חשיפה: נתוני הפשיעה של הזרים מאפריקה
פי 4 תיקים על עבירות מין, פי 3 על עבירות אלימות ורכוש: המשטרה סירבה עד כה להעביר את הנתונים בשל "חשש לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו" - אבל מהנתונים הרשמיים שהגיעו לידי ynet עולה כי שיעור הפשיעה של הזרים מאריתריאה וסודן גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה
שיעורי הפשיעה של הזרים מאריתריאה וסודן בעבירות מין, רכוש ואלימות גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לכלל האוכלוסייה וגם לשאר אוכלוסיית הזרים בישראל. כך עולה מנתוני המשטרה שהגיעו לידי ynet בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה על ידי המרכז למדיניות הגירה ישראלית.
אלימים או קורבנות הזנחה? הסיבות לנתונים
על פי הנתונים, המשטרה פתחה ב-2017 פי 4.3 תיקים לאריתריאים וסודנים על עבירות מין מאשר חלקם היחסי בכלל האוכלוסייה, פי 3.5 על עבירות אלימות שלא גרמה למוות (חבלה גופנית חמורה, תקיפה וכו') ופי 3.1 על עבירות רכוש. כמו כן, ב-2017 נפתחו פי 3.4 תיקים לאריתריאים וסודנים על עבירות מין מאשר חלקם היחסי באוכלוסיית הזרים בישראל, פי 3.3 על עבירות רכוש ופי 3.1 על עבירות אלימות שלא גרמה למוות. המשטרה סירבה להעביר נתונים לגבי עבירת הרצח
עד כה, במשך יותר מחמש שנים, המשטרה לא סיפקה את נתוני הפשיעה של אריתריאים וסודנים, אלא רק את נתוני הפשיעה של כלל אוכלוסיית הזרים, הכוללת גם עובדים זרים, תיירים ואחרים. בנימוק לדחיית בקשת המרכז למדיניות הגירה ישראלית לקבלת הנתונים, המשטרה כתבה כי "בהתבסס על ניסיון העבר, מצאה משטרת ישראל כי כאשר נתונים אלה מתייחסים לשסעים בחברה הישראלית, הם עלולים להוביל לתיוג אוכלוסיות בהיבטי פשיעה ולפגיעה ברגשותיהן של אוכלוסיות שונות".
המשטרה אף הזהירה כי "תיוג מסוג זה עלול לגרור פגיעה בשלום הציבור וביטחונו, כתוצאה מתגובות האוכלוסייה לתיוג". היא אף הפנתה לסעיף בחוק חופש המידע הקובע כי "רשות ציבורית לא תמסור מידע שיש בגילויו חשש לפגיעה בביטחון המדינה והציבור". למרות זאת, המשטרה החליטה כעת להיענות לבקשה ולהעביר חלק מהנתונים.
הדו"ח של המרכז למדיניות הגירה ישראלית השווה את מספר התיקים שבהם החשוד הוא אריתריאי או סודני בעבירות מין, רכוש ואלימות שלא גרמה למוות, לפי הנתונים שהתקבלו כעת מהמשטרה, לבין מספר "התיקים הגלויים" - משמע כאלה שנחקר בהם חשוד בעבירות אלה, על פי השנתון הסטטיסטי של המשטרה לשנת 2017.
"מנתוני הפשיעה שקיבלנו ממשטרת ישראל עולה שוב ושוב כי אוכלוסיית המסתננים מאריתריאה וסודן מעורבת בפשיעה בשיעורים גבוהים בהרבה משיעורם באוכלוסייה במגוון עבירות", נכתב בדו"ח של המרכז למדיניות הגירה ישראלית. "על כך יש להוסיף כי מדובר בעבירות בעלות השפעה חמורה על תחושת הביטחון האישי על האוכלוסייה, בניגוד לעבירות דוגמת עבירות צווארון לבן, עבירות מס וכד'. בנוסף למובהקות הסטטיסטית, חשוב להוסיף כי במקרים מסוימים מדובר בעבירות חמורות במיוחד שהחברה הישראלית לא רגילה להן, כגון תקיפה ואונס של קשישה, ילדה בת שמונה ונכה בבתיהן ועוד. לכן, יש בעבירות אלו כדי לייצר אווירת טרור, הרבה מעבר למספר הסטטיסטי, בוודאי על תושבים החיים בשכונות עם ריכוז גבוה של מסתננים, כגון דרום תל אביב".
יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית, הוסיף כי "הגיע הזמן לשים סוף לכל המידע השקרי שמופץ בנושא. הנתונים שקיבלנו ממשטרת ישראל מוכיחים באופן חד משמעי ששיעורי הפשיעה בקרב המסתננים גבוהים בהרבה מחלקם באוכלוסייה בכל הקטגוריות שמשפיעות על תחושת הביטחון של אזרחי ישראל. על מערכות האכיפה והמשפט להפנים כי יש להקצות משאבים הולמים על מנת להתמודד עם התופעה, להחמיר את רף הענישה הפלילית במטרה להחזיר את ההרתעה ולאכוף את חוק הכניסה לישראל הקובע כי מסתננים המהווים סכנה לשלום הציבור יועברו למתקן סהרונים עד להרחקתם מהמדינה".
הנתונים שנחשפים כאן לראשונה מדאיגים, אך לא מפתיעים. יש בהם גם הטיה מובנית מסוימת לאור העובדה שרוב הזרים מאריתריאה וסודן הם גברים צעירים, שגם ביתר האוכלוסייה מעורבים בפשיעה בשיעורים גבוהים יותר מאשר שאר האוכלוסיות.
כמו כן, הרצח של הנערה סילבנה צגאיי בדרום תל אביב לפני כשלושה שבועות הזכיר שוב את הכשלים שמבקר המדינה הצביע עליהם כבר לפני כארבע שנים בדו"ח מיוחד בנושא "הטיפול בזרים שאינם בני הרחקה מישראל" ובדו"ח המעקב שפורסם השנה וקבע כי רבים מהליקויים לא תוקנו.
מבקר המדינה תיאר בדו"חות את מציאות החיים המורכבת ומרובת הקשיים בשכונות דרום תל אביב, שבהן גרים רבים מהזרים האפריקנים השוהים בישראל. המצוקה הכלכלית, חוסר הנגישות לשירותי בריאות ורווחה ותנאי המגורים, בצפיפות וללא תשתיות מספקות - מדרדרים רבים מהם לפשיעה.
המבקר כתב בדו"ח כי "הממצאים הנכללים בו מעלים ספק אם פעולות הממשלה בכל הנוגע להבטחת מינימום של אמצעים חומריים שיאפשרו לנזקקים ולחלשים מבין הזרים להתקיים בחברה, עולות בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כפי שפורשו בפסיקת בית המשפט העליון ועם הדין הבינלאומי. ספק זה מתעורר בעיקר בנוגע למספר תחומים - הגישה המצומצמת שניתנה לקבוצות חולים מסוימות לשירותי בריאות; השלכות יישומה של מדיניות משרד הרווחה בקשר לקבוצות מסוימות של זרים נזקקים; ויכולתם של החלשים והנזקקים מבין הזרים להיות מוגנים מרעב ולהתקיים קיום בסיסי בכבוד".
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף, שעמד בראש ועדה הבין משרדית שהמליצה על הקצאת 28 מיליון שקלים לצורך שירותי רווחה ובריאות לזרים מאריתריאה וסודן, אמר בדיון מעקב על יישום ממצאי הדו"ח שנערך בשבוע שעבר בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת כי התקציב טרם הועבר.
יובל חיו, משנה למנכ"ל מבקר המדינה, מתח ביקורת על ההתנהלות של משרדי הממשלה בעניין ואמר כי "המלצות הוועדה נותנות מענה מצומצם מדי למה שהוצג בדו"ח מבקר המדינה וגם זה לא מתוקצב כלל". יו"ר הוועדה, שלי יחימוביץ', הוסיפה כי "אנחנו במצב שבו אין מדיניות ממשלה. מצד אחד לא מגרשים מבקשי מקלט, אבל מצד שני לא מכירים בקיומם. זו סוגיה שהיא גם חוקתית וגם מוסרית, שמחייבת אותנו כמדינה להתייחס באיזשהו אופן אל הציבור שעושה כאן את העבודות הכי שחורות. אלה אנשים שיושבים בינינו והם בני אדם, אבל אנחנו לא מכירים בקיומם והביטוי היומיומי לכך הוא נוראי".
לפנייה לכתב/ת 
