לא מספיק: פחות מ-3% מיוצאי אתיופיה נבחנו ב-5 יחידות במתמטיקה
בשנים האחרונות נרשמה עלייה - אבל המספרים עדיין זעומים: מתונים שהגיעו לידי ynet עולה כי מתוך 3,196 תלמידים יוצאי אתיופיה, רק 95 נבחנו ברמת 5 יחידות במתמטיקה בבגרות בתשע"ח. משרד החינוך: "פועלים בתנופה כדי להמשיך ולהגדיל את מספר הניגשים ל-5 יחידות"
פחות מ-3% מכלל התלמידים יוצאי אתיופיה נבחנו ברמת חמש יחידות במתמטיקה
במחזור הלימודים האחרון. כך עולה מנתונים בלעדיים שהגיעו לידי ynet, המצביעים על כך שמתוך 3,196 תלמידים יוצאי אתיופיה בתשע"ח – רק 95 נבחנו ברמת 5 יחידות במתמטיקה. הממוצע הכללי עומד על כ-16% מהתלמידים שנבחנים במתמטיקה.
מפת המצוינות במתמטיקה: ערי השרון בצמרת, הדרום הרחק מאחור
יש לציין כי בשנים האחרונות נרשם אומנם שיפור במספר הנבחנים יוצאי אתיופיה ברמת חמש יחידות במתמטיקה. בשנת 2014, למשל, רק 31 תלמידים יוצאי אתיופיה נבחנו ברמת חמש יחידות מתמטיקה, קצת יותר מ-1% מכלל יוצאי אתיופיה במחזור (2,691). ואולם, מהנתונים עדיין עולים פערים משמעותיים ביניהם לבין נתוני השיפור במספר הנבחנים ב-5 יחידות, שהפך בשנים האחרונות לאחד הדגלים המרכזיים בעבודת משרד החינוך.
בקיץ האחרון הודיע המשרד כי מספר התלמידים שנבחנו ב-5 יחידות מתמטיקה הכפיל את עצמו בתוך ארבע שנים. במשרד גם התפארו לאחרונה כי השיגו את יעדי הנבחנים שהוצבו מוקדם מהצפוי, אולם גורמים במערכת החינוך טוענים כי לא כולם נהנים מאותה צמיחה, ובהם התלמידים יוצאי אתיופיה.
בשנה שעברו נבחנו 18,050 תלמידים ברמת 5 יחידות מתמטיקה. כאמור, רק 95 מהם היו יוצאי אתיופיה. ב-2017 נבחנו 71 תלמידים יוצאי אתיופיה בלבד מתוך 16,085 נבחנים ב-5 יחידות, ומתוך 3,124 יוצאי אתיופיה במחזור י"ב. ב-2016 רק 40 תלמידים מתוך 3,131 יוצאי אתיופיה נבחנו ברמת 5 יחידות במתמטיקה. הציון של אלה שנבחנו היה נמוך במידה ניכרת משל שאר התלמידים: בשנת 2016 הציון הממוצע של כלל הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה היה 84.3, לעומת 74.3 של יוצאי אתיופיה. בשנת 2015 הציון הממוצע של כלל הנבחנים היה 84.7, לעומת 77.6 בקרב יוצאי אתיופיה.
באשר לסיבות לפערים העצומים בין התלמידים, במערכת החינוך מצביעים על מתאם ישיר בין המעמד הסוציו-אקונומי של היישוב שבו מתגורר התלמיד לסיכוי להשתלב ב-5 יחידות במתמטיקה, בין השאר באמצעות תשלומי הורים גבוהים עבור שעות תגבור נוספות, וכמובן שיעורים פרטיים המחזקים את התלמידים. עם זאת, משרד החינוך מפעיל תוכניות התערבות נקודתיות ביישובים חלשים, וטוען כי בשנים האחרונות הקצה המשרד שעות לחונכות וירטואלית והוסיף אלפי שעות הוראה בכיתות לחיזוק המתמטיקה. מנגד, בארגונים ובעמותות הפועלים בעניין אומרים בצורה מפורשת: זה פשוט לא מספיק, והחלשים עדיין נותרים מאחור.
"אנו מצטערים על הנתון הזה, אבל לא מופתעים", אומר ד"ר יהודה מימרן, מנכ"ל ארגון 'כל ישראל חברים', המפעיל בבתי ספר בפריפריה תוכניות שמטרתן שיפור שיעורי הזכאות לבגרות, בהן גם תוכנית המתמקדת בתלמידים יוצאי אתיופיה. "הנתון מצביע על לקונה רחבה יותר. משרד החינוך מפעיל תוכניות התערבות שונות וזה מבורך, אבל התוכניות הללו פחות פונות לתלמידים שמגיעים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה, שאליה משתייכים הרבה מהתלמידים יוצאי אתיופיה. הנתון מלמד שיש אוכלוסייה גדולה שהתוכניות של משרד החינוך לא מגיעות אליה. דווקא התלמידים מהשכבות החלשות ביותר מוצאים את עצמם מתחת לרדאר. עם הדגשים הנכונים, אחוזי ההצלחה יכולים להיות גבוהים הרבה יותר".
פערים במיצ"ב: "התלמידים מוסללים"
בתוך כך יש לציין כי לא רק נתוני הבגרות מצביעים על כך שגם כיום, התלמידים יוצאי אתיופיה נותרים הרחק מאחור. דו"ח של הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך מחודש מרץ מצביע על פערים בין התלמידים יוצאי אתיופיה לשאר התלמידים גם בבחינות המיצ"ב. בשעה שהפערים בכיתות ה' הצטמצמו לאורך השנים, בכיתות ח' הם נותרו משמעותיים. בדו"ח המקיף נכתב כי "פערי ההישגים בין כלל התלמידים דוברי העברית לבין תלמידים יוצאי אתיופיה גדולים אף יותר בכיתה ח', ועומדים בשנת תשע"ז על כ-70 נקודות בעברית ובאנגלית, על כ-90 נקודות במדע וטכנולוגיה, ועל כ-100 נקודות במתמטיקה".
ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד), יו"ר השדולה למען יוצאי אתיופיה בישראל, אומרת שהסיבה לכך נובעת מהסללת התלמידים. "יש קשר ישיר בין נתוני הזכאות בבגרות לעובדה שמרבית הרשויות מלכתחילה משבצות תלמידים יוצאי אתיופיה בבתי ספר מוחלשים יותר, בעלי נתוני זכאות לבגרות נמוכים יותר. לצערי אין הזדמנות שווה ואמיתית בישראל לכלל האוכלוסיות, כולל תלמידים ישראלים מהקהילה, שכל חטאם שהם 'מסומנים', צבע העור הפך אותם לקהל שבוי שמאפשר הסללה, תיוג ופגיעה מתמשכת במיצוי הפוטנציאל.
"זה לא חדש שבמדינת ישראל יש פערים כתוצאה מהסללה לבתי ספר ולמגמות, כמו שהיה בעבר ביתר שאת עם הפריפריה והמזרחים", הוסיפה תמנו שטה. "אני ממליצה למשרד החינוך לבדוק אילו בתי ספר סגרו את שעריהם ליוצאי אתיופיה ואיפה בחרו הרשויות לרכז תלמידים מהקהילה, זה יספר את הסיפור כולו על העוול הגדול. תלמידים יוצאי אתיופיה לא חכמים פחות, אבל מוסללים יותר".
משרד החינוך: "תהליך שעוד לא הסתיים"
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "לאחר שנים של דשדוש בלימודי המתמטיקה הציב המשרד את לימודי המתמטיקה כיעד לאומי, ויצא לדרך עם התוכנית האסטרטגית לעידוד 5 יחידות מתמטיקה. הודות לתוכנית נוצר שינוי מגמה והמערכת עברה מדשדוש לצמיחה, שהצליחה להכפיל את מספר התלמידים הניגשים ל-5 יחידות, ולשלש את מספר הניגשים ל-5 יחידות בקרב תלמידים יוצא הקהילה האתיופית, מ-31 תלמידים (בשנת 2014) ל-95 תלמידים בשנת 2018.
"מדובר בתהליך חינוכי שאינו מסתכם ומסתיים בנתון זה, ועל כן המשרד פועל בתנופה גדולה כדי להמשיך ולהגדיל את מספר הניגשים ל-5 יחידות", נמסר ממשרד החינוך. "לשם כך מקדם המשרד שורה של פעולות, בהן הקצאה של עוד 15 מיליון שקלים לטובת עבודה ממוקדת ביישובים עם רקע כלכלי-חברתי נמוך. במסגרת תקציב זה גובש מתווה חדש לניהול משאבים והכשרות ייעודיות למורים".
עוד נמסר ממשרד החינוך כי "ברמת התלמיד, הוחלט לגבש מעטפת שתפעל בשני צירים, לשם חיזוק המסוגלות האישית. בציר הראשון, הלימודי, תלמידי כיתות ח'-י"ב יעברו מכינות קיץ, מרתונים מיוחדים ותגבורים לימודיים לקראת הבגרויות. בציר השני, המנטלי, יעסקו בתי הספר בחיזוק המוטיבציה והאמונה העצמית אצל הורים, מורים ותלמידים. בתוך כך יתקיימו סדנאות להורים אחר הצהריים בבית הספר, מפגשים של תלמידים עם מהנדסים במפעלי היי-טק ועוד".
לפנייה לכתב/ת 
