלף מהם (כ-59%) ילידי אתיופיה ו-61.7 אלף (כ-41%) ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.
בשנת 2017 הגיעו מאתיופיה לישראל 1,467 איש, מהם 37 עולים ו-1,430 דרך איחוד משפחות במסגרת קיום החלטת הממשלה בנושא בני הפלשמורה. מדובר בגידול משמעותי במספרם של המגיעים לישראל מאתיופיה בדרך של איחוד משפחות, לאחר ש-174 איש הגיעו כך ב-2016 ו-120 איש במהלך 2015. על רקע מחאה ציבורית נרחבת, הממשלה אישרה לפני כחודש את הבאתם לארץ של כ-1,000 איש נוספים מתוך 8,000 שממתינים לעלייה בגונדר ובאדיס אבבה שבאתיופיה.
חלקם של הילדים עד גיל 14 ממוצא אתיופי עומד על 27.4% מאוכלוסייה זו, מתוכם כ-87.8% ילידי ישראל. שיעור בני ה-65 ויותר בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי מגיע לכ-6.2%, כשכולם לא נולדו בארץ.
יותר מ-60% מהאוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים - מחוז המרכז (כ-38%) ומחוז הדרום (כ-24%). העיר שבה מספר התושבים ממוצא אתיופי הוא הגבוה ביותר היא נתניה (כ-11.7 אלף איש) והיישוב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר הוא קריית מלאכי (16.5%). לשם השוואה, חלקה של האוכלוסייה האתיופית בכלל האוכלוסייה בישראל קטן מ-2%.
בכמה יישובים הקהילות ממוצא אתיופי מתרכזות בשכונות מסוימות. כך למשל, בשכונת קריית משה (צפון) בעיר רחובות מתגוררים כ-3,000 איש ממוצא אתיופי, יותר מ-56% מכלל תושבי השכונה. בשכונת רמת אליהו (צפון) בראשון לציון מתגוררים 2,800 איש ממוצא אתיופי, 52% מכלל תושבי השכונה.
בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית. הגיל החציוני בנישואין ראשונים בקרב גברים ממוצא אתיופי עומד על 29.2 שנים, גבוה ב-1.7 שנים מגילם החציוני של החתנים היהודים. בקרב נשים ממוצא אתיופי עמד הגיל החציוני על 26.7 בנישואין ראשונים, גבוה ב-1.1 שנים מגילן החציוני של הכלות היהודיות.
88% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (92% ו-85%, בהתאמה).
שיעור הגירושין: פי שניים מהאוכלוסייה היהודית הכללית
שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי הוא יותר מפי שניים משיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית. כ-19 מכל 1,000 נשואים התגרשו בשנת 2016, לעומת כ-9 ל-1,000 נשואים בקרב כלל היהודים.
בשנת 2017 נולדו 3,809 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי, כ-86% מהן ילידות אתיופיה. מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה עומד על 2.97 ילדים, בהשוואה ל-3.05 ילדים בקרב אוכלוסיית היהודיות והאחרות.
שיעור המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות של יוצאי אתיופיה גבוה במיוחד, כ-26%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד-הוריות בכלל האוכלוסייה ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות, שעומד על כ-12%.
כ-45% מהתלמידים ממוצא אתיופי לומדים בחינוך ממלכתי-דתי, לעומת כ-57% לפני עשור. במקביל גדל שיעור התלמידים בחינוך הממלכתי ל-51%, לעומת 41% לפני עשור ובחינוך החרדי ל-4%, יותר מפי שניים יחסית ללפני עשור.
שיעורי הזכאות לבגרות של יוצאי אתיופיה נמוכים יותר בהשוואה לכלל החינוך העברי - 62% ו-79% בהתאמה, אך הם נמצאים במגמת עלייה בשנים האחרונות ובשנה האחרונה נצפתה עלייה משמעותית מכ-55% בשנה שקדמה לה.
מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, מ-2,372 לפני שש שנים ל-3,291 בשנה האחרונה. גם שיעור יוצאי אתיופיה מתוך כלל הסטודנטים גדל באותן שנים - מ-0.9% ל-1.2%. עם זאת, האחוז עדיין נמוך ביחס לשיעורם בקרב גילאי 20 עד 29, שעומד על 2.5%.
לפי הנתונים, יוצאי אתיופיה משתכרים פחות בממוצע ובהתאמה גם הוצאותיהם קטנות יותר בממוצע מאשר בכלל האוכלוסייה. ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה הסתכמה ב-11,245 שקלים בחודש בממוצע לעומת 15,751 שקלים בחודש בממוצע בכלל משקי הבית באוכלוסייה. ההוצאה הכספית עמדה על 7,037 שקלים, לעומת 12,792 שקלים בכלל האוכלוסייה.
לפנייה לכתב/ת 
