סיאול מבטלת את הסכם שפחות המין עם יפן
החרפה במתיחות במזרח אסיה: דרום קוריאה סוגרת את הקרן היפנית לפיצוי הקוריאניות שאולצו לספק שירותי מין לחיילים יפנים במלחמת העולם השנייה. קוריאנים רבים טענו שההסכם הוא כניעה, ונפגעות סירבו לקבל את הפיצוי. המתח בין המדינות מקשה על שיתוף הפעולה עם ארה"ב
דרום קוריאה הודיעה הבוקר (יום ד') כי החליטה לפרק את הקרן שיפן הקימה כדי לפצות את הנשים הדרום קוריאניות שאולצו לעבוד כשפחות מין בשירות צבא יפן בבתי בושת במלחמת העולם השנייה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
לאחרונה התרבו הדיווחים שסיאול מתכוונת לנקוט מהלך כזה, ואם הוא ייושם הוא יבטל למעשה את ההסכם בין שתי המדינות שנחתם ב-2015 ושנועד ליישב סכסוך בן עשרות שנים ביניהן בנוגע לניצול המיני של נשים דרום קוריאניות בימי המלחמה, נשים שכונו "נשות ניחומים". הצעד עלול גם להעמיק את המתיחות בין המדינות – שתיהן בעלות ברית חשובות של ארה"ב במזרח אסיה.
שר החוץ של יפן טארו קונו מתח ביקורת חריפה על החלטת דרום קוריאה לסגור את הקרן, וסגנו טקאו אקיבה זימן את שגריר דרום קוריאה ביפן לשיחת נזיפה.
כדי שלא נשכח: הבובות העצובות באוטובוסים של סיאול
המשרד לענייני משפחה ושוויון מגדרי בדרום קוריאה הודיע כי ינקוט את הצעדים המשפטיים הדרושים כדי לפרק את הקרן וכי התהליך עשוי להימשך חודשים. לי נאם-הון, בכיר במשרד, אמר כי משרד החוץ בסיאול מתכוון להתייעץ עם טוקיו בנוגע לשאלה מה לעשות בכסף – 8.8 מיליון דולר – שיפן הזרימה אל הקרן אחרי השקתה ביולי 2016.
"אחרי ששקלנו מגוון דעות בנוגע ל'קרן הפיוס והריפוי', תוך התמקדות בראש ובראשונה בקורבנות, החלטנו לקדם פירוק של הקרן", אמרה השרה לשוויון מגדרי של דרום קוריאה ג'ין סון מי. לדבריה המשרד ימשיך לקדם מדיניות שמטרתה "להחזיר את הכבוד" לקורבנות העבדוּת המינית.
לפי היסטוריונים, עשרות אלפי נשים מרחבי אסיה, רבות מהן קוריאניות, נשלחו בימי מלחמת העולם השנייה לבתי בושת בקו החזית כדי לספק שירותי מין לחיילים יפנים. הנשיא הליברל של דרום קוריאה מון ג'אה-אין, ממבקריו החריפים של ההסכם שנחתם ב-2015, אמר בספטמבר לראש ממשלת יפן שינזו אבה כי הקרן אינה מתפקדת כראוי בשל ההתנגדות העזה מצד הקורבנות והציבור הרחב.
בשנה שבה נחתם ההסכם בין דרום קוריאה ליפן אמרה סיאול כי 46 קורבנות דרום קוריאניות עודן בחיים, אבל מאז מתו 19 מהן. 12 נשים דרום קוריאניות שדחו את ההצעה לקבל פיצוי מהקרן תבעו באוגוסט 2016 את ממשלת דרום קוריאה בשל ההסכם, וטענו כי הוא אינו עושה די כדי למצות את הדין עם יפן.
3.8 מיליון דולר הועברו ל-34 נפגעות דרום קוריאניות שהיו בחיים ב-2015 ולבני משפחה של 58 נפגעות אחרות – נפגעות שכבר לא חיו אז. רק 27 מ-240 הנשים הדרום קוריאניות שנכללו ברישומי הממשלה כמי שאולצו להיות שפחות מין של חיילים יפנים בימי המלחמה עדיין חיות.
רבים בדרום קוריאה סבורים שסיאול התפשרה יתר על המידה במסגרת ההסכם ושיפן לא הכירה באחריותה המשפטית לזוועות שהתחוללו בימים שבהם הייתה הכובש הקולוניאלי של חצי האי קוריאה, מ-1910 עד 1945.
העימותים החריפים בין סיאול לטוקיו בנוגע להיסטוריה מקשים על מאמציה של וושינגטון לחזק את שיתוף הפעולה המשולש בין המדינות במסגרת הניסיון להתמודד עם איום הגרעין הצפון קוריאני ועם השפעתה הגוברת של סין באזור.
לפנייה לכתב/ת 
