הזינוק של זמיר לסגן הרמטכ"ל - והאתגרים שמצפים לו. פרשנות
על אף תפקודו המצוין כמזכירו הצבאי של נתניהו ואלוף פיקוד הדרום, הלובי הפוליטי של רה"מ עשה עוול לאלוף זמיר ומכתים אותו כ"מינוי פוליטי". עם זאת, השילוב בין השריונר מפיקוד דרום לצנחן כוכבי מעניק לצה"ל צמד מאוזן בצמרת
יש מי שכבר טוענים כי האינטרס הפוליטי-אישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו היה הגורם העיקרי שבגללו אלוף אייל זמיר ימונה לסגן הרמטכ"ל הבא ויתמודד לרמטכ"לות אחרי אביב כוכבי.
אמנם הטוענים כך אינם מטילים ספק בכישוריו המקצועיים והמנהיגותיים של זמיר, וגם לא ביושרתו. אך הם מצביעים על כך שזמיר עשה רק תפקיד אלוף אחד (כאלוף פיקוד דרום) ולא התנסה בניהול אגף במטה הכללי לפני שהוקפץ ללשכת סגן הרמטכ"ל. אף על פי כן, נתניהו העדיף את זמיר בלשכת הרמטכ"ל והדבר הוביל למחלוקת קשה עם שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן שהעדיף את כוכבי.
כשליברמן התעקש והשתמש בזכות המוקנית לו מכוח החוק למנות את כוכבי לרמטכ"ל, דרש נתניהו שבהודעה יאמר שכוכבי הוא הרמטכ"ל המיועד - וזמיר יהיה סגנו. גם העניין הזה עמד בשורש המחלוקת, וליברמן טען (ובצדק, מבחינת החוק והנוהג), שמינוי הסגן יוכרע בינו לבין כוכבי - וכי לרה"מ אין זכות להתערב ולהכתיב מראש לרמטכ"ל מי יהיה סגנו.
גם כאן ליברמן הצליח לכפות את דעתו על ראש הממשלה, אלא שאז הוא התפטר ונתניהו שמילא את מקומו הודיע על המינוי. המהירות מן השטן, ואין זה נבון שהרמטכ"ל וסגנו יכנסו בעת ובעונה אחת לתפקידם. רצוי שתחילה ייכנס הרמטכ"ל לתפקידו ואחרי תקופת הסתגלות והתנסות קצרה כמפקד הצבא לצד הסגן הוותיק שיגבה ויתמוך בו, יכנס הסגן החדש לתפקיד.
החיפזון של נתניהו שפגע בזמיר
הלובי הפוליטי שהפעיל ראש הממשלה עושה לזמיר קצת עוול מפני שהוא מכתים אותו כ"מינוי פוליטי" שאינו מגיע לו. את תפקידו כמזכיר צבאי הוא מילא ללא דופי מכל הבחינות ולפי מיטב ידיעתי - מבלי שהיה מעורב אפילו פעם אחת בבחש-רחש הפוליטי של לשכת ראש הממשלה.
זה לא פשוט להקפיד על תפקוד נקי כקצין מקצועי כשאתה למעשה עוזר ויועץ בכיר וקרוב לדמות הפוליטית הכי משפיעה בישראל. זמיר עמד בזה היטב וגם תפקודו כאלוף פיקוד דרום זכה לשבחים רבים ובצדק. זמיר היה זה שהתניע למעשה את הטיפול היסודי בבעיית המנהרות שנשא פרי כבר בזמנו, הכין את צה"ל לפעולה הגדולה הבאה ברצועה, והצליח למנוע מעזה מלהתפוצץ לנו בפנים למרות המצוקה ההומניטרית של תושביה.
זה נחוץ בעיקר בארגון שבו ראשיו מקבלים החלטות הרות גורל במהירות. אבל לנתניהו זה כנראה לא ממש מפריע. הוא רוחש אמון לזמיר ששירת כמזכירו הצבאי וכל השאר כנראה פחות חשוב מנקודת מבטו. איני יודע במי היה הרמטכ"ל המיועד כוכבי בוחר לעצמו כסגן אילו היה חופשי להחליט כרצונו, אף כי אני יודע בוודאות שהוא מעריך את האלוף זמיר.
השערתי היא שכוכבי היה מעדיף שזמיר יעשה תפקיד אלוף נוסף כראש אגף במטכ"ל לפני שיהיה סגן, שכידוע מנהל ומכוון את התשתית הצבאית כולה ומחליף את הרמטכ"ל כשזה אינו יכול מסיבה כלשהי למלא את תפקידו בשגרה, בחירום או במלחמה. בכל מקרה נראה לי שכוכבי עשה בחכמה כשלא התעמת עם ראש הממשלה ושר הביטחון בעניין זה שאינו ממש חיים ומוות.
אין ספק שגם ניצן אלון יכול היה להיות סגן רמטכ"ל מצוין, אבל השילוב האנושי בין כוכבי הצנחן לזמיר השריונר מעניק לצה"ל צמד מאוזן בצמרת גם בתכונותיהם האישיות - וזה טוב.
כוכבי ידע לזהות תפניות אסטרטגיות ולהפעיל חשיבה מבצעית יצירתית במסגרת המב"מ (מערכה בין מלחמות) ועימותים א-סימטריים, ואילו זמיר ידאג שלצבא יהיו יכולות ותשתיות שיאפשרו לו להתמודד בכל סוגי העימותים. בעניין זה הוא מקבל ירושה טובה מסגן הרמטכ"ל היוצא, האלוף אביב כוכבי.
אם לא תפרוץ מלחמה, משימתו החשובה ביותר של זמיר בכניסתו לתפקיד תהיה לעמוד בראש הצוות שיתכנן את התכנית הרב שנתית הבאה שתחליף את תר"ש "גדעון". משימה חשובה לא פחות תהיה חיזוק היכולות, שיטות הלחימה והשרידות בשדה הקרב של חילות היבשה. הוא יצטרך לטפל בדחיפות בליקויים במוכנות צה"ל למלחמה שהצביעו עליהם האלוף בריק ואל"מ מדנס, ובליקויים שתגלה הוועדה שמינה הרמטכ"ל איזנקוט לבדיקת נושא המוכנות. ולמרות זאת, אלו רק כמה מהמשימות הלא קלות שזמיר יצטרך להתמודד איתם כסגן הרמטכ"ל הבא של צה"ל.