תיק 4000 – איך הגענו עד לכאן?
זה התחיל בעדויות על הסיקור האוהד לנתניהו ורעייתו באתר "וואלה", דרך הנחיית מנדלבליט לראש הממשלה שלא לעסוק יותר בענייני בזק. כשנה לאחר מכן נפתחה חקירת רשות ניירות ערך נגד אלוביץ' ובכירי בזק, שלימים תהפוך לחקירת המשטרה שמתוכה פורסמו ההמלצות
הגשת המלצות המשטרה אתמול (א') בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה) היא נקודת שיא בחקירה שניצניה החלו להתגלגל לפני כשלוש שנים, באוקטובר 2015. עיתון "הארץ" פרסם אז תחקיר ובו הביא עדויות שלפיהן עובדי מערכת אתר החדשות "וואלה" קיבלו הנחיות מהנהלת האתר להיטיב את הסיקור של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ורעייתו שרה כשבעל השליטה באתר היה שאול אלוביץ', חבר אישי של משפחת נתניהו.
מהתחקיר עלה כי במקרים רבים ניתנה הנחיה לרכך פרסומים שהיו ביקורתיים כלפי נתניהו, ובמקרים אחרים לשלב באתר כתבות ותמונות שיחמיאו לבני הזוג. לפי התחקיר, התנהלות זו נמשכה ביתר שאת לאחר שנתניהו קיבל לידיו את תיק התקשורת. עם כניסתו למשרד התקשורת החל נתניהו לנקוט מדיניות שהיטיבה עם חברת בזק, גם היא בשליטת אלוביץ'.
נתניהו השתמש בסמכותו כשר התקשורת כדי לאשר ביוני 2015 עסקת בעלי עניין שבמסגרתה חברת בזק רכשה את יתרת המניות של חברת yes מידי חברה אחרת שבשליטת אלוביץ' – יורוקום. עסקה זו היטיבה מאוד עם אלוביץ' ושלשלה לכיסו 680 מיליון שקלים.
למרות שאת העסקה אישרה קודם לכן גם רשות ההגבלים העסקיים, מדובר היה בשינוי מוחלט של המדיניות שנקט משרד התקשורת עד אז. השר גלעד ארדן, שקדם לנתניהו במשרד התקשורת, ומנכ"ל המשרד תחתיו אבי ברגר, מנעו את אישור העסקה מכיוון שבזק סירבה לשתף פעולה עם הרפורמה בשוק הטלפון הקווי, ולפתוח את הרשת שלה לשימוש מתחרים. רפורמה זו הייתה אמורה להוביל לתחרות בענף, ובעקבותיה להוזלת השירותים.
בחודש יוני 2016, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הורה לנתניהו שלא לעסוק בתור שר תקשורת בעניינים הנוגעים לחברות שבשליטת אלוביץ'. במהלך גיבוש חוות הדעת של היועמ"ש הודה נתניהו כי הוא נמצא עם אלוביץ' בקשרי חברות מזה כעשרים שנה, וכי "אחת לכמה חודשים עד שנה", הם מקיימים מפגשים חברתיים בהשתתפות רעיותיהם, ומשוחחים בהם לעיתים על "נושאי השעה".
כחצי שנה לאחר החלטת היועמ"ש העביר נתניהו את הסמכויות לטיפול בעניינים הנוגעים לעסקי אלוביץ' לידי השר צחי הנגבי. האופוזיציה הגישה לבג"ץ עתירה ובה טענה כי הסדר ניגוד העניינים מונע מנתניהו לעסוק בכל נושאי התקשורת, ולכן יש למנות אדם אחר לתפקיד שר התקשורת, שאיננו נתניהו. עוד לפני שהעתירה הוכרעה, מינה נתניהו את איוב קרא לתפקיד שר התקשורת. ההערכה הייתה כי באמצעות המינוי המפתיע שאף נתניהו להמשיך ולשלוט במשרד.
כשנה לאחר החלטת היועמ"ש החלה ההסתבכות הפלילית של אלוביץ', כשרשות ניירות ערך פתחה בחקירה נגדו ונגד בכירים בקבוצת בזק, בחשד שביצעו מצג שווא וניפחו את שוויה של yes בתהליך מכירת המניות לבזק.
כעבור חודש נדרש לחקירה גם שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שמינה נתניהו. באותו יום פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על התנהלות משרד התקשורת תחת נתניהו. הדו"ח תיאר כיצד הנהלת משרד התקשורת פעלה למען בזק, תוך עקיפת גורמי המקצוע במשרד ותוך הסתמכות עיוורת על נתונים שסיפקה החברה עצמה. בתחילת 2018 נחשף כי נתניהו אירח את אלוביץ' בביתו שלוש פעמים אחרי שנכנס למשרד התקשורת.
בפברואר 2018 הועברה חקירת תיק 4000 מרשויות האכיפה הכלכלית אל המשטרה, ובשבועות שלאחר מכן החלה שרשרת אירועים בקצב מהיר. כמה ימים לאחר שהחלה בחקירה, המשטרה כבר עצרה את אלוביץ', שלמה פילבר, וכן את יועץ התקשורת לשעבר של נתניהו ומשפחתו, ניר חפץ. בהמשך אותו שבוע חלה התפתחות דרמטית, כשפילבר חתם על הסכם עד מדינה, והסכים להעיד נגד נתניהו.
למחרת נחשף ב-ynet כי מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, מסר לחוקרי הרשות לניירות ערך הקלטות בהן נשמע אלוביץ' מורה להיטיב עם נתניהו ומשפחתו. הקלטות אלו כנראה היו אמצעי מרכזי שהביא את פילבר לחתום על הסכם עד מדינה. כעבור שבוע, ראש הממשלה נתניהו נחקר לראשונה תחת אזהרה כחשוד בפרשה. רעייתו שרה הגיעה למשרדי להב 433 כדי למסור עדות, ותוך כדי כך הפכה גם עדותה לחקירה תחת אזהרה.
שלושה ימים לאחר מכן, גם היועץ ניר חפץ חתם על הסכם עד מדינה, ומסר עדות נגד ראש הממשלה, רעייתו ובנו יאיר. מאז נחקרו נתניהו ורעייתו כמה וכמה פעמים. בחקירה במרץ 2018 הציגו חוקרי המשטרה לגברת נתניהו דף עם סמסים ששלחה לניר חפץ, ובהם נכתב: "הם שמאלנים", "תראה מה כותבים" ו-"הם מנוולים, כותבים עלינו לא יפה". נתניהו לא התבלבלה ואמרה: "זה לגיטימי. כאישה רציתי שהסיקורים על המשפחה שלי יהיו חיוביים. מה לא בסדר בזה?".
בשלב מסוים הטיחו בה החוקרים את הטענות שהשמיע חפץ ולפיהן ביקשה ממנו למחוק סמסים. "לא מחקתי סמסים באופן סלקטיבי. מחקנו קבצים שלמים כדי לפנות מקום בטלפון. כולם עושים את זה". לאחר מכן ביקשו החוקרים לבצע עימות ואמרו לגברת נתניהו כי הם עומדים להכניס את ניר חפץ לחדר, אך זו סירבה לעימות ואמרה כי היא לא רוצה לדבר איתו. בשלב זה, ועל אף שבידיהם ראיות נוספות, החליטו במשטרה שלא לעמת את נתניהו עם הקלטות שחפץ מסר להם.
חפץ עצמו השמיד את הטלפון שלו, שכלל מסרונים והקלטות המעידים על הקשר בין המעורבים בפרשה. אלא שלאחר שחתם על הסכם עד מדינה, חשף חפץ כי שמר העתקים של ההקלטות והחביא ראיות נוספות במכשירים אחרים. דבר נוסף שסייע למשטרה לעקוף את שיבוש החקירה ולהגיע לחומרים החסרים היה חלקו של מנכ"ל וואלה אילן ישועה בפרשה.
חקירתו האחרונה של נתניהו בתיק 4000 התקיימה באוגוסט האחרון, ונמשכה כארבע שעות. כעשרה חודשים לאחר שהתיק הגיע אל שולחנה, הודיעה היום המשטרה על סיום החקירה בתיק 4000. המשטרה הודיעה כי מצאה תשתית ראייתית לכך שראש הממשלה נתניהו ורעייתו ביצעו עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות נוספות. המשטרה גם קבעה כי יש תשתית ראייתית נגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בגין מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועוד".
לפנייה לכתב/ת 
