כך פועל מנגנון הזרמת המזומנים מקטאר לעזה
90 מיליון דולר יעברו לפקידי המשרדים האזרחיים ברצועה ולנזקקים שנבדקו ע"י שב"כ. התנאי: חמאס ישמור על סניפי בנק הדואר כדי למנוע שוד גם מצד אנשיו. לידי ynet הגיע תיעוד בלעדי של המסמך עליו נדרשו לחתום בשביל המענק. וגם: כך ניסה אבו מאזן להכשיל, משיקולי אגו, את הכנסת הסולר לרצועת עזה
הפעימה השנייה של המענק הקטארי על סך 15 מיליון דולר נכנסה הערב (חמישי) לרצועת עזה. הביקורת החריפה סביב אופן הכנסת המענק באמצעות מזוודות מזומנים יצרה ביקורת שהשוותה זאת לשיטות של מאפיה ולא של מהלך פיננסי בינלאומי, אך בפועל מעט מאוד פרטים מדויקים פורסמו על איך עובד המנגנון וכיצד הוא בנוי - ומכאן הלכה וגדלה הדיסאינפורמציה.
הפרטים הבאים, שמפרטים כיצד בנוי מנגנון המענק הקטארי, הוצלבו ונבדקו עם הדרגים הגבוהים בכל אחד מהצדדים שמעורבים במהלך הרגיש – ברצועת עזה, בקטאר, בישראל ובקרב הגורמים הבינלאומיים.
פריסת התשלום
המענק הקטארי מורכב מסכום של 150 מיליון דולר שנפרס לשישה תשלומים חודשיים. כלומר, המענק בנוי משש פעימות במשך חצי שנה. בכל אחת מהפעימות מוכנס לרצועת עזה סכום של 15 מיליון דולר במזומן (סך הכל 90 מיליון דולר).
הסכום נועד לתשלום המשכורות של 30 אלף פקידים אזרחיים בממשל חמאס ברצועת עזה, וכן למתן מענק עבור 50 אלף איש שהוגדרו והוכרו כנזקקים. בנוסף מוקצה בכל חודש סכום נוסף של 10 מיליון דולר לקניית סולר להפעלת תחנת הכוח בעזה (סה"כ 60 מיליון דולר).
משכורות הפקידים עומדות על 10 מיליון דולר, כאשר כל פקיד מקבל בין 100 ל-1,600 דולר, בהתאם לדרגתו ובכירותו. חמשת המיליונים הנותרים מחולקים כמענק לנזקקים כאשר כל נזקק מקבל סכום שווה של מאה דולר.
מי זכאי למענק?
פקידים אזרחיים הם פקידי ממשל שהחלו את עבודתם במשרדים הממשלתיים ברצועת עזה אחרי שחמאס ביצע בה הפיכה שלטונית. מדובר אמנם על אנשים אשר הועסקו בידי חמאס, אך במשרדים האזרחיים השונים כמו בריאות, רווחה, פיתוח עבודות ציבוריות, אוצר וכדומה.
מי שלא נכללים בתשלום הם כל אותם פקידי הממשל המשרתים במנגנוני הביטחון של חמאס ברצועת עזה, כולל שוטרים אנשי שירותי המודיעין וכדומה. אנשים אלו מחזיקים בדרך כלל בעבודה כפולה ומשמשים גם כפעילים בזרוע הצבאית של חמאס.
כיצד ניתן לדעת שמדובר רק באזרחים ולא בפעילים צבאיים? כל רשימת 80 אלף המוטבים למענק ברצועת עזה הועברה על ידי השלטונות הקטארים לידי ישראל וכל השמות נבדקו בידי שב"כ. אנשים שזוהו כפעילים צבאיים הוסרו מהרשימות. הרשימה המאושרת הושבה לקטארים ועל פיה חולקו התשלומים. הטענה לפיה ברשימת הנזקקים היו כל פצועי צעדות השיבה נבדקה גם היא והוכחה כטענה שאינה נכונה.
כך יחולק הכסף
הכסף שנכנס לעזה פוזר בין עשרה סניפי בנק הדואר לאורך הרצועה. התנאי הישראלי היה שחמאס יתפרס סביב כל הסניפים ויאבטח אותם עם אנשיו לאורך כל שעות היממה תחת פיקוח וערבות קטארית כדי למנוע מצב של שוד, או לחילופין ביום שוד בידי אנשי הזרוע הצבאית של חמאס. למעשה התנאי הזה גרם לגנב (במקרה הזה - חמאס, א"א) להפוך לשוטר.
כל פקיד או נזקק שנקרא לקבל את המשכורת או המענק יידרש להציג תעודת זהות. התעודות צולמו ועל הדף כתב כל פקיד ונזקק את פרטיו בכתב ידו, כולל מספר ת"ז, מספר טלפון וכן את טביעת האצבע שלו. לצד הפרטים הוסיפו הקטארים את סכום הכסף שאותו הוא קיבל באסמכתא רשמית.
כל שמונים אלף המסמכים הללו הועברו חזרה לישראל בתוך ארגז בתום החלוקה. בדיקה רנדומלית של כמות גדולה מהמסמכים נבדקה בישראל ונמצאה התאמה מלאה בין הפרטים לבין מה שבוצע בפועל.
לידי ynet הגיע צילום בלעדי של מסמך כזה שעליו חתום אחד מפקידי חמאס האזרחיים, ולידו טביעת האצבע שלו, וכן את האסמכתא ולפיה הוא קיבל שכר על סך 300 דולר. הטשטוש בוצע כדי למנוע את זיהוי פרטיו.
עד כמה מנגנון החלוקה של הקטאר היה מסודר? הנה אנקדוטה - מתוך עשרה מיליון דולר שהוקצו לפקידים ונכנסו (במזומן, כאמור) לרצועת עזה, נשאר עודף בסך 186,000 דולר של אנשים שמסיבה לא ברורה לא הגיעו לממש את זכותם לקבל שכר. כל הכסף הזה הופקד במקום בחשבון הבנק של הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה כדי שלא יילקח על ידי גורם לא מורשה בעל אינטרס ברצועת עזה.
העברת הסולר - והאגו של אבו מאזן
חלקו השני של המענק הקטארי הוא קניית הסולר שמפעיל את תחנת הכוח בעזה. גם כאן מדובר על שש פעימות חודשיות בסכום של 10 מיליון דולר כל אחת.
הכוונה הראשונית של הקטארים הייתה שהרשות הפלסטינית תקנה את הסולר מישראל, וכך גם תרוויח את הפרש המס על הסולר (שעומד על 65% ממחירו המלא של הסולר). מדובר על רווח גדול מאוד ששווה כמעט 40 מיליון דולר עבור חשבונה הדליל של הרשות הפלסטינית, אולם אבו מאזן החליט שהאגו חשוב יותר מהכסף והשעות הארוכות ששני מיליון תושבי הרצועה מעבירים בקור ובעלטה - וסירב לקנות את הסולר מהקטארים.
בעקבות סירובו, קטאר והאו"ם חתמו על הסכם משפטי לפיו הבטיח האחרון לקנות את הסולר מישראל ולהעבירו במיכליות אל תחנת הכוח. אך בשביל להבטיח שהסולר הנקי יגיע ליעדו ולא יוחלף על ידי חמאס בסולר מלוכלך מאיכות נמוכה, הוחלט שהאו"ם ילווה כל מיכלית מרגע כניסתה לעזה דרך מעבר כרם שלום ועד שהיא פורקת את הדלק בתוך תחנת הכוח. רק אחרי שהאו"ם מוודא שהדלק נפרק – הוא משחרר את המיכלית לדרכה.
גם כאן אבו מאזן ניסה להכשיל את המהלך, והפעיל לחץ ואיומים על חברות דלק ישראליות - עד כדי הפסקת הסכמי הדלק בינן לבין הרשות הפלסטינית - על מנת שיסרבו להצעה העסקית של האו"ם. לבסוף מצא האו"ם חברה ישראלית קטנה שאין לה קשר לרשות הפלסטינית ומוכרת את הסולר לעזה באמצעות המענק הקטארי. המענק הביא להפעלת שלוש טורבינות חשמל (מתוך ארבע) ולהעלאה משמעותית בשעות החשמל ליממה בקרב משקי הבית ברצועה.
ומה קרה מאז הכנסת הפעימה הראשונה? מקורות שונים, עזתיים ובינלאומיים, העידו כי ישנה התעוררות כלכלית בעזה בענפים שונים
כולל בענף המסעדנות והמלונאות (כנסים ולינה של גורמים בינלאומיים) וגם כוח הקנייה בעזה עלה.
ועוד אנקדוטה: גורם עזתי שניסה להסביר בבדיחות את השינוי מאז הכנסת המענקים, סיפר שבחודש האחרון הוא נאלץ להמתין בתור כדי להסתפר ולהתגלח אצל הספר הקבוע שלו, לראשונה מזה שנים. החוויה שמתארת רגע קטנטן ביומיום מעידה על משהו שונה שמתרחש ברצועה.
בסופו של דבר, המענק הקטארי מנסה למעשה לקנות שקט, אך גם קניית השקט מוגבלת לחצי שנה בלבד. איש לא יודע מה להעריך יהיה לאחריה, אך חצי שנה היא פרק זמן לא מבוטל שעשוי להניב שינויים נוספים שייתכן ויוציאו עוד קצת לחץ מסיר הלחץ המבעבע שנקרא רצועת עזה.
בתוך כך, השגריר הקטארי מוחמד אל-עמאדי נכנס הלילה לרצועת עזה ועמו יוצאת לדרך הפעימה השנייה של מענק הכסף הקטארי. הכסף יחולק החל ממחר בבוקר כמשכורת לפקידי ממשל חמאס האזרחיים וכמענק לנזקקים.