אחרי 3 שנים: פרויקט הקואוצ'ינג ליווה ישראלים מחוץ למעגל העוני
חדווה ויוסף מכוכב יעקב הקימו עסק לאימוני כושר, קלרה לוי מבני ברק יצאה מהחובות ומנהלת מעון, ונורית (שם בדוי) התאוששה מהטראומה הזוגית והכלכלית ופתחה עסק. מאז 2015 ליווה פיילוט "נושמים לרווחה" של משרד הרווחה כ-3,200 משפחות שהגדילו מאז את הכנסותיהן ב-58%
משרד העבודה והרווחה הודיע השבוע כי ירחיב את התוכנית הממשלתית "נושמים לרווחה במרכזי העוצמה" לחילוץ מעוני לכ-5,800 משפחות ברחבי הארץ. לאחר שלוש שנים שבהן התוכנית פועלת, מחקר חדש שליווה כ-3,200 משפחות שהשתתפו בה עד כה מציג תוצאות חיוביות – משקי הבית הגדילו ב-58% בממוצע את ההכנסה מעבודה, הנשים הגדילו את השכר ב-17% והגברים ב-10%, 38% מהמשתתפים הצליחו לפתוח עסק חדש ו-64% מצאו עבודה קבועה.
תוכנית "נושמים לרווחה" חותרת לשנות מן היסוד את טיפולם של שירותי הרווחה בנושא העוני, כשהיא מתייחסת למשפחה כיחידה שלמה ולא רק להורים, לילדים, למצב הכספי או לתעסוקה בפני עצמם. עובד סוציאלי ומלווה אישי בונים יחד עם כל משפחה תוכנית התערבות הלוקחת בחשבון את כל ההיבטים של חייה - התנהלות כלכלית, עבודה, חינוך, בריאות ויחסי הורים-ילדים, במטרה למזער את התלות בשירותי הרווחה ולצאת לעצמאות. המענים בתוכנית מושתתים בין היתר על מענק בגובה של 8,000 שקל בשנה למשך שנתיים.
התוכנית הושקה באפריל 2015 כפיילוט ביוזמה ובמימון של משרד העבודה והרווחה, ובשיתוף ג'וינט ישראל, קרן רש"י ומרכז השלטון המקומי, בעלות של כ-100 מיליון שקל בשנה. היא מופעלת כיום ב-108 רשויות ברחבי הארץ, מלווה באופן אינטנסיבי כ-3,200 משפחות בשנה ומעניקה שירותים שונים ל-13,500 אזרחים נוספים החיים בעוני ובהדרה חברתית. במשרד העבודה והרווחה הגיעו למסקנה כי הפיילוט והמחקר מגלים שבהשקעה ממשלתית של תקציב מיועד ניתן לסייע למשפחות המצויות בעוני באופן משמעותי ולכן יש צורך בהגדלה והרחבה של התוכנית.
המשתתפים בתוכנית הם יחידים ומשפחות החיים בעוני ומתמודדים עם חסמים רבים ומיעוט הזדמנויות לשנות את מצבם. המשפחות המטופלות חיות בשגרה של הישרדות יומיומית בדאגות הקשורות בעוני ולכן אינן מצליחות לממש זכויות המגיעות להן. הן מתמודדות עם חסמים מבניים המקשים עליהם לשפר את מצבם כמו "מלכודת הקצבאות" - החשש כי הגדלת היקף משרה והכנסה תוביל לפגיעה בזכאות או בגובה קצבאות כגון סיוע בשכר דירה, מזונות והנחה בארנונה. בתחום התעסוקה המשתתפים בתוכנית מגלים קושי למצוא עבודה מתאימה לכישורים ולצרכים, בין היתר בשל המרחק הגיאוגרפי ממרכזי התעסוקה.
המחקר מגלה כי בקרב המשתתפים חלה עלייה בתחושת הביטחון התעסוקתי והחשש מחוסר יציבות כלכלית ירד. עוד נמצא כי חל שיפור בהערכתם העצמית לגבי יכולת ההחזר של חובותיהם ופיחות במספר המקרים שבהם ננקטו נגדם צעדי אכיפה עקב אי עמידה בתשלומים. מסיכום המחקר עולה כי חל שיפור במידת שביעות הרצון של המשתתפים מחייהם באופן כללי.
"כבר לא מתלבטים בין אוכל לשכר דירה"
בין המשתתפים בתוכנית היו חדווה ויוסף, הורים לחמישה ילדים מכוכב יעקב שבבנימין, שעלו לישראל מניו יורק לפני תשע שנים. "בשנים הראשונות בארץ היה לנו מאוד קשה והיינו צריכים להתרגל לשינוי", מספר יוסף. "מעיר גדולה עברנו ליישוב קטן. לפני שעלינו לארץ עבדתי כטכנאי עצמאי אבל בישראל הרגשתי שיהיה לי קשה להמשיך בתחום הזה כעצמאי ולכן התחלתי לעבוד כשכיר. לאחר שנה וחצי של עבודה נפצעתי, דבר שהפך את החיים שלנו לקשים אף יותר. גם חדווה הייתה בדיוק בחופשת לידה ולא עבדה. התחלנו לצבור חובות, קיבלנו המון מכתבים ולא ידענו מה לעשות איתם. הייתה תחושה מאוד קשה של לחץ. היינו צריכים לבחור האם לקנות אוכל או לשלם חשבונות. אפשר לתאר לאיזה סכום החוב הגיע לאחר שלא שילמנו שכר דירה במשך שנה וחצי.
"עם הזמן התחלתי לחשוב על הסבת מקצוע והחלטתי להיכנס אל תחום הכושר. היה קשה מאוד להקים את העסק, בעיקר בגלל שבהתחלה הוא לא היה רווחי ולא היו הרבה לקוחות. הייתי צריך דחיפה, ייעוץ וגם סיוע כלכלי בשביל לבנות מקום לאימונים, לרכוש ציוד ולפרסם אותו. במסגרת התוכנית סייעו לנו לסגור את החובות ולהקים את העסק, שעד אז הפעלנו מהסלון בבית".
חדווה: "לפני התוכנית גם אני לא עבדתי בגלל שהייתי בחופשת לידה. בנוסף לכל, יש לנו ילד בחינוך המיוחד ועברנו תהליך לא פשוט איתו. במשך ארבע שנים הוא היה במסגרת שלא התאימה לו ולקח לנו הרבה מאוד זמן למצוא לו מקום מתאים. לפני שהצטרפנו לתוכנית, חשבתי כל הזמן על כך שארצה ללמוד משהו אבל בגלל שהמצב היה קשה אף פעם לא עשיתי את זה. במסגרת התוכנית דחפו אותי להירשם ללימודים, קיבלתי ביטחון וכיום אני עושה את מה שתמיד רציתי - לומדת חינוך מיוחד, בנוסף לעבודתי כסייעת בגן ילדים".
השניים סיכמו: "ממצב שבו התלבטנו בין קניית אוכל לבין תשלום שכר דירה הגענו למצב שבו אנחנו סוגרים חובות ואפילו מצליחים לחסוך כסף. התמיכה של צוות התוכנית והאמון בנו הביאו אותנו למצב שבו אנחנו יכולים להתפרנס ולחיות בכבוד".
"כשההורים מאושרים – גם הילדים מאושרים"
קלרה לוי, בת 67, נשואה ואם לארבעה ילדים מבני ברק, השתתפה אף היא בתוכנית. "עליתי לארץ לפני 15 שנים והתמודדתי עם קושי גדול מבחינת רכישת השפה העברית", היא מספרת. "בגלל שלא הבנתי כמעט עברית, חתמתי ערבות למישהו שלא החזיר לבנק את הכסף ונוצר אצלי חוב. בנוסף ניסיתי לפתוח גן ילדים ובעקבות כך צברתי חוב נוסף. בסך הכול הגעתי לחוב של 190 אלף שקל להוצאה לפועל. בזמן הזה הייתי פרודה, עם ילדים, חובות, בלי מקצוע ועבדתי בניקיון. המצב שלי היה רע מכל בחינה אפשרית.
"אחד הדברים המשמעותיים ביותר שקרו בעקבות השתתפותי בתוכנית הוא שאני ובעלי חזרנו להיות יחד לאחר שהעובדת הסוציאלית, דקלה, ערכה איתנו שיחות משותפות. לאחר מכן גם נכנסתי לתוכנית של הכוונה תעסוקתית, סיימתי קורסים של ויצו וכעת אני יכולה לעבוד בתור גננת במעון. כמו כן, סיימתי קורס נהיגה וקיבלתי המון דברים חיוניים לבית כמו כלים, כיריים, טלוויזיה, מזגן, ארון ומכונת תספורת. דבר נוסף שאפשר לי לפתוח דף חדש בחיי הוא הסיוע בסגירת החובות. כיוונו אותי לקבל סיוע של עורך דין וכיום אני בהליך פשיטת רגל כך שלמעשה כבר אין לי תיק בהוצאה לפועל ואני יכולה להשתמש בחשבון שלי.
"כשהגעתי ל'נושמים לרווחה' היה לי קושי כלכלי, לא היה מספיק כסף, לא היה לי סיוע בשכר דירה, היה לי קושי לקחת את הילדים לגנים, לבתי ספר ומהמסגרות לבית. לא ראיתי את עצמי בתור אישה ובתור אימא, לא הצלחתי להסתכל קדימה. היום אני יכולה להסתכל קדימה וזה רק בזכות התוכנית. בעתיד אני רואה את עצמי בתור מנהלת מעון ובתור אימא למשפחה מאושרת, כי כשההורים מאושרים גם הילדים מאושרים".
"החזרתי את האמון בבני אדם"
אחד ההיבטים המיוחדים בתוכנית הוא ההסתכלות ההוליסטית על חייו של המשתתף בה וניסיון למצוא פתרונות לבעיות שונות שאינן רק כלכליות, מתוך הבנה שדבר משפיע על דבר. סיפורה של נורית (שם בדוי), בת 41, גרושה ואם לשניים, מדגים זאת.
"התחתנתי בגיל צעיר עם בחור שחשבתי שהוא הגון אבל מסתבר שהוא מסוג האנשים שאתה יודע מי הוא רק כשמאוחר מדי", היא מספרת. "תוך שלוש שנים מצאתי עצמי עם ילד בן שנתיים ותינוקת ואז התברר לי שיש לו חובות של חצי מיליון שקל והוא גם ישב בכלא תקופה קצרה, בגד בי עם כל מה שזז ואחרי שבעה מדורי גיהינום נותרתי גרושה עם שני ילדים חסרת כל.
"היה לי עסק קטן לעיצוב גרפי אבל במשך כל תקופת הנישואים עברתי משברים נפשיים וכלכליים ומצאתי את עצמי תלויה רק בבעלי. אחרי ששמעתי על התכנית 'נושמים לרווחה' וגם קראתי עליה באינטרנט אזרתי אומץ והלכתי ללשכת הרווחה בעיר. זה התחיל ממפגשים שבועיים עם עובדת סוציאלית שנתנה לי להרגיש טוב עם עצמי. הביטחון העצמי שלי חזר, היה לי מאוד קשה להסתכל על עצמי כעל משהו שווה. היה לי בעל שרק הוריד אותי והשפיל אותי בגלל המראה החיצוני שלי. שמנתי אחרי הלידות והוא השפיע עלי לעשות ניתוח לקיצור קיבה. עשיתי ניתוח בשבילו ובאותו שבוע הוא עזב אותי לטובת בחורה צעירה.
"עד כדי כך הייתי תלויה בו ושפוטה שלו, לא האמנתי שאני שווה בלעדיו. המפגשים ברווחה עזרו לי להחזיר את עצמי לעצמי. הצמידו לי מלווה עסקי כדי שאוכל לחזור ולעבוד במקצוע שלי ובאמת זה מה שקרה. אחרי כמה חודשים פתחתי את העסק שלי בחזרה. לא רק אני קיבלתי תמיכה וליווי, אלא גם הילדים שעברו טיפולים רגשיים. קבלתי מענק של 7,000 שקל, רשמתי את הילדים לחוגים, טיפלתי בשיניים וסגרתי את החוב לסופר. הצלחתי לשקם גם את החוסר האמון שהיה לי בבני אדם ובעיקר בגברים. אני בזוגיות טובה ועובדת בעסק שלי – השתקמתי ואני עומדת על הרגליים מחדש".
לא לאפשר עוני בין-דורי
מנהלת תכנית "נושמים לרווחה" במשרד העבודה והרווחה, נורית וייסברג-נקאש, מסבירה שהתוכנית "מאפשרת לזהות מצוקות שלא זיהינו בעבר, כגון חובות כבדים של משקי הבית לבנקים ולשוק האפור שגורמים למשפחות רבות לחיות בפחד מתמיד מנושים. נחשפנו גם למצוקות שהכרנו היטב כגון קושי להשתלב בתעסוקה שמחייבת השכלה שמעולם לא התאפשר לרכוש אותה, קושי להתמיד במשרה מלאה בשכר מינימום כשאין רשתות תמיכה ומי שישמור על הילדים בזמן שהם בבית עם שפעת או אחר הצהריים וקושי להתקיים בכבוד מבחינת דיור, בריאות, חינוך וגם מזון. התוכנית מאפשרת להתייצב לצד המשפחות במאבק שלהן בעוני ולנסות יחד איתן לחולל שינוי מהותי בחייהן שיחזיק לאורך שנים ושלא ייווצר מצב של דלת מסתובבת במחלקות לשירותים החברתיים".
ראש מנהל שירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה והרווחה, איריס פלורנטין: "התובנה העיקרית שלנו מהפיילוט היא שעוני הוא לא רק תוצר של חוסר כסף. עוני הוא מכלול של פרמטרים כמו חוסר ידיעת זכויות, מלכודת קצבאות שבה אדם צריך להחליט לצאת לעבודה במחיר הורדת גובה הקצבה, חסמים בדיור, אבל בעיקר האצבע המאשימה של החברה בכך שאתה עני. התפיסה החברתית היא שהעניים הם לא כמונו, הם אחרים ולכן העוני לא ידפוק בדלת ביתנו. היא נובעת מכך שבתוך תוכנו העוני מאיים על כולנו, הוא מפחיד אותנו מאוד. אך גם משפחות שבשגרה מצליחות לחיות בכבוד עלולות למצוא עצמן זקוקות לשירותי המחלקות. די במשבר זמני - אבטלה, אובדן, חולי או גירושין כואבים והמשפחה שנעדרת משאבים וריפוד תמצא עצמה מתדרדרת אל תהומות המאבק בעוני".
שר העבודה והרווחה חיים כץ: "אסור לאפשר מצב של עוני בין-דורי. לא ייתכן שפיטורים, גירושים או חובות של אלפי שקלים בודדים ימוטטו אזרחים. במסגרת התוכנית אנו מלווים באופן פרטני אלפי משפחות ומחזירים להן את תחושת הערך העצמי, תוך מתן מירב הכלים לשיקום אישי ומקצועי. בכוונתי להמשיך ולהקצות את המשאבים הנדרשים להרחבת הפעילות לרשויות ואוכלוסיות נוספות".
מנכ"ל ג'וינט-אשלים, ד"ר רמי סולימני, הוסיף כי "ההשקעה במשפחות החיות בעוני חשובה גם משום שהיא נותנת אפשרות ותנאים לילדים להתפתח באופן מיטבי ובכך היא מייצרת הזדמנויות לצאת ממעגל העוני הבין דורי המתמשך". מנכ"לית קרן רש"י, מיכל כהן: "העוני הוא תופעה רב ממדית וככזו היא מצריכה מענה רב-ממדי, המתמקד ביצירת תשתיות חברתיות, שימנעו את שכפול העוני לדורות הבאים. רק כך נוכל לשפר את הסיכויים לעתיד טוב יותר ולמוביליות חברתית לפרט ולקהילה".
לפנייה לכתב/ת 
