שתף קטע נבחר

חוק הנאמנות בתרבות: "רגב מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה"

בדיון שהתקיים היום בכנסת לגבי חוק הנאמנות בתרבות, הועלתה דרישה להפוך את מנגנון שלילת התקציבים לפחות פוליטי. חברת הכנסת כהן-פארן: "משטר שמחליט מה יעלה על בימות התיאטרון ומה לא - הוא משטר פשיסטי"

  

ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת דנה הבוקר (ה') בחוק "נאמנות בתרבות" שיזמה השרה מירי רגב כהכנה לאישורו בקריאה שנייה ושלישית, לאחר שהחוק עבר בקריאה ראשונה השבוע בכנסת. ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) אמרה בדיון כי "משטר שמחליט מה יעלה על בימות התיאטרון ומה לא - הוא משטר פשיסטי".

 

בהיבט הענייני עלו דרישות של ח"כים להפוך את מנגנון שלילת התקציבים לפחות פוליטי. חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) דרש שההחלטה על שלילת תקציב תתקבל על ידי שני שרים. מירב בן ארי (כולנו) דרשה שמי שישלול את התקציבים יהיה מנגנון מקצועי.

 

חבר הכנסת יוסי יונה (המחנה הציוני), אמר בדיון: "היינו במשלחת בפורטוגל, ושם לא מבינים מה קורה לנו. אוהבים אותנו, ואין שם כמעט אנטישמיות, אבל לא מבינים למה אנחנו מכרסמים בדמוקרטיה שלנו. ראש הממשלה מתגאה שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל נותן יד ליוזמות כאלה. שרת התרבות מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה שלנו, וזו חרפה".

 

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "החוק הזה צריך להיות למקרי קיצון. הבעיה המרכזית היא שהצעת החוק כרגע איננה למקרי קיצון. לפי הנוסח הנוכחי, יש מקום רב מדי לפרשנות. למשל, בזגורי אימפריה יש מניפסט שלם על למה האבא לא עומד בצפירה, סדרה כזאת עלולה הייתה להיחשב פסולה לפי החוק".

 

יעקב שפירו, שחקן וזמר ניצול שואה שנולד בפולין אמר בהתרגשות: "אני מזועזע מהחוק הזה. בגיל שש הגסטפו חטף אותי וזרק אותי לבור בגלל שדיברתי ביידיש עם אימא שלי. הגרמנים שרפו ספרים, ולאחר מכן שרפו אותנו. לא ייתכן שיהיה חוק כזה. למה לעשות פוליטיקה מתרבות? אני מבקש לא לבצע את החוק הזה".

 

השרה רגב מסרה בתגובה כי "האמירות של ניצול השואה יעקב שפירו הן אמירות קשות. אני מכבדת את ניצולי השואה ולכן אני בוחרת שלא להגיב לדברים הקשים. אמשיך לפעול על מנת שחוק נאמנות בתרבות יחוקק כמה שיותר מהר בכנסת".

 

מאיר אינדור, יו"ר ארגון נפגעי הטרור אלמגור, הביע תמיכה בחוק: "תארו לכם מה עובר על משפחתו משה תמם ז"ל, כשהיא רואה פרמיירה חגיגית של הסרט על המחבל וואליד דאקה (הורשע בתכנון הרצח של תמם). תרבות שכזו היא חלק משרשרת המזון של הטרור, כי היא נותנת לו לגיטימציה".

 

פסל של מירי רגב בכיכר הבימה (מוטי קמחי)
פסל של השרה רגב, הבוקר בכיכר הבימה(מוטי קמחי)

 

 

איילת שקד דינה זילבר אביחי מנדלבליט (צילום: אלכס קולומויסקי, דוברות משרד המשפטים, אוהד צויגנברג)
איילת שקד, דינה זילבר ואביחי מנדלבליט(צילום: אלכס קולומויסקי, דוברות משרד המשפטים, אוהד צויגנברג)
 

החוק עורר עד כה שורה של סערות, האחרונה שבהן הבוקר, עם הצבת פסל של השרה רגב ברחבת כיכר הבימה בתל אביב. בפסל לבושה השרה בשמלה לבנה, עומדת מול מראה גדולה בתוך שטח מתוחם בחבל כשלצידה מופיע שלט שעליו כתוב "בלב האומה".

 

הסערה של זילבר

שלשום תקפה את החוק המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, בדיון שהתקיים בוועדת החינוך, התרבות והספורט, ואמרה: "הימים אינם פשוטים והם מביאים איתם לא רק חוקים חדשים אלא גם מילים חדשות. משילות, נאמנות, התגברות. שיח לעומתי, פוצע, מצלק את הרקמה החברתית המשותפת, מסמן ומתייג - מי לנו ומי לצרינו. ואם יש מי שנאמן, אז יש גם מי שבוגד?". בעקבות הדברים של זילבר, קראה שרת המשפטים איילת שקד להתפטרותה.

 

באותו הדיון, תקף גם היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון את החוק, ואמר: "מבט מקרוב על פרטי התיקון ותפיסות היסוד המוצהרות שבבסיסו מגלה שטמונים בו קשיים חוקתיים ניכרים אשר להערכתי ספק אם יש ביכולתם לצלוח את מבחני הביקורת החוקתית". 

 

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הבהיר שעד לסיום הבירור זילבר לא תייצג אותו בכנסת ובממשלה. הוא התייחס לסערה סביב זילבר ואמר שהיא איננה מושעית, ושלא מדובר בסנקציה או "צעד עונשי". לדבריו, הוא הספיק לדבר עם זילבר באופן ראשוני - ובכוונתו להמשיך את השיחה איתה יותר לעומק.

 

 

שרת התרבות והספורט מירי רגב בדיון על חוק הנאמנות במליאת הכנסת (צילום: יואב דודקביץ')
השרה מירי רגב בדיון על חוק הנאמנות במליאת הכנסת(צילום: יואב דודקביץ')

 

התיקון לחוק התרבות והאמנות, שאותו הובילה השרה מירי רגב אמור לשלול תקציבים מגופים נתמכים ש"חותרים" תחת ערכי המדינה וסמליה. כך לדוגמה, יישלל תקציב ממוסדות תרבות שיפגעו בסמלי המדינה או יבזו אותם, יציינו את יום העצמאות כיום אבל או ישללו את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. הצעת החוק קושרת לראשונה באופן הדוק בין תכנים אמנותיים ובין תקצוב ותמיכה שמקבלים יוצרים ממוסדות תרבות מהמדינה. במסגרת מה ששרת התרבות מכנה "צדק תרבותי", הכוונה היא לערוך שינויים בקריטריונים של ועדת התמיכות במשרד התרבות והספורט. 

 

החוק עבר בקריאה ראשונה ברוב של 55 קולות בעד לעומת 44 מתנגדים, בכנסת ביום שני האחרון לאחר דיון סוער. עוד במהלך הצגת הצעת החוק על ידי השרה רגב, קראו חברות כנסת במחנה הציוני קריאות נגד שרת התרבות. הדיון הידרדר למהומה כשכינה ח"כ אורן חזן את ח"כ אילן גילאן "חצי בן אדם" ובתגובה תקף ח"כ חיליק בר את ח"כ מאיר כהן, שניהל את הדיון.

 

במהלך הדיון הסבירה רגב מדוע החוק חשוב: "החוק הזה מגדיר מחדש את גבולות הגזרה של האסור והמותר, הראוי והבזוי במוסדות התרבות שלנו שנתמכים מכספי הציבור. כן לחופש הביטוי, כן לביקורת, ביקורת נוקבת, לא להסתה נגד מדינת ישראל מתקציב ציבורי". במהלך נאומה של ח"כ שלי יחימוביץ' כינתה אותה השרה רגב: "שקרנית וצבועה". בתגובה אמרה לה ח"כ יחימוביץ': "תרגיעי באמת, קצת איפוק שרת התרבות, מה יש, מה קרה?". בסיכום הדיון התווכחה בקולי קולות השרה רגב עם חברי הכנסת מהאופוזיציה ואמרה: "מה אתם רוצים? שישרפו את הדגל ואני אממן את זה"?

 

רגב הוסיפה כי "האמירות של ניצול השואה יעקב שפירו הן אמירות קשות. אני מכבדת את ניצולי השואה ולכן אני בוחרת שלא להגיב לדברים הקשים. אמשיך לפעול על מנת שחוק נאמנות בתרבות יחוקק כמה שיותר מהר בכנסת". 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יואב דודקביץ'
השרה מירי רגב
צילום: יואב דודקביץ'
מומלצים