בצעד היסטורי: יפן נפתחת לעובדים הזרים
עשרות שנים שמרה יפן על החברה ההומוגנית שלה, גם כשברקע הזדקנות מואצת ומחסור בידיים עובדות. אחרי שניסתה לשלב נשים, רובוטים ומכונות, הממשלה נכנעת – ותייבא מאות אלפי עובדים ממדינות אחרות
הפרלמנט ביפן אישר בסוף השבוע חוק שנוי במחלוקת בהובלת הממשלה, שיאפשר לייבא למדינה מאות אלפי עובדים זרים. מדובר בצעד דרמטי עבור יפן, שבמשך שנים עשתה כל שביכולתה כדי לצמצם את בואם של מהגרים אליה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הצעד אושר רק כמה חודשים אחרי שראש הממשלה שינזו אבה הציג את התוכנית לייבוא עובדים זרים, וזאת למרות התנגדותם של אנשי אופוזיציה ודרישתם לקיים דיון מעמיק יותר כדי להרגיע את חששותיהם של רבים מהשינוי מרחיק הלכת.
ייבוא העובדים הזרים נתפש כצעד בלתי נמנע בשל הזדקנותה המואצת של יפן והתכווצות האוכלוסייה שלה, המונה כיום כ-126 מיליון בני אדם. בענפים רבים בכלכלה היפנית יש מחסור בעובדים. בעבר ניסתה ממשלתו השמרנית של אבה למלא את המחסור בידיים עובדות על-ידי עידוד צירופן של נשים רבות יותר לשוק העבודה וגם על-ידי גיוס עובדים מבוגרים מבעבר. דרך אחרת להתמודד עם המחסור הייתה הרחבת השימוש ברובוטים ובמכונות אוטומטיות. אבל כל אלה לא הספיקו כדי לפתור את הבעיה, וראש הממשלה נאלץ לפנות למוצא האחרון.
"יפן הגיעה לנקודה שבה עלינו להתמודד עם המציאות ולהבין שיש התכווצות חמורה של האוכלוסייה והזדקנות מואצת שלה", אומר טושיהירו מנג'ו, מומחה לענייני עובדים זרים. "המחסור בעובדים חמור כל כך עד שמתן אפשרות למהגרים לבוא לכאן הוא הצעד היחיד שהממשלה יכולה לנקוט".
ההזדקנות של יפן - עוד כתבות:
אף אחד לא רוצה את האפר של סבתא
במסגרת תוכניתו של אבה יופחתו הדרישות המוצבות בפני אזרחים זרים כדי לקבל אשרת שהייה ועבודה כך שיוכלו להצטרף למגזרים שבהם המחסור בידיים עובדות הוא חמור במיוחד – למשל בנייה, סיעוד, חקלאות, תחבורה ותיירות.
מספר העובדים הזרים ביפן כיום הוא יותר מכפול ממספרם בשנת 2000. מתוך 67 מיליון האנשים שעובדים ביפן, בשנה שעברה היה מספר העובדים הזרים קרוב ל-1.3 מיליון. בעבר נהגו עובדים זרים ממדינות מתפתחות באסיה להישאר מאחורי הקלעים, אבל כעת אין זה המצב: כמעט בכל חנויות הנוחות יש כעת עובדים אסייתים, ועובדים כאלה אפשר לראות גם ברשתות מזון רבות.
קבוצת העובדים שהגידול בה הוא החד ביותר היא זו של העובדים מווייטנאם – רבים מהם מועסקים בבנייה ובסיעוד. הדרישה לעובדי בנייה ביפן גבוהה במיוחד, משום שהמדינה עושה מאמצים גדולים להשלים את בניית התשתיות הדרושות לה לאירוח אולימפיאדת טוקיו בשנת 2020.
במקרים רבים מתמודדים העובדים הזרים ביפן עם תנאי העסקה ירודים ועם ניצול. "לא היה לי זמן לחופש, אפילו כשעבדתי קשה מאוד לא היה לי כסף", מספרת אנג פיסיי, בת 33 מקמבודיה, שבאה ליפן ב-2016 ועבדה במפעל בטוצ'יג'י, מצפון לטוקיו. לדבריה נאלצה ללוות 4,000 דולר כדי לשלם למתווך שהשיג לה את העבודה, ונאלצה להתפטר משום שחלתה כתוצאה מעבודת יתר.
יפנים רבים מבינים את הצורך לפתור את בעיית המחסור בידיים עובדות, אבל הבסיס הפוליטי המסורתי של אבה וגורמי אופוזיציה מתנגדים לשינוי – מטעמים שונים. תומכיו של אבה במחנה הימין רואים ביפן חברה הומוגנית ורוצים למנוע השתקעות של אזרחים זרים בה, בייחוד של עובדים ממדינות אסייתיות אחרות. הם טוענים כי הדבר עלול להגביר את הפשיעה. גורמים פוליטיים אחרים טוענים כי תוכניתו של אבה אינה מבטיחה כנדרש תנאי עבודה נאותים לעובדים הזרים וכי היא תוביל לניצול שלהם.
לפנייה לכתב/ת 
