המידע שגם חוק חופש המידע לא יעזור לכם לקבל

בניסיון לצמצם את מספר פניות ואת הוויכוחים שהן גוררות, הנחה בשבוע שעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה להבהיר לפונים שחוק חופש המידע אינו חל על בקשות לקבל מידע המצוי בתכתובות פנימיות ובמזכרים של עובדי הרשויות וכן על מידע שהתקבל באמצעות חשבון הדואר האלקטרוני הפרטי של נבחרי הציבור או התכתבויות הוואטסאפ וה-sms שלהם.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי(צילום: מוטי קמחי )

בהנחיות של עו"ד נזרי נאמר כי נוכח המאפיינים המיוחדים של החזקת מידע באמצעי תקשורת כמו דואר אלקטרוני או וואטסאפ, יש לעשות איזון עדין בין זכויות נבחרי הציבור, ובעיקר זכותם לפרטיות, לבין זכות הציבור לדעת המעוגנת בחוק חופש המידע.

"האופן שבו מידע נוצר, נאסף, נשמר, מעובד ומועבר השתנה לבלי הכר בשני העשורים האחרונים, בתהליך שאותו נהוג לכנות מהפכת המידע או המהפכה הדיגיטלית", כותב נזרי. "פרשנות ראויה של חוק חופש המידע צריכה לקחת בחשבון התפתחויות אלה, מתוך מגמה להבטיח שהעיקרון החוקתי של שקיפות השלטון וחופש המידע יישמרו, וזאת בצד שמירת היכולת של עובדי הרשויות הציבוריות להתנהל באופן סביר ונוח גם באמצעים אלו".

בחוות הדעת נקבע מתווה לטיפול בבקשות הנוגעות למידע שאינו נמצא במערכות המחשב הארגוניות של הרשות הציבורית. בהתאם להנחיות, עם הגשת הבקשה תפנה הרשות לעובד או לנבחר הציבור הרלוונטי ותנחה אותם לבחון אם המידע המבוקש אכן מצוי בחזקתם, ובהתאם אם יש מקום לתעדו במערכות הארגוניות. אם העובד או נבחר הציבור יעבירו את המידע לרשות, הבקשה תמשיך ותיבחן בהתאם להוראות החוק ולסייגים שבו.

נזרי מודע לכך שיש חשש שמערכות המידע הפרטיות יהפכו, הגם שלא מתוך כוונה רעה, ל"עיר מקלט" המתקיימת בנפרד מהמערכות הפנים ארגוניות הרגילות, הרחק מעין הביקורת והציבור. עם זאת, לדבריו הפתרון לכך לא יימצא בחוק חופש המידע דווקא, אלא בקיומם של כללים ברורים שיבטיחו שעובדי הציבור ונבחרי הציבור יתעדו כל מידע רלוונטי שהגיע לידיהם במסגרת מילוי תפקידם במערכות המידע של הארגון שבו הם עובדים. זאת, גם אם המידע התקבל בשלב הראשון במערכות המידע הפרטיות.

"ייתכן שיישום אמות מידה אלה יעורר בחיי המעשה שאלות וקשיים שלא היו לנגד עינינו או לא נבחנו כאן", מסכם נזרי. "מטבע הדברים יהיה מקום לשוב ולבחון את הדברים בחלוף זמן ולשקול תיקון ודיוק של ההנחיה ככל שיהא צורך".

בין אלה שמציפים את הרשויות בבקשות למידע במסגרת חוק חופש המידע נמצא גם "הפורום המשפטי למען א"י", שמרבה לפנות לרשויות המשפט והאכיפה ולבקש מידע על התנהלותם. לפני כחצי שנה ביקש הפורום מהנהלת בתי המשפט לקבל נתונים על שופטים שהודחו מכס השיפוט ב-15 השנים האחרונות, מאז הוקמה נציבות תלונות הציבור על השופטים, לרבות באילו נסיבות הם הודחו, כמה תלונות התקבלו על כל אחד מהם ומה היו הסדרי הפנסיה והפיצויים שלהם.

בתשובה שהתקבלה רק לאחרונה נמסר לפורום כי ככל הידוע אף שופט לא הודח במהלך התקופה הרלוונטית, ואילו ארבעה שופטים פרשו על רקע חקירות פליליות שנפתחו כנגדם. באשר לשאר המידע שהתבקש, מהנהלת בתי המשפט נמסר כי אין בידיהם את המידע המבוקש.

בפורום מחו על כך שלקח להנהלת בתי המשפט חצי שנה למסור מידע שאמור להיות פתוח לציבור. "התארכות זו במתן התשובה", כתבו להנהלת בתי המשפט, "מעלה חשש כבד שהמידע החשוב כלל לא היה מצוי בידיכם, ומכאן ניתן להסיק שכלל לא נערכת הפקת לקחים והסקת מסקנות בעניין תלונות על שופטים והצורך לטייב את המערכת".

במכתב הוסיפו אנשי הפורום כי "עצם העובדה שמהנתונים שבידיכם עולה כי כלל לא פוטרו או הופרשו שופטים בזמן הזה, מעלה חששות כבדים בקשר לאיכות הטיפול בתלונות על שופטים. זאת כאשר רק לפני מספר חודשים, בדו"ח נציבות התלונות על השופטים לשנת 2017, טען הנציב כי שופטים שאינם ראויים ממשיכים להיות מקודמים במערכת המשפט".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "במסגרת המענה נמסר כי בשבע השנים שקדמו לבקשת המידע לא הודח אף שופט בידי בית הדין המשמעתי או בידי הוועדה לבחירת שופטים לפי חוק בתי המשפט. כמו כן נמסר כי במהלך אותה תקופה פרשו ארבעה שופטים על רקע חקירות פליליות שנפתחו נגדם. בנוגע ליתר הנתונים שנתבקשו נמסר כי אין בידינו 'מידע' כמשמעותו בחוק חופש המידע".