סערת זילבר והדאגה במערכת המשפט
הדי פרשת דינה זילבר ממשיכים להסעיר. בכנס באוניברסיטת חיפה הוענק אות הוקרה למאיר שמגר, שיש אומרים שהיה היועץ המשפטי לממשלה הכי חשוב שידעה ישראל
עימותים בין מוסד היועץ המשפטי לממשלה לבין שרי הממשלה אינם דבר חדש, ויעידו על כך שתי ועדות שהוקמו מאז קום המדינה - ועדת אגרנט ב-1962 וועדת שמגר ב-1997 - במטרה להבהיר ולסמן את תחומי האחריות והסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה.
חוק היועמ“שים שיזמה שרת המשפטים איילת שקד, אשר נועד לשנות את דרכי בחירת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה באופן שלשרים תהיה השפעה גדולה על בחירתם, מה שמעורר התגדות גדולה בקרב היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, אביחי מנדלבליט, כמו גם בקרב קודמיו בתפקיד.
על רקע המאמץ שעושה שקד לשלוט ביועצים המשפטיים ולרסן אותם הגיעה בשבוע שעבר גם דרישתה ממנדלבליט לפטר את המשנה שלו דינה זילבר אחרי שהביעה את דעתה בכנסת נגד חוק הנאמנות בתרבות ולטענת השרה חרגה מסמכותה.
הדרישה הזו מעוררת שתי שאלות מהותיות: האחת, מי בכלל מוסמך לפטר את זילבר - האם זו השרה או רק הבוס הישיר שלה מנדלבליט, וכן מהם גבולות חופש הביטוי של פקיד בכיר שהוא חלק מ”שומרי הסף“. בעוד שקד סבורה כי פקידי הציבור, ובכללם זילבר, צריכים להיצמד לחוות הדעת הרשמית של היועץ, אחרים - וביניהם גם נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, שהתראיינה בנושא – סבורים שיש לאפשר לשומרי הסף חופש ביטוי רחב יותר מזה הנתון לפקידים אחרים, שכן הם מייצים גם את אינטרס הציבור.
הדי פרשת זילבר והשאות שעוררה עמדו במרכזו של כנס אוניברסיטת חיפה שנערך בשבוע שעבר לציון 70 שנות משפט בישראל. מנדלבליט, שעדיין לא ערך בירור לזילבר, נמנע מלהתייחס לסוגיה, אבל שקד ניצלה את ההזדמנות כדי להסביר שוב את עמדתה. ”לאורך השנים התנהלו ויכוחים בין היועץ לשרים על סמכויות“, אמרה. ”התפקיד של היועץ אינו מוגדר בחוק, וברבות השנים המוסד ניכס לעצמו עוד ועוד סמכויות והקימו ועדות ציבוריות לבדוק את זה“.
שקד הדגישה כי ”אף אחד לא רודף אף אחד על דעות פוליטיות אבל היועצים המשפטיים לא צריכים להיכנס לנושאים פוליטיים, זה לא התפקיד שלהם. אני לא רוצה לשמוע ערכים ולא דעות, אני רוצה ייעוץ משפטי מקצועי. מבחינתי לא יהיו יועצים משפטיים שיגידו את דעתם הפוליטיים בוועדות בכנסת“.
שופטי בית המשפט העליון, שמכירים את זילבר ממאות הופעותיה בפניהם, שומעים את הקולות וצופים בדאגה על המתרחש. הנשיאה אסתר חיות, שבירכה בכנס את הנשיא בדימוס והיועץ המשפטי לממשלה המיתולוגי מאיר שמגר שקיבל אות הוקרה על תרומתו למערכת המשפט, ניצלה את הופעתה בכנס כדי לדבר על חשיבות מוסד היועץ המשפטי לממשלה ואולי גם לשלוח מסר למנדלבליט ולשקד.
”הנשיא שמגר הוא מבכירי בּנֶיה וּבַנַאֶיה של מערכת המשפט הישראלית בכל אחת מתחנות חייו המרתקות – בפרקליטות הצבאית, בייעוץ המשפטי לממשלה וב-20 שנותיו בבית המשפט העליון כשופט וכנשיא“, אמרה. ”בכל אחד מהתפקידים שאותם מילא התבלט שמגר כ‘אדריכל' וכפורץ דרך, והקים מסד משפטי ויסודות יצוקים, המבטאים את עקרון שלטון החוק ומשמשים עד עצם היום הזה את כל המערכות שאותן ניהל".
חיות דיברה על העצמאות המשפטית שהפגין שמגר כבר כפרקליט צבאי ראשי "שהנחיל את התפיסה לפיה היועצים המשפטיים בצה"ל כפופים לדרג המשפטי בלבד", והזכירה כי כפצ"ר הוא יזם תיקון להוראות הפיקוד העליון שקבע כי הפרקליט הצבאי הפיקודי או החילי לא כפוף לאלוף הפיקוד או למפקד החיל אלא רק לפרליט הצבאי הראשי, מה שיבטיח התנהלות עצמאית ומשוחררת משיקולים זרים.
היא הזכירה גם שכיועץ המשפטי לממשלה שמגר "הקים קומה חשובה ומשמעותית נוספת בבניין שלטון החוק בישראל, ויש הסבורים כי הוא היה החשוב מכל היועצים המשפטיים לממשלה שכיהנו במדינה מאז ומעולם. הוא זה שהחדיר את המודעות לשלטון החוק לכל עובדי הממשל, והפך את מוסד היועץ המשפטי לראש וראשון בשירות הציבורי". לסיום, בהקשר אקטואלי, ציינה כי שמגר עמד בראש אחד המפעלים המרכזיים לביסוס מעמד מוסד היועץ המשפטי לממשלה כשפירסם את ”הנחיות היועץ המשפטי“ שהפכו מאז למורה דרך לכל העוסקים בתחום.
לפנייה לכתב/ת 
