צרפת פוחדת מלימודי ערבית

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

0.29% מתלמידי התיכון לומדים ערבית(צילום: shutterstock)

אף שהזכיר את הוראת השפה הערבית בנשימה אחת עם הוראת רוסית או סינית הודה השר שמדובר בנושא "טעון" המחייב התייחסות מיוחדת של משרד החינוך. הוא הבהיר כי בכוונתו "למנוע מגורמים פונדמנטליסטיים להציע לתלמידים הצעירים אלטרנטיבות קיצוניות, אשר אינן עולות בקנה אחד עם ערכי הרפובליקה הצרפתית החילונית".

אי אפשר לנתק את דבריו של השר מהדו"ח שפורסם באותם ימים על-ידי מכון המחקר הצרפתי Montagne, הנושא את הכותרת "מפעל האיסלאמיזם". מחבר הדו"ח, חוקר בשם חכים אל-קראווי המקורב לנשיא מקרון, המליץ למשרד החינוך לקחת חסות על הוראת השפה הערבית החל מהגיל הרך, כדי לבלום את נהירת התלמידים למסגדים ולגופים פרטיים (רבים מהם נטולי פיקוח) המעודדים את לימוד הערבית בהקשרים דתיים "קיצוניים" כהגדרתו.

אל-קראווי, תוניסאי מצד אביו ופרוטסטנטי צרפתי מצד אמו, מזדהה כ"מוסלמי צרפתי חילוני". לאחר הפיגוע במערכת העיתון "שרלי הבדו" ב-2015, שמבצעיו היו אזרחים צרפתים ממוצא מוסלמי, החל לחקור את התנהלות הקהילה המוסלמית בצרפת, שלפי הערכות היא הגדולה ביותר מבין הקהילות המוסלמיות באירופה (בצרפת חל איסור על איסוף סטטיסטיקות על בסיס גזע, מוצא אתני ודת).

חלק חשוב בדו"ח עוסק בפעילות תנועת האחים המוסלמים בקהילה המוסלמית בצרפת, פעילות שלדבריו מעודדת את ההקצנה. כבעל רקע כלכלי בבנקאות, בדומה למקרון, התמקד אל-קראווי בהמלצותיו ביצירת "איסלאם צרפתי חילוני". הוא הציע דרכים לפגוע ב"מימון זר" ולהחליש את "כלכלת מוצרי הצריכה", המבוססת על שוק מוצרי ה"חלאל" והלבוש המיוחד לנשים ולגברים, כל זאת במטרה לפגוע ב"דלק המניע את האחים המוסלמים". העברת מרכז הכובד של הוראת השפה הערבית לידי משרד החינוך נועדה, למעשה, לבלום את פעילות בתי הספר המוסלמיים הפרטיים.

צרפת גילתה: מוסדות מוסלמיים מלמדים תוכני דת בלבד(צילום: shutterstock)

כיום השפה הערבית אינה כלולה ברשימת לימודי החובה של השפות הזרות בבתי הספר בצרפת. על פי סקר שפורסם בכמה עיתונים, מספר התלמידים הלומדים ערבית כשפת רשות בבתי הספר אמנם הוכפל בעשור האחרון (6,512 תלמידים בשנת 2007 לעומת 11,174 תלמידים בשנת 2017), אולם עדיין מדובר במספרים נמוכים ביותר (0.14 אחוז מתלמידי חטיבות הביניים, 0.29 אחוז מתלמידי התיכון). כחמישים אלף תלמידים בצרפת לומדים ערבית במסגרת חוץ בית ספרית, בשיתוף פעולה עם מדינות ערביות דוגמת אלג'יריה, מרוקו ותוניסיה. בחישוב כולל, כשני אחוזים מהתלמידים במדינה לומדים ערבית.

במקביל קיימים בצרפת כמה מאות בתי ספר מוסלמיים פרטיים. רבים מהם אינם רשומים ואינם תחת פיקוח משרד החינוך, ולימודי ערבית משולבים בהם עם תכנים דתיים. אלה הם המוסדות המדאיגים ביותר עבור השלטונות בצרפת. חלקם אף נסגרו לאחר שהתגלה שתוכנית הלימודים בהם כוללת לימודי דת בלבד, ללא לימודי ליבה.

על רקע המאמצים לסכל הקצנה בקרב המיעוט המוסלמי בצרפת וההתמודדות של הרשויות בצרפת עם פיגועי הטרור של דאעש ועם תופעת הלוחמים הזרים, נקשרת סוגיית הוראת הערבית במדינה למגמות הסותרות של אינטגרציה והסתגרות קהילתית בקרב המיעוט המוסלמי.

עוד ניתוחים מרתקים על המזה"ת מבית "הפורום לחשיבה אזורית" תוכלו לקרוא כאן  

מהמאמרים הקודמים בסדרה: בן סלמאן, רוצח המונים , בוליווד גילתה את האיסלאם – ומעצבנת את כולם

לפני כשנתיים קידמה שרת החינוך הקודמת מהמפלגה הסוציאליסטית נג'את בלקאסם (שמוצאה תוניסאי) את הוראת הערבית, ובשנת 2017 הכניסה אותה לתוכנית הלימודים כשפת רשות. פעילותה בנושא משכה אש, במיוחד מצד גורמי ימין קיצוני, והשתלבה בשיקולים פנים-מפלגתיים לקראת מערכת הבחירות. השרה האשימה את מתנגדיה ב"פופוליזם הגובל בגזענות".

פרנסואה הראשון, מדעים ופילוסופיה. מאות שנות תרומה ערבית(צילום: shutterstock)

ההצעה המחודשת של שר החינוך הנוכחי, המתכתבת עם המלצות הדו"ח שחיבר אל-קראווי, החריפה את חילוקי הדעות בשיח הציבורי הצרפתי בין מחנה הימין (ולא רק הקיצוני) לבין גורמי אקדמיה, במיוחד מהצד השמאלי של המפה.

דוברת המפלגה הרפובליקנית למשל טענה כי הוראת הערבית כדרך לחיזוק האינטגרציה פירושה "הסתגלות לבעיה במקום לפתור אותה", והציעה במקום זאת לחזק את לימוד השפה הצרפתית בבתי הספר. דבריה נפלו על אוזן קשבת נוכח הירידה המתמדת ברמת השליטה בצרפתית בבתי הספר במדינה. שר החינוך בין השנים 2004-2002, לוק פרי, תהה אם הוראת השפה הערבית כדרך להילחם ב"איסלאמיזם" תוביל לבסוף ל'איסלאמיזציה של מערכת החינוך", וחבר פרלמנט ממפלגת הימין "צרפת המתעוררת" הביע חשש מ"ערביזציה של צרפת".

מנגד, מספר אנשי אקדמיה ובלשנים בולטים התגייסו להגן על הצעת שר החינוך. שני פרופסורים לבלשנות ערבית הזכירו את פתיחת הפקולטה לערבית על ידי המלך פרנסואה הראשון בשנת 1530, והעלו על נס את תרומת השפה הערבית למדעים המדויקים ולפילוסופיה. באתר Mediapart התנהל דיון דומה בהשתתפות פילולוגים בולטים, שהמליצו על הרחבת מסגרת ההוראה של השפות הזרות בצרפת, ובכלל זה הערבית, כדי להרחיב את אופקי החברה הצרפתית ה"מסתגרת".

המטרה: להפריד מפונדמנטליזם דתי(צילום: shutterstock)

שר החינוך הגיב על הביקורת באופן אפולוגטי. הוא הבהיר כי מעולם לא התכוון להכניס את השפה הערבית כשפת חובה בבתי הספר היסודיים, אלא רק "להפריד בינה לבין פונדמנטליזם דתי". כוונתו הייתה להגביר את הפיקוח על המורים ללשונות הזרות, ולוודא שהם עומדים בקריטריונים של החינוך הלאומי.

מטבע הדברים, בקהילה המוסלמית בצרפת, על גווניה השונים, שוררת קורת רוח מכל רעיון או צעד המיועד להעלות את יוקרת השפה הערבית. אולם נוכח הפער הגדול בעמדות, המוצא ביטוי במיוחד ברשתות החברתיות, ניתן להתרשם שבשלב זה נבלם הניסיון של שר החינוך הצרפתי לכלול את השפה הערבית בסל השפות הזרות ולנתקה מהסוגיות הכבדות של השתלבות המיעוט המוסלמי בחברה הצרפתית.

כך נותר המצב בצרפת על כנו, לפחות לעת עתה: תלמידים צרפתים שאינם בעלי רקע מוסלמי או ערבי אינם מגלים עניין בשפה הערבית, ותלמידים ממשפחות דוברות ערבית ממשיכים להגיע למסגרות פרטיות, נטולות פיקוח.

אלה אפק היא עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית