פרשת ישראל ביתנו: הסדר טיעון עם מסייע במתן שוחד לקירשנבאום

בן שושן העביר כספים למטרות שקבעה. פאינה קירשנבאום (צילום: מוטי קמחי )

הצדדים סיכמו כי בן שושן יודה בעבירה, אך לא הסכימו על העונש. לכן על פי הסדר הטיעון כל צד יטען לעונש אחר בפני השופט שיחליט בסופו של דבר: המדינה תטען למאסר של שבעה חודשים בפועל, וההגנה תטען לעונש של שישה חודשי עבודות שירות.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין ד"ר מאור אבן חן וד"ר יונתן קרמר, בין גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר, לבין קירשנבאום נקשר קשר פלילי. השניים סיכמו כי לצורך מחיקת חובות של החברה לפיתוח השומרון תפעל קירשנבאום לכך שמפלגת ישראל ביתנו תעביר סכום של שלושה מיליון וחצי שקלים מתוך הכספים הקואליציוניים.

בתמורה סוכם שבעד העברת הכספים הקואליציוניים תשלם החברה לפיתוח השומרון מיליון וחצי שקלים לצורכי מפלגת ישראל ביתנו, על פי הוראותיה של קירשנבאום. נטען כי העברת הכסף לחברה תמורת תשלום נגדי לצרכי המפלגה נחשב לשוחד. לאחר הפגישה עם קירשנבאום עדכן מסיקה את בן שושן בדבר הקשר בין השניים ובעניין ההסכמה ביניהם לתשלום כספי השוחד בסך מיליון וחצי שקלים, והורה לו לנקוט צעדים כדי להוציא לפועל את הסיכום.

ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר גרשון מסיקה(צילום: מוטי קמחי)

החברה החלה לשלם את כספי השוחד באמצעות מתן שירותים למפלגת ישראל ביתנו מבלי לגבות תשלום עבורם - שירותי הסעות אשר ניתנו ללא תמורה, ובהמשך באמצעות העברת כספים למקורבים של קירשנבאום או למפלגה שנשלחו על ידה אל מסיקה.

בן שושן, בהתאם להנחיותיו של מסיקה, וכדי לרצותו, סייע למסיקה במימוש הקשר הפלילי, ובתוך כך בהעברת כספי השוחד בהיקף מצטבר של 1,043,408 שקלים ליעדים שקבעה קירשנבאום. לאחר תחילת החקירה הגלויה בפרשה, מסיקה חתם על הסכם עד מדינה, שבמסגרתו נקבע כי הוא לא יעמוד לדין בגין מתן השוחד לקירשנבאום.

בין שיקולי הפרקליטות להגיע להסדר הטיעון היו העובדה שבן שושן פעל על פי הנחיות עד המדינה מסיקה, וכן העובדה שלקח אחריות על מעשיו, הודה במעשים המיוחסים לו בטרם החל לנהל את המשפט ועזב את תפקידו בחל"פ עוד לפני תחילת החקירה.

משפטה של פאינה קירשנבאום עדיין מתנהל והיא נאשמת בשורה ארוכה של מקרי שוחד לצד עבירות נוספות. היא מכחישה את המיוחס לה.

בתיק ייצגו את בן שושן עורכי הדין אייל כהן ואופיר סטרשנוב, ממשרד כהן סטרשנוב לונדון, שמסרו: "מההסדר עולה בבירור, כפי שנטען מלכתחילה - כי בן שושן לא יזם ולא הגה את תכנית השוחד, ואף לא ידע בזמן אמת את כל פרטיה. כשנודע לו על התוכנית שנרקמה מעל לראשו הוא ניסה לחבל בה ככל שהיה יכול".

"הוא התעקש שכל מי שדרש לקבל את הכספים נדרש לתת עבורם תמורה משמעותית לחברה - וכך היה. בזכות פועלו זה הצליח לקדם את החברה ולחלצה ממשבר. חטאו האמיתי הוא תמימותו הרבה והרצון הנחוש שהיה לו להציל את החברה בה עבד מקריסה כלכלית שהיתה מובילה לפיטורי עשרות עובדים. הוא בחר לקח אחריות על חלקו בפרשה".