עובד ברשות ההגירה סרסר לזנות - ונשלח לשנה בכלא
דורון בריבו, פקח לשעבר ברשות האוכלוסין וההגירה, נידון לשישה חודשי עבודות שירות לאחר שהציע לאישה לקיים יחסי מין עם עובדים זרים תמורת תשלום. הפרקליטות ערערה, ובעקבות כך נשלח בריבו למאסר של שנה: "הנאשם נטל מחצית מהכספים שהמתלוננת האומללה קיבלה ממעשי הזנות"
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את הערעור שהגישה הפרקליטות בעניינו של דורון בריבו, אשר הורשע בסרסור עובדת זרה, וגזר עליו מאסר של שנה בפועל, במקום חצי שנת עבודות שירות שהוטלה עליו על ידי בית משפט השלום בגזר הדין המקורי.
בריבו (47), שעבד בין השנים 2013-2009 כפקח ברשות האוכלוסין וההגירה, הודה והורשע בעבירות של הפרת סודיות, מרמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט ובעבירות של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות וסרסרות למעשה זנות.
לפי כתב האישום המתוקן, בריבו ניצל במסגרת תפקידו את הגישה למאגר המידע של רשות האוכלוסין וההגירה ומסר לקרובי משפחה ולמכרים פרטים שונים בנוגע לאזרחים, שנשמרו בו. בתוך כך ניצל את מצוקתה הכלכלית של שוהה בלתי חוקית, והציע לה לקיים יחסי מין עם עובדים זרים מתאילנד תמורת תשלום. מחצית מהכספים שקיבלה לקח לעצמו.
בנוסף, הואשם בריבו כי התריע בפני אחיו, המחזיקים בעסקים פעילים באילת, מפני פשיטות של רשות ההגירה בעיר. בית משפט השלום גזר עליו כאמור במאי אשתקד חצי שנת עבודות שירות וקנס כספי בגין עבירות אלה.
"אני לא יודע איך הגעתי למצב שבו ביצעתי את העבירות הללו. אני לא מהעולם הזה ואני לא במקום הזה ולא אחזור לשם. מתבייש במה שעשיתי. במהלך המעצר שלי עברתי ימים קשים וסבלתי מסיוטים". שופט בית משפט השלום רון סולקין התחשב בהליך הטיפולי שהחל בו, והעובדה כי סיים את שירותו כעובד ציבור וגזר עליו כאמור חצי שנת עבודות שירות ופיצוי בסך 5,000 שקל לקורבן.
בנימוק שהגישה הפרקליטות בבקשה להחמיר בעונשו של בריבו נטען כי "בעבירות הפרת אמונים, כמו בעבירות שוחד ועבירות שחיתות שלטונית, אין לחרוג ממדיניות הענישה המחמירה הכוללת מאסר מאחורי סורג ובריח, לרבות משיקולי שיקום, שכן מרבית המעורבים בעבירות אלה אינם 'עבריינים מועדים', אלא אנשים נורמטיביים וחסרי עבר פלילי שאינם עבריינים 'טעוני שיקום', והסיכון שיחזרו לבצע עבירות בכלל, ועבירות מהסוג שבגינו הורשעו בפרט - נמוך ממילא".
לפי תסקיר שירות המבחן שהוגש טרם מתן גזר הדין בשבוע שעבר, בריבו שאב תחושת כוח ושליטה מהקרבה למאגרי מידע של רשות ההגירה. חרף אזהרות הממונים עליו מפני שימוש לרעה במידע הרגיש, רווחה לטענתו נורמה בין חבריו לעבודה, לפיה הצצה לפרטי מידע לצרכי סיפוק סקרנות הייתה תקינה.
בנוגע לניצול העובדת הזרה לטובת קיום יחסי מין עם אחרים, הסביר בריבו כי פעל רק על מנת לסייע לה במצוקתה הכלכלית וכי לא לקח לעצמו מן הכספים שקיבלה בעקבות קיום יחסי מין. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו: "הנאשם נטל מחצית מהכספים שהמתלוננת האומללה קיבלה ממעשי הזנות שהנאשם סרסר לה, בידיעה ברורה שהיא זקוקה לכספים אלה ולאחר שדרדר אותה לעסוק בזנות בשל מצוקתה הכספית. נטילת מחצית מהאתנן הייתה מכוערת ואכזרית".
לפנייה לכתב/ת 
