המשבר באיראן: מאות התבצרו במסגד וקראו "מוות לרודנים"
לפני חידוש הסנקציות הבטיח הנשיא רוחאני לאזרחים כי "יש לנו מספיק סוכר, חיטה ושמן לבישול" - אולם נראה כי תעשיית הסוכר מתקשה לשאת בנטל. מאות עובדי מפעל קנה סוכר כיתרו אימאם במסגד וקראו קריאות נגד משטר האייתולות במחאה על אי-תשלום משכורותיהם
מאות עובדים מתעשיית הסוכר האיראנית התבצרו אתמול (יום שישי) במסגד בעיר שוּש שבמחוז חוזסטאן שבדרום-מערב המדינה וקראו "מוות לרודנים". זאת, במחאה על כך שמשכורותיהם לא שולמו כבר כמעט שבועיים - מאז כניסתו לתוקף של גל הסנקציות האמריקניות האחרון. על פי הדיווחים בכלי התקשורת הערביים, עובדי מפעל קנה הסוכר "האפט תאפה" כיתרו את אימאם המסגד תוך שהם קוראים קריאות נגד משטר האייתולות. במקביל, מאות אחרים הפגינו במטה החברה. שוטרים פיזרו את ההפגנה.
על אף שהסנקציות האחרונות כוונו בעיקר נגד תעשיית הנפט האיראנית והמערכת הבנקאית, חידוש הסנקציות מאז פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין פגע ביכולתה של איראן לייבא סחורות אל שטחה. בעשור האחרון עבר ענף הסוכר האיראני להתבסס בעיקר על ייבוא. ב-2015, לאחר החתימה על הסכם הגרעין והסרת הסנקציות, הפכה איראן לאחת מ-10 היבואניות הגדולות בעולם של סוכר, והייצור המקומי קוצץ באופן משמעותי.
על רקע הפגנות מחאה בטהרן ביוני האחרון, אמר נשיא איראן חסן רוחאני בנאום ששודר בטלוויזיה כי "אפילו במקרה הגרוע ביותר, אני מבטיח לכם שיהיה מענה לצרכים הבסיסיים של האיראנים. יש לנו מספיק סוכר, חיטה ושמן לבישול. יש לנו מספיק מטבע חוץ להזרים לשוק". עם זאת, נראה כי תעשיית הסוכר המקומית מתקשה לשאת בנטל.
המשבר הכלכלי באיראן, שהחל עוד לפני הפרישה האמריקנית מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות, הלך והחריף בחודשים האחרונים. ערך המטבע המקומי, הריאל, צנח והגיע לשפל של 145 אלף ריאל לדולר. לפני שנה היה היחס 40,500 ריאל לדולר אחד. הכאוס הכלכלי גרם בסוף השנה שעברה להפגנות גדולות – וחריגות – נגד המשטר. גל המחאה הנדיר הסתיים בכמעט 5,000 עצורים ולפחות 25 הרוגים. מעת לעת עדיין מתקיימות הפגנות, בהיקף קטן.
בשבוע שעבר אמר הנשיא רוחאני שהרפובליקה האיסלאמית נמצאת במצב של "מלחמה כלכלית". באוגוסט, באישור המנהיג העליון עלי חמינאי, הוקמו באיראן בתי משפט מיוחדים לעבירות כלכליות. עד כה הם גזרו לפחות שבעה עונשי מוות. חלק מהמשפטים הועברו בשידור חי, למען יראו וייראו. ההפגנות במפעל "האפט תאפה" החלו ב-5 בנובמבר, לאחר שנודע שגם מנהלי המפעל נעצרו.
כדי להתמודד עם הסנקציות האמריקניות אסר שר המסחר האיראני, מוחמד שעריתמדארי, על ייבוא 1,339 מוצרים שאותם ניתן להחליף במוצרים שמיוצרים באיראן. בין השאר נאסר ייבוא של מוצרי טקסטיל, הנעלה, מכשירי חשמל ביתיים ורהיטים. בצו של הממשלה נכתב כי איראן חוזרת לניהול "כלכלת התנגדות", שנועדה לשמור על יתרות מטבע החוץ.
ביום רביעי הוציאה איראן להורג גבר שסחר במטבעות זהב וכונה "סולטן המטבעות", וגבר נוסף שסייע לו. הטלוויזיה הממלכתית דיווחה ש"הסולטן", ווהיד מזולמין, נתלה לפנות בוקר יחד עם מוחמד איסמאעיל גאשמי. בחודש יולי נתפס מוזלמין בן ה-58 עם שני טונות של מטבעות זהב ונשלח למאסר. בספטמבר נגזר עליו עונש מוות. איראן הרשיעה אותם ב"הפצת שחיתות". מעורבים אחרים בפרשה נשלחו לכלא.
בקיץ פרצו הפגנות מחאה בבזאר הגדול בטהרן. לפי דיווחים, מפגינים נשמעו שם צועקים "לא לבנון ולא עזה, נמות למען איראן" – כשכוונתם היא שבמקום להשקיע כסף בלחימה בעזה, בסוריה או בלבנון – על המשטר לנתב את הכסף לאזרחים האיראנים.
בשבוע שעבר הודיעה מסלקת הכספים הבינלאומית SWIFT כי היא מקפיאה את הגישה של כמה בנקים איראניים למערכת שלה – מתוך רצון לשמור על יציבותה ושלמותה של המערכת הפיננסית הבינלאומית. ההודעה, שבה לא נמסר באילו בנקים איראניים מדובר, באה ביום שבו הטילה ארה"ב סנקציות קשות נרחבות על איראן.
בהודעה הרשמית שפרסמה "סוויפט" לא הוזכרו הסנקציות על טהרן שארה"ב חידשה. "סוויפט" הדגישה כי הצעד שהיא נוקטת "מצער" – אך ננקט למען האינטרס הכללי של המערכת הפיננסית הבינלאומית.
טראמפ הודיע באמצע השנה על פרישתה של ארה"ב מההסכם שעליו חתמו לפני שלוש שנים איראן והמעצמות, הסכם שבמסגרתו התחייבה איראן לצמצם משמעותית את תוכנית הגרעין שלה – בתמורה להסרה של רוב הסנקציות שחנקו את כלכלתה במשך שנים. טראמפ הסביר את החלטתו לפרוש מההסכם בכך שמדובר בהסכם גרוע שהותיר לאיראן מרחב תמרון רב מדי, ובכך שטהרן מוסיפה לשלוח את זרועות הטרור שלה למדינות ברחבי המזרח התיכון והעולם.
החלטתה של "סוויפט" שלא להזכיר את חידוש הסנקציות על איראן נועדה כנראה לשקף את העובדה שהמסלקה מוצאת עצמה בין הפטיש לסדן ואינה רוצה לצדד בשום גורם. הממשל האמריקני הבהיר לאחרונה ל"סוויפט" כי מצופה ממנה לכבד את הסנקציות האמריקניות וכי אם לא תעשה זאת היא עלולה למצוא עצמה תחת סנקציות אמריקניות משלה. מהצד השני אוסרים חוקי האיחוד האירופי על "סוויפט" לקיים את הסנקציות האמריקניות, שאירופה מתנגדת להן, ואם תעשה כן היא עלולה להיות נתונה לצעדי ענישה מצד מדינות אירופה.
בעקבות החלטת "סוויפט" הדגיש גורם איראני רשמי בכיר בשיחה עם "רויטרס" כי טהרן אינה מודאגת מחידוש הסנקציות האמריקניות וכי לא תיכנע ללחץ האמריקני שתשנה את מדיניותה. "הסנקציות האלה אינן חדשות. אנחנו מכירים את הסנקציות של ארה"ב", אמר הגורם.
לפנייה לכתב/ת 
