איפה הנאמנות של משה כחלון
יו"ר כולנו קיבל 10 מנדטים מתוך תקווה שיהיה חבר נאמן במחנה הלאומי. התנהלותו בסוגיית חוק התרבות מראה שהוא עדיין חושש מאליטות השמאל
שר האוצר משה כחלון (צילום: משה מזרחי)
חוק האמנות והתרבות, שאגב, המילה "נאמנות" לא מוזכרת בו פעם אחת, אמור היה לעלות בימים אלה לאישור סופי במליאת הכנסת אבל ככל הנראה נדחה למועד לא ידוע. מדובר ביוזמה מבורכת שהחלה לפני כמה שנים, עת מאסו הציבור ונבחריו בתופעת האבסורד המכונה "מדינה מממנת עוכריה". חוק הדגל שביקש לתקן את האיוולת כונה "חוק הנכבה". הוא הסמיך את שר האוצר לשלול תקציבים ממוסדות ציבור המסבסדים אירועים נגד המדינה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אבל רצה הגורל ולראש המשרד החשוב הזה התמנו בשנים האחרונות שני אנשים שהתיאור "טפלון" קצר מלהחיל את רצונם העז להימנע מלקיחת אחריות. השר הנוכחי משה כחלון, כמו קודמו יאיר לפיד, לא עצרו ולו לפעם אחת את הזרמת כספי המסים למוסדות ששימשו בחסותם במה להסתה נגד המדינה וחייליה. התנגדות שבשתיקה. שביתה איטלקית משהו.
בעניין חוק האמנות והתרבות ניכר שהתנגדות הטפלון אקטיבית יותר, אף שאין שום סיבה הגיונית לכך. החוק בסך הכול מעניק לשר התרבות, או במקרה הזה לשרה, את אותה סמכות המצויה ב"חוק הנכבה".
.
זהו. זה הכול. כל כך מתבקש. הרי לא באמת הגיוני להכריח את משלם המסים למממן תעמולה נגד עצמו. ירצה בעל תיאטרון או מפיק סרטים להלל מחבלים, או לטעון שחיילי צה"ל הם פושעים ואנסים? בבקשה, שיעשה זאת מכיסו ולא על חשבונה של דבורה מלוד.
לכן, התנגדות לחוק יכולה לנבוע רק מאחת משתי סיבות: או מבורות, או מפוליטיקה קטנה ופחדנות. הבורות מתבטאת פשוט באי קריאת החוק. הפוליטיקה הקטנה והפחדנות נובעות מן הצורך לשרת את אליטת השמאל הפוסט-ציוני, אשר עדיין מושרשת היטב במערכות המדינה.
חשוב להדגיש: זכותו של כחלון לבחור איך לשחק במגרש הפוליטי. אבל גילויי מנהיגות ושיקולי אחריות אין כאן ולו אחד. עשרה מנדטים העניק לו הציבור בתקווה שיהיה שר אוצר מוצלח וחבר נאמן במחנה הלאומי. כפי שזה נראה כעת, שתי התקוות הללו התבדו.
- מתן פלג הוא יו"ר תנועת "אם תרצו"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מתן פלג
אריאל בשור
מומלצים
