בית הדין בהאג: התקדמות בבדיקה טענות הפלסטינים לפשעי מלחמה
התובעת פאטו בנסודה בודקת תלונות על צוק איתן, ירי על הגדר, התנחלויות והריסת בתים. בניגוד לחשש בישראל, היא טרם החליטה אם לפתוח בחקירה. על קמפיין השיבה: פלסטינים ניצלו את המחאה כמסווה לטרור
בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג פרסם היום (ד') דו"ח שלפיו חלה התקדמות משמעותית בבדיקה המקדמית שהיא מבצעת על התלונה שהפלסטינים הגישו בגין פשעי מלחמה שישראל ביצעה לכאורה במבצע צוק איתן, במהלך ההפגנות על הגדר בעזה ובגין בנייה בהתנחלויות והריסת בתים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. עם זאת, חרף החשש בישראל, התובעת הראשית פאטו בנסודה ציינה בדו"ח שטרם החליטה רשמית אם לפתוח בחקירה, ובפועל עוד לא החליטה אם יש לה סמכות לעסוק בסוגיה הפלסטינית.
בנסודה מתייחסת בדו"ח שלה גם לקמפיין "צעדת השיבה" המתנהל מאז מרץ לאורך גדר הגבול בין עזה לישראל, שמטרתו לדבריה היא למשוך תשומת לב לדרישות הפלסטינים לסיום הכיבוש הישראלי, הסרת המצור על עזה ומימוש זכות השיבה. חיילי צה"ל, נטען בדו"ח, השתמשו באמצעי הרג ואל-הרג נגד משתתפי ההפגנות, וגרמו למותם של 170 בני אדם, כולל 30 ילדים, ולפציעת יותר מ-19 אלף איש. בין הנפגעים, צוין, גם אנשי סיוע רפואי ועיתונאים.
בנסודה לא התעלמה מעמדת ישראל וציינה: "בזמן שרוב המפגינים השתתפו במחאה לא אלימה ונשארו כמה מאות מטרים מהגדר, חלק נכנסו לשטח המיידי של הגדר והיו מעורבים בפעילות אלימה כגון ירי רקטות, בקבוקי תבערה ומתקני נפץ, שיגרו בלוני תבערה ועפיפוני תבערה לתוך ישראל וניסו לחדור לטריטוריה ישראלית. ישראל טענה שחמאס וארגונים חמושים אחרים יזמו עימות אלים וניצלו את המחאה כמסווה לפעילות טרור... תוך ניצול האוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי לפעילות הצבאית שלהם. עם זאת, כללי פתיחה באש של צה"ל והטענות על שימוש מופרז וקטלני בכוח על ידי כוחות הביטחון של ישראל בהקשר ההפגנות גררו ביקורת קשה, בין היתר, על ידי גורמים באו"ם וכמה גופים בינלאומיים".
התובעת מזכירה את החלטת מועצת האו"ם לזכויות אדם על הקמת גוף שיחקור באופן עצמאי את הטענות על הפרות הדין הבינלאומי בידי ישראל ביחס להפגנות. צה"ל הכריז שהוא חוקר בעצמו תקריות שבהן נורו מפגינים.
התובעת מציינת שמשרדה קיבל מידע הנוגע לפשעים אחרים שבוצעו לכאורה על ידי בכירים ברשויות בישראל בגדה, כולל מזרח ירושלים, שעלולים ליפול תחת ההגדרה של פשעים נגד האנושות. במיוחד נוגעות הטענות לרדיפה, העתקה וגירוש של אזרחים, כמו גם אפרטהייד. בנוסף קיבל משרד התובעת ההאשמות שגורמי ביטחון פלסטינים וגורמי מודיעין שפועלים בגדה המערבית ביצעו פשעים נגד אזרחים שהוחזקו במתקני כליאה של הרשות. פשעים אלה ואחרים, ציינה, מצריכים בדיקה נוספת.
לגבי המצב בגדה המערבית ומזרח ירושלים הודגש בדו"ח שמחד טוענת ממשלת ישראל בעקביות שפעילות ההתנחלויות היא חוקית, ומאידך קבע בית המשפט העליון שמדיניות ההתנחלויות של הממשלה אינה שפיטה.
משרד התובעת בדק כמה החלטות של העליון שבחנו את החוקיות של פעילויות ממשלתיות מסוימות שנוגעות להתנחלויות. בנוסף בחן המשרד אם בהתבסס על המידע הקיים, פשעים שבוצעו לכאורה בגדה המערבית מאז יוני 2014 חמורים מספיק כדי לפתוח בחקירה, במיוחד בהיקפם, טיבם וההשפעה שלהם על קורבנות וקהילות.
באפריל 2018, זמן קצר אחרי תחילת קמפיין צעדות השיבה, פרסמה התובעת בנסודה הצהרה שבה הביעה דאגה עמוקה מהאלימות שמסלימה ברצועת עזה וקראה להפסקתה.
ב-17 באוקטובר היא פרסמה הצהרה נוספת שבה הביעה דאגה בנוגע לכוונת ישראל לפנות את הקהילה הבדואית בחאן אל-אחמר בגדה המערבית, כמו גם מהמשך האלימות שבוצעה על ידי גורמים משני הצדדים לאורך הגבול בין עזה לישראל.
ממשרד החוץ נמסר: "הדו"ח השנתי של משרד התובעת בנושא בדיקות מקדמיות רק פורסם ואנו לומדים אותו. כידוע, ישראל אינה מדינה חברה בביה"ד הפלילי הבינ"ל, ועמדתנו הברורה היא שאין לביה"ד סמכות לעסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בין היתר כיון שהרש"פ אינה מדינה. אנו מצפים שבתום הבדיקה המקדמית כך תכריע התובעת".
לפנייה לכתב/ת 
