משבר חוק הגיוס: המדינה מבקשת דחייה בת ארבעה חודשים

ארכיון(צילום: מוטי קמחי)

כצפוי: המדינה תבקש הערב (יום ג') דחייה של ארבעה חודשים של מועד החקיקה המקורי שנקבע לחוק הגיוס, עד סוף המושב ביום האחרון של מרץ. התאריך המקורי שנקבע על ידי בג"ץ הוא דצמבר, כלומר - הוא היה צריך לעלות להצבעה בשבוע הבא.

• לקריאת הביקשה לדחות את החקיקה - לחצו כאן
  

מתווה הגיוס כבר מוכן והונח על השולחן על ידי שר הביטחון היוצא, אביגדור ליברמן, שהתפטר לפני שבועיים אחרי סבב ההסלמה מול חמאס. בכנסת אמור היה להיות רוב להעבירו בעזרת יש עתיד וישראל ביתנו, שהודיעו שיתמכו בו מהאופוזיציה. הסיבה לבקשת הדחייה היא התנגדות המפלגות החרדיות למתווה הנוכחי וחשש בליכוד מפני הסתמכות על האופוזיציה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שבעבר אמר שיתפטר אם החוק יאושר, ירד בינתיים מהאולטימטום בהוראות מועצת גדולי התורה, והדגיש רק שלא ניתן להסתמך עליהם בהצבעה.

בנימוק מתוך הבקשה נכתב: "התפטרותו של חבר הכנסת ליברמן מתפקידו כשר ביטחון ופרישתה של מפלגת ישראל ביתנו מהממשלה הובילה לזעזוע בקואליציה, הנשענת כיום על 61 חברי כנסת. במצב הקיים, לעת הזו, אין רוב בקואליציה לנוסח החוק שגובש על ידי מערכת הביטחון ואשר עבר קריאה ראשונה, באופן שמחייב היערכות מחדש בכל הנוגע להליכי חקיקה רגישים כגון אלו".

.

הצעת החוק, שמהווה תיקון לחוק שירות ביטחון, עברה כמה וכמה גלגולים בשנים האחרונות, ועשרות מתווים הוצעו ונגנזו לאורך השנים. זאת לאחר שבג"ץ חייב את הממשלה לחוקק חוק חדש, שוויוני יותר, עד דצמבר.

על פי המתווה הנוכחי, המסתמך על נתוני גיוס קיימים בחברה החרדית, יגויסו במחזור הראשון כ-3,000 צעירים חרדים וכ-600 יגויסו לשירות הלאומי. נתונים אלה זהים כמעט במדויק לנתוני הגיוס הקיימים כיום עוד לפני כניסתו של החוק לתוקף. תקופת ההסתגלות לכניסתו של החוק לתוקף תימשך שנתיים, ובמהלכה לא יופעלו סנקציות אם לא תירשם עמידה ביעדים.

כעבור שלוש שנים מיום כניסתו של החוק לתוקף יופעלו סנקציות כלכליות כלפי הישיבות בלבד, אם אלו לא יעודדו גיוס ושיעור הגיוס ירד מ-95% מהיעד שהוגדר. ככל שלא יושג שיעור גיוס בהיקף של 85% לפחות מיעדי הגיוס השנתיים במשך שלוש שנים רצופות (לא כולל השנתיים הראשונות מתחילת התיקון המוצע) יבוטל התיקון לחוק בתוך שנה.