ראש העיר בית שמש החדשה: "שכל אחד יוכל ללבוש מה שהוא רוצה"
עליזה בלוך תיכנס בשבוע הבא ללשכה. אחרי הבחירה ההיסטורית היא מספרת על הבחירה שלא לפרסם תמונות שלה בקמפיין, למה תהיה "ראש" ולא "ראשת" ומה דעתה על מצעדי גאווה. הריאיון המלא - מחר ב"ידיעות אחרונות" במוסף "7 ימים"
ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש, היא ללא ספק המנצחת הגדולה של הבחירות המקומיות, ואם תרצו, היא גם סמל לעתיד ישראלי טוב יותר: אישה, דתייה, ללא גב ומימון מפלגתי, שהצליחה לסחוף אחריה חילונים וחרדים בעיר חצויה הידועה בהדרת נשים, עם קמפיין בלי טיפת טינופת, וכמעט ללא תמונות.
ביום שלישי הקרוב תיכנס בלוך לראשונה אל לשכת ראש העיר. המליאה הרשמית הראשונה תתכנס בנר ראשון של חנוכה, "במודע, נו כן, 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'", היא מחייכת. "ולא, אני לא ראש, לא 'ראשת העיר'. אני מספיק פמיניסטית. מרגישה מספיק חזקה כאישה".
למסע הזה יצאה בלוך בלי הרבה כסף ובלי בדל תקווה מסביב. "הסיפור הוא על הציבור החילוני המיואש. האתגר שלי בהתחלה לא היה החרדים בכלל. אנשים עוד היו בטראומת הבחירות הקודמות. אמרו לי, 'את מייצרת תקווה ששוב תתרסק'", היא משחזרת. "ואז, לייצר פלטפורמה נגד ראש עיר מכהן עם כל הכוח, ואדם נחמד בפני עצמו. ואז המגזר החרדי, והממסד הרבני־פוליטי. ועוד סוגיה: אני אישה! עשיתי בחירה שלא לפרסם תמונות. פשוט לא היו פה תמונות שלי, אולי רק באזור הרכבת, טיפה".
בית־שמש היא היישוב העני ביותר בארץ, בקרב יישובים לא ערביים ולא חרדיים. "אנחנו בתחרות עם אום אל־פחם", אומרת בלוך. בדומה לרצועת עזה, מחצית מהעיר מתחת לגיל 17. השכר הממוצע נמוך בכ־20 אחוז, שיעור התעסוקה נמוך משמעותית – איפה שלא תבדקו, הכל הולך מטה.
"תדמית ירודה, הזנחה. בעשר השנים האחרונות לא קמו מפעלים, בזמן שהעיר שילשה עצמה בגודל ולא ייצרה מקומות עבודה. רק בנתה דירות", אומרת בלוך. "סוכם שיופנו הנה הרבה זוגות חרדיים כדי לפתור את בעיית הדיור במגזר, אבל זה לא בא ביחד עם עוד דברים. שילוב של החלטת ממשלה וניהול לא נכון של העיר".
- אולי העוני בלתי נמנע בגלל הבחירה בלימוד תורה?
"גברים חרדים כבר יוצאים לעבוד. חלק מדרך הניהול במדינה דוחק חרדים לא לעבוד, או לעבוד בשחור. נשים חרדיות עובדות או רוצות לעבוד. אבל אין להן מקומות עבודה פה. אני מתכוונת לייצר מענה תעסוקתי לנשים חרדיות. היי־טק למשל. למה לא?".
- התיוג של האישה החרדית: צניעות. הפרדה. "קול באישה ערווה". החילוני הממוצע רואה את המחיצות בין הרוקדים, ולא מוכן שזה יגיע גם לכיכר רבין.
"כל פנאטיות מסוכנת, וה'ליברליות' הזו היא סוג של פנאטיות בעיניי. לי אין בעיה לרקוד מעורב. אבל חשוב לי שיהיה מקום שגברים ונשים יוכלו לרקוד בנפרד. לכן גם לא הייתה לי בעיה עם חוגי בית נפרדים. כמו שברור לך שלא תגיש בשר לאורח צמחוני".
"היה לי מטה ברמת בית־שמש ג', רק חרדים, גברים בצד אחד ונשים בצד שני. הקבוצה הזו היא פורצת דרך. מאז הבעש"ט לא היה כזה שינוי בעולם החרדי־תורני", היא מפליגה ומתרגשת מחדש.
- להביא את הדמוקרטיה לעולם החרדי?
"בדיוק. וזה סיפור עצום. יש כאן אנשים שאומרים, אני חרדי ורוצה ככה לגדל את ילדיי, אבל בתוך העולם הזה אני רוצה שיתייחסו למה שאני חושב, רוצה שייתנו לי זכות לבחור, להתייחס לרבנים שלי אחרת".
בלוך שואפת שבית שמש תהיה העיר "הקיצונית במתינותה". לכולם, היא אומרת, יש אינטרסים משותפים לחיות פה ביחד. "שאדם ידע שמותר לו ללבוש מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה, לאכול את מה שהוא רוצה. מי שרוצה לנסוע בשבת אני רוצה שיוכל לעשות את זה, אני מצפה ממנו שלא ייסע בכוונה בשכונה חרדית ויצפור".
- את מדמיינת מצב שיוכל להיות פה מצעד גאווה?
"אני לא אוהבת מצעד גאווה מסיבה אחרת. יחסים בין בני אדם ובני זוג זה עניין אישי, למה כל העולם צריך לדעת עם מי אני מקיימת יחסים? זה לא רלוונטי בכלל. לא רואה בזה צורך. עניינית, גם אם הייתי תושבת תל אביב".
הכתבה המלאה מתפרסמת מחר ב"ידיעות אחרונות" במוסף "7 ימים"
לפנייה לכתב/ת 
