נטלי פורטמן לעיתון ערבי: "חוק הלאום גזעני"
בריאיון לעיתון "אל-קודס אל-ערבי" שמופץ במימון סעודי בכל העולם הערבי, אמרה השחקנית הישראלית-אמריקנית כי חוק הלאום הוא "טעות. אני לא מסכימה איתו". בכותרת נכתב שהיא אמרה גם כי "ישראל מדכאת את הפלסטינים" - אך הציטוט נעדר מהריאיון עצמו
השחקנית הישראלית-אמריקנית נטלי פורטמן אמרה בריאיון שפורסם הבוקר (יום חמישי) בעיתון "אל-קודס אל-ערבי" כי "חוק הלאום הוא חוק גזעני". בכותרת הכתבה נכתב שפורטמן אמרה גם כי "ישראל מדכאת את הפלסטינים" - אולם בריאיון עצמו, כפי שהובא בעיתון, הציטוט אינו מופיע.
לפי העיתון, שיוצא לאור בלונדון במימון סעודי ומופץ בכל מדינות העולם הערבי, הריאיון עמה התקיים בבית מלון בבוורלי הילס ונסוב בעיקר סביב הסרט החדש שלה "Vox Lux" שבו היא מגלמת כוכבת פופ. עם זאת, בריאיון היא התייחסה גם לסוגיה הפלסטינית ולישראל, ואמרה על חוק הלאום: "הוא גזעני. זאת טעות ואני לא מסכימה עם זה. אני רק מקווה שנאהב את שכנינו באמת ושנעבוד ביחד".
בריאיון הביעה פורטמן גם מורת רוח מבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. "זה מאוד הכעיס אותי. אבל אני עובדת על לתעל את האנרגיה הזו כדי להביע מחאה כשאני רואה חוסר צדק, ופועלת כדי להפוך את החברה למקום טוב יותר בדרך שלי".
פורטמן עוררה סערה באפריל האחרון כשסירבה להגיע לישראל ולקבל את פרס בראשית - וזכתה לביקורת ציבורית קשה. פורטמן הייתה אמורה לקבל את הפרס על סך שני מיליון דולר בגין תרומתה לעם היהודי. על פי הפרסומים, היא סירבה לבוא לישראל כדי לקבל את הפרס עקב "האירועים האחרונים" ומשום שצו מצפונה לא מאפשר לה לקחת חלק בטקס. עקב כך הודיע איש העסקים מוריס קהאן כי הוא מבטל לפורטמן את הפרס, ובמקום להעביר לה את הכסף, קרן בראשית תתרום בעצמה לארגוני זכויות נשים שנבחרו מראש.
פורטמן הסבירה לאחר מכן את שיקוליה. "ההחלטה שלי לא לקבל את הפרס פורשה באופן מוטעה על ידי אחרים. תנו לי לדבר בשם עצמי", כתבה בפוסט בחשבון האינסטגרם שלה ופירטה, "ביקשתי לא להשתתף כי לא רציתי להראות תמיכה בבנימין נתניהו שהיה אמור לנאום בטקס. ובאותו עניין, אני לא תומכת בתנועת ה-BDS ולא מאמצת אותה. כמו ישראלים ויהודים ברחבי העולם, אני יכולה להיות ביקורתית כלפי מנהיגי ישראל מבלי לרצות להחרים את כל האומה. אני מוקירה את החברים הישראלים שלי ואת משפחתי, את האוכל, הספרים, האומנות, הקולנוע והמחול הישראלי".
עוד הוסיפה כי ישראל הוקמה לפני 70 שנה כדי להוות מקלט לפליטים מהשואה, "אולם היחס הלא הוגן כלפי אלו שסובלים מהזוועות בימינו, אינו עומד בשורה אחת עם הערכים היהודים שלי".
החוק והמחאה
חוק יסוד הלאום אושר בקיץ והסעיר את המערכת הפוליטית. הוא מעגן מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל.
כמו כן הוא שם דגש על פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובע כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם.
לקראת אישורו ולאחר מכן התקיימה מחאה ענפה נגדו מצד האופוזיציה ובעיקר על ידי המיעוטים בישראל ובראשם העדה הדרוזית, משום שנוסח החוק לא הזכיר את מעמדם השווה בפני החוק.