שחרור מוקדם לרוצחת בעלה שאנס אותה
נור (שם בדוי), צעירה בדואית שנישאה בנערותה בכפייה לשני גברים מבוגרים ממנה, דקרה למוות ב-2013 את בעלה השני, שלטענתה אנס והכה אותה מיד לאחר החתונה - ונידונה ל-11 שנות מאסר. ועדת השחרורים: "התעללות שמעלה שאט נפש אצל כל בן תרבות". בפרקליטות בוחנים אם להגיש ערערור
הצעירה הבדואית נור (שם בדוי), שרצחה את בעלה כשהייתה בת 17 לאחר שסבלה ממנו ומבעלה הקודם התעללויות פיזיות ומיניות קשות, זכתה לשחרור מוקדם. כך קבעה אתמול (ג') ועדת השחרורים של הנהלת בתי הסוהר שהתכנסה בכלא איילון. עם זאת, בתום הדיון ביקשה הפרקליטות עיכוב ביצוע, על מנת לשקול ערעור על החלטת הוועדה.
ההחלטה מגיעה לאחר שבאוגוסט האחרון החליט נשיא המדינה, ראובן ריבלין, להמתיק את עונשה של נור, שנידונה ל-11 שנות מאסר, ולקצרו ל-9 שנות מאסר.
בעת שהייתה נערה, נור נמכרה ונישאה בכפייה לשני גברים מבוגרים ממנה. לבעלה הראשון, צעיר בן 22, נישאה בגיל 16, והוא התעלל בה קשות - פיזית ומינית. כשהייתה בת 17 נישאה לגבר בן 46 שלטענתה פגע בה גם כן מינית ופיזית - עוד בערב נישואיהם. בינואר 2013, יום לאחר החתונה, נור דקרה למוות את בעלה השני בסכין, והורשעה במסגרת הסדר טיעון.
הוועדה ציינה בהחלטתה כי "מדובר באסירה שהייתה בעצמה קורבן לאלימות קשה ביותר שהופעלה עליה בכל ציר הזמן, מאז בגרותה ועד לשני פרקי הנישואין שחוותה, נישואין בכפייה למבוגרים ממנה בעשרות שנים, הראשון אדם עיוור שהתעלל בה קשות וכך גם השני. התעללות שמעלה שאט נפש אצל כל אדם בן תרבות. הקשרים נכפו על ידי בני משפחתה והיא חשה חסרת אונים ורצחה אותו". עוד צוין כי נור הייתה קורבן גם לאלימות פיזית מצד אביה ואחיה הגדולים, וכי היא ניסתה בעבר לשים קץ לחייה.
באפריל השנה עתרה נור לבג"ץ, בדרישה שיכירו בה כקורבן בסחר בבני אדם. בעתירה נכתב כי נור חייתה בתנאי שבי בכל תקופת ילדותה, הוכתה מדי יום ובהגיעה לכיתה ז' אולצה להפסיק ללמוד ולהתחיל לעבוד בעבודות הבית. "חירותה נגזלה ממנה לחלוטין, היא מעולם לא הורשתה לצאת ממתחם השבט ואף לא ביקרה מעולם בעיר הסמוכה באר שבע".
בעתירה תואר כיצד נמכרה נור תמורת 5,000 דינר ירדני לגבר מבוגר ממנה, למרות התנגדותה, והיא אף ניסתה כאמור לשים קץ לחייה. בעקבות זאת הם התגרשו ולאחר מכן היא נמכרה בשנית לגבר שהיה מבוגר ממנה ב-30 שנה, שהיה כבר נשוי עם ילדים. "כבר בלילה הראשון הרוכש אנס אותה באכזריות, ומאחר שהתנגדה לו הכה אותה בכל חלקי גופה". עוד נטען כי לאחר שראתה שהיא לכודה וללא מוצא - החליטה לרצוח אותו. בכלא נווה תרצה החלה נור בהליך שיקום ולמדה לקרוא ולכתוב בעברית.
במכתב שכתבה נור בשנה שעברה, בתצהיר לפני הגשת בקשת החנינה לנשיא, סיפרה על חייה הקשים: "מגיל קטן סבלתי מאוד. על כל דבר הייתי חוטפת מכות. אם זה בגלל שיצאתי מהבית או על דברים אחרים. לא ראיתי ימים יפים בחיים שלי".
על רצח בעלה השני כתבה נור: "מיד לאחר הגירושין אבא שלי מצא לי חתן חדש, גבר בן 46. נמכרתי באותו המחיר, ללא הסכמתי ובלי שום אפשרות להתנגד. לאחר החתונה נסענו, והדרך הייתה ארוכה. הגיע הלילה, הוא אמר שאנחנו חייבים לעצור באיזה בית מלון. כשנכנסנו לבית המלון הוא דחף אותי למיטה ושכב איתי בכוח. ניסיתי להגן על עצמי ולא הצלחתי. התחלתי לחשוב מה לעשות, חשבתי לברוח, אך פחדתי שיהרגו אותי. אמרתי לעצמי שאין פתרון אחר אלא רק להרוג אותו".
בבוקר החליטה נור להצטייד בסכין. "החבאתי את הסכין בתוך תיק קטן. כשהגיע הלילה, פחדתי שיעשה את אותו הדבר - ישכב איתי בכוח. ברכב אמרתי לו שאני רוצה להיות איתו לבד. הגענו לעומר ועוד לפני שירדנו מהאוטו הוצאתי את הסכין מתוך התיק ושמתי אותה בתוך המגבת שלנו. ירדנו מהאוטו, נכנסנו בין העצים שלא יראו אותנו. אמרתי לו שישכב ושלא יפקח את העיניים כי אני רוצה לנשק אותו. הוצאתי את הסכין מהמגבת והחזקתי אותה בשתי הידיים ודקרתי אותו באמצע החזה". נור סיפרה כי דקרה אותו כמה פעמים נוספות עד ש"נפל" לדבריה, ולאחר מכן נכנסה לרכב של בעלה. "לא ידעתי לתקשר עם אנשים, לא דיברתי עברית. התקשרתי למשטרה ואמרתי להם: 'הרגתי את בעלי'".
עורכת דינה, רוני סדובניק אלוני, מסרה בתגובה להחלטה: "אנחנו שמחות ומותשות, סוף סוף השחרור הגיע. בימים הקרובים נור תיקלט בהוסטל שיקומי. אנו ממתינות להחלטת בג"ץ האם המדינה תכיר בה כקרבן סחר בבני אדם. המסר החשוב הוא למצוא פתרון לכך שמצד אחד נשים במגזר הערבי נטולות תחת משטר טרור אלים ומאוימות, אבל מצד שני כשמישהי קמה ומגנה על עצמה היא נשלחת לכלא.
"המדינה צריכה לתת את הדעת לנושא ולהתאים את כללי ההגנה העצמית לנשים מול גבר שתוקף אותן. הכללים הנהוגים להגנה עצמית במשפט עוצבו לגבר שתוקף גבר. פניתי בבקשה כי נור תוזמן לתת עדות בפני נציבת זכויות הנשים באו"ם ותעיד על תעשיית הסחר של ילדות קטנות במגזר הבדואי".