המרגל מהבית הלבן
רגע אחרי הבחירות החליף טראמפ את התובע הכללי ב"שתול של הממשל", וחקירת "רוסיה גייט" בסכנה. זה מבחן לדמוקרטים: יש אופוזיציה לוחמת?
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
היה זה מופע אימים שכמותו לא זוכרים מנשיא גם ותיקי הכתבים בבית הלבן, אלה שסיקרו מסיבות עיתונאים של נשיאים רבים. טראמפ לא חדל לשבח את עצמו ולטעון שרשם ניצחון גדול. "כולם אוהבים אותי", אמר. הוא שאג על כתב CNN ג'ים אקוסטה שיוריד את המיקרופון אחרי ששאל אותו שאלות קשות, הוא עלב בכתבים אחרים – ואחר כך בניתוק מוחלט מהמציאות, מתוך בועה של אמת אלטרנטיבית, טען: "אני בעד חופש העיתונות, אין אדם שתומך בחופש העיתונות יותר ממני".
שעה קלה לאחר מכן נפלה הפצצה: טראמפ הורה לתובע הכללי ג'ף סשנס, מי שהרחיק את עצמו מחקירת "רוסיה-גייט" וסלל בכך את הדרך למינוי התובע המיוחד רוברט מולר לחוקר בפרשה, לשלוח לו מכתב התפטרות ולסיים את תפקידו. טראמפ היה יכול לפטר את מולר שנוא נפשו, יש לו הסמכות לעשות זאת, אך הוא נמנע מכך בעצת יועציו, שהסבירו לו כי מהלך כזה יכול לפגוע בו קשות מבחינה פוליטית. במקום זה הוא הלך על הראש של סשנס.
כשטראמפ מינה את סשנס לתפקיד הוא חשב שמדובר באדם צייתן ונאמן, איש שיעשה כדברו ויסכל כל ניסיון לחקירה נגד הנשיא. הוא נדהם כאשר סשנס פסל את עצמו ממעורבות בחקירת ההתערבות לכאורה של רוסיה בבחירות והמגעים כביכול בינה לבין אנשי הקמפיין של טראמפ. טראמפ החל לעלוב בו בפומבי, מירר את חייו, לעג לו והמתין עד אחרי בחירות האמצע כדי להיפטר ממנו. למחרת הבחירות טלפן ראש הסגל בבית הלבן ג'ון קלי לסשנס והודיע לו כי הנשיא מבקש שישגר אליו מיד מכתב התפטרות.
דמוקרטים ללא רועה
סשנס מילא את ההוראה, ולתובע הכללי בפועל מינה טראמפ את ראש הסגל של סשנס, מת'יו וויטקר, שבמשרד המשפטים מכנים אותו הקולגות שלו מאחורי גבו "המרגל של הבית הלבן". לא סתם בחר בו טראמפ: בעבר פרסם וויטקר מאמר שבו קרא לפרקליטי טראמפ שלא לשתף פעולה עם "כנופיית הלינץ'", כלומר מולר וחוקריו. בהזדמנות אחרת צייץ ש"החקירה של מולר הלכה רחוק מדי". עכשיו יוטל על וויטקר התפקיד לייבש את מולר כספית, לצמצם את היקף חקירתו – ואולי גם להרוג אותה ברכות.הדמוקרטים משנסים את מותניהם כדי לסייע למולר. הם מתכוונים להיות אופוזיציה לוחמת, לפתוח בחקירות נגד הנשיא ונגד בכירים בממשל טראמפ – ולחוקק חוקים המנוגדים לאג'נדה הטראמפיסטית. הם מקווים גם לחשוף את דוחות מס ההכנסה של הנשיא כדי לקבוע אם יש בהם עקבות לכסף רוסי שזרם אליו. טראמפ, מצדו, מתכוון להשיב להם מלחמה כמו שהוא יודע. המשמעות היא שבשנתיים הקרובות תתנהל וושינגטון כשדה קרב פוליטי שלא לוקחים בו שבויים.
הדמוקרטים מעוּדדים מכך שבבחירות האמצע הם לא רק כבשו את עמדות הכוח בבית הנבחרים אלא גם הביאו נבחרת צעירה ודינמית ששואפת לעשות מתיחת פנים למפלגה, שהפכה כבויה ודיכאונית אחרי תבוסת הילרי קלינטון ב-2016. בבחירות השבוע הצליחה המפלגה הדמוקרטית לקבל רוב בבית הנבחרים ולהגביר את כוחה בשלוש מדינות חשובות – מישיגן, פנסילבניה ומינסוטה.
עכשיו, אחרי שנספרו כמעט כל הקולות בבחירות האמצע, נורתה יריית הפתיחה של המרוץ החשוב באמת – הקרב על הנשיאות בשנת 2020. הדמוקרטים נתנו מכה לנשיא וחבטה לטרמפיזם, אבל זה לא מבטיח להם שום דבר במרוץ לבית הלבן. אל המרוץ הזה הם נכנסו השבוע כשאין להם מנהיג מוסכם. למען האמת, אין להם בדל של מועמד עם שם, עם עבר או עם חזות של אדם שיכול לנצח את טרמאפ.