מפחדים מהשקיעה: לגור באי שעומד להיעלם
ההתחממות הגלובלית מעלה את גובה פני הים, ומאיימת על איים רבים. אחד מהם הוא גוראמארה בהודו, שאיבד כבר חצי משטחו. הבתים שוקעים
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
זקני הכפר מספרים שבמהלך שני העשורים האחרונים איבד האי מחצית משטחו. כיום שטח האי במפרץ בנגאל הוא 4.6 קמ"ר. 4,800 תושבים חיים בו. לפני עשור חיו בגוראמארה 7,000 איש. "אם צונאמי או ציקלון גדול יפגעו באי אנחנו גמורים", אומר סנג'יב סגאר, ראש הכפר.
הכפר נמצא 150 ק"מ מהעיר ההודית קולקטה בדלתת הסונדרבאנס, שהודו חולקת עם בנגלדש. בסונדרבאנס יש את יער המנגרובים הגדול בעולם, וגם זנים נדירים של טיגריסים, דולפינים, עופות וזוחלים. גוראמארה הוא אחד האיים באזור שסובלים מהעלייה בגובה פני הים ומסחיפת קרקע – לפי המומחים מדובר בתוצאה של ההתחממות הגלובלית.
התושבים באי אומרים שהמצב הולך ומחמיר, ושהעלייה בגובה פני הים מסכנת את הבתים והפרנסה שלהם. "אם הממשלה תפצה אותי אני אעזוב", אומר אפטאב אודין, שגר בבית מבוץ. הבית הקודם שלו ושל רעייתו נהרס בהצפות. חצי מאנשי הכפר מוכנים לעזוב אם הממשלה תספק להם קרקע בחינם באזור בטוח יותר, אומר סגאר ראש הכפר. בינתיים הבקשה שלהם לפיצויים ולבית חדש מחכה לתשובה.
שני עובדים בלשכתו של ג'אווד אחמד חאן, השר בממשלת מערב בנגאל שאחראי על התגובה לאסונות, נשאלו אם יש תוכנית ליישב את אנשי הכפר השוקע במקום אחר. הם סירבו להשיב.
השיטפונות הפכו את קו החוף של האי לאזור בוצי. בנוסף לנזק שנגרם לבתים ההצפות גם הורסות את הגידולים החקלאיים שקריטיים לפרנסת התושבים. "הגאות הגבוהה מביאה כל שנה את מי הים המלוחים לחווה שלי, והמים הורסים את התוצרת החקלאית שלי. אני נאלץ להתמודד עם הפסדים גדולים", אומר אחד החקלאים בכפר.
מומחי אקלים אומרים שבעתיד כל תושבי האי יהיו חייבים להתפנות. "חייבת להיות תוכנית בנוגע לפינוי של האנשים האלה לאזורים אחרים", אומרת החוקרת סורוצ'י בדוואל.
לפנייה לכתב/ת 
