אהרן ברק על חוק הלאום: ”האופן שבו חוקק גרוע מאוד“
נשיא בית המשפט העליון בדימוס בהתבטאות ראשונה על החוק השנוי במחלוקת: ”אין לי התנגדות לחוק כולו, אבל את אותם דברים אפשר היה לומר מתוך הבנה, הסכמה והדדיות. יש כמה היבטים של שוויון שלא מטופלים מספיק בחוק“
נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק צופה מהצד כיצד המהפכה החוקתית שלו טובעת בים יוזמות החקיקה של קואליצית הימין, והשבוע החליט לשבור שתיקה. ברק, שדיבר בכנס בנושא חוק הלאום שערך "המרכז הבינתחומי", אמר בפתח דבריו: "מעולם לא התבטאתי בעניין חוק יסוד זה. קיוויתי שאוכל להמשיך ולא להתבטא אבל בנסיבות אלה אני שמח לומר כמה דברים".
ברק התייחס לחוק, שלא פחות מ-12 עתירות הוגשו נגד החוקיות שלו, ואמר: "אני חושב שזה חוק חשוב, אבל היה כדאי שיבוא בסוף תהליך של כינון החוקה ולא באמצעו. מדינת ישראל צריכה להמשיך את מפעל החוקה ולסיים אותו. רובו נעשה וחסרים בו חלקים לא רבים, כמו חוק יסוד החקיקה והשלמת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כלומר מגילת זכויות האדם.
"אין לי התנגדות לחוק כולו, אבל אני חושב שהאופן שבו חוקק היה גרוע מאוד", הוסיף ברק. "את אותם הדברים אפשר היה לומר מתוך הבנה, הסכמה והדדיות מפני שעל רוב רובם של הדברים אין מחלוקת אמיתית בחברה הישראלית, לא בימין במרכז ובשמאל, ועל כך אני מצר. נקודת המוצא שלי היא שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של עם היהודי. הסעיף הראשון בחוק הלאום מקובל עליי, וכלול בכמה פסקי דין שבהם כתבתי שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, תוך ציטוט של מגילת העצמאות. אבל עדיין קיימים היבטים של השוויון שלא מטופלים מספיק בחוק".
"למצוא איזון וסינתזה"
באשר להיעדר התייחסות לשוויון בחוק הלאום אמר ברק: "אני מקבל שאין מקום להכניס התייחסות לשוויון בתוך חוק הלאום, משום שהשוויון נוגע לזכות האישית, ומקומן של הזכויות האישיות הוא בחוקים אחרים. אבל הבה נבטיח שזה יהיה חלק מהזכויות האישיות. אני מוכן להקדיש את עצמי לנושא הזה, ולשבת יחד עם כל אלה שבעד ונגד החוק, ויחד נוכל למצוא ניסוח שישמור גם על כך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, וגם על זכות השוויון של כל אדם כאדם" .
ברק התייחס גם למתח בין הגדרת מדינת ישראל כ"יהודית" וכ"דמוקרטית" ואמר: "בית המשפט העליון היה נאמן מאוד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכתבתי על כך לא מעט. ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הם דמוקרטיים, ציוניים, יהודיים במובן של המורשת - תנ"ך, הלכה ומשפט עברי. יש לי נוסחה שאני מאמין בה שמאזנת בין הערכים האלה. חוק כבוד האדם לא אומר שזו מדינה יהודית שיש לה דמוקרטיה, או דמוקרטיה שיש לה ערכים יהודיים, אלא אומר שזו מדינה שערכיה יהודיים ודמוקרטיים, וצריך לעשות כל מאמץ כדי למצוא איזון וסינתזה ביניהם. בית המשפט לא נתן עדיפות לערכים דמוקרטיים על פני הערכים היהודיים. זו מעולם לא הייתה עמדתו".
לדברי ברק, "היו שתי הנחות לא נכונות שהצדיקו את חקיקת חוק הלאום לשיטת מחוקקיו: האחת, שפסיקת בית המשפט מעדיפה ערכים דמוקרטיים על ערכים יהודים - וזה לא נכון. השנייה, שצריך את החוק הזה כי אחרת בית המשפט יחליט שחוק השבות אינו חוקתי. אלה דברי הבל. אין חוק חשוב מחוק השבות, שהוא חוק היסוד הראשון שלנו והחוק הכי ציוני שלנו".
ברק הוסיף עוד כי גם אם חוק הלאום יבוטל, על מנת להשלים את מפעל החוקה יידרש מבוא, שיכלול חלקים מחוק הלאום כמו גם מהכרזת העצמאות, והוסיף: "שיהיה ברור, הכרזת העצמאות היא יותר חשובה משום שהיא הבסיס לכל חוקי היסוד. גם חוק הלאום לא יכול לפגוע בהכרזת העצמאות".
צדק יחסי, אשליה של הגינות
"הקשר בין בית דין צבאי לבין צדק הוא כמו הקשר בין מארשים צבאיים לבין מוסיקה קלאסית", אמר המדינאי הצרפתי ג'ורג' קלמנסו. ואכן, בדו"ח שפורסם בימים אלה בשם "בתי משפט צבאיים – צדק של אדונים", טוענות חברות בארגון "מחסום-WATCH" כי החוק הבינלאומי מכיר אומנם במצב שבו צבא זר כובש באופן זמני "אזור" ומקים בו בתי משפט צבאיים כדי לטפל בעבירות של האוכלוסייה הכבושה. אבל לטענת מחברי הדו"ח, לאורך 50 שנות הכיבוש של הגדה המערבית ורצועת עזה הפכו בתי המשפט הצבאיים בישראל למכשיר למתן לגיטימציה להפעלת כוח צבאי על תושבי השטחים ומסתפק באשליה של הגינות או חוקיות.
ארגון נשים נגד הכיבוש ובעד זכויות אדם נוסד לפני כ-20 שנה במטרה לעקוב ולדווח על הפרות הזכות לחופש תנועה של הפלסטינים בשטחים הכבושים. בין יתר פעילויותיו, נוכחות מתנדבות הארגון בדיונים בבתי המשפט הצבאיים ועוקבות ומדווחות על הליכים משפטיים נגד פלסטינים.
הדו"ח "צדק של אדונים" מתעד את הפרת זכויות האדם של הפלסטינים דרך הצגת "מילון מונחים“ שבהם נעשה שימוש בפרוטוקולים של בתי הדין הצבאיים, ומהם עולה שימוש נרחב במכבסת מילים. כך, מחברות הדו“ח טוענות שבתי הדין הצבאיים משתמשים במונחים ניטרליים כביכול של עולם המשפט ככלי להשגת לגיטימציה לכליאת אלפי פלסטינים במטרה לדכא את התנגדותם לכיבוש, ואילו הן “מקלפות את האיפור וקליפות ההסוואה כדי לחשוף את השקפת העולם המערכתית המונחת בבסיסם".
כך למשל, באות ה‘ מופיע המונח "הפרעה לחייל במילוי תפקידו“, שמתייחס לאירוע שבו קטין השתתף בהפגנה עם עוד כ-50 צעירים ובשלב מסוים החיילים השתמשו נגדם באמצעים לפיזור הפגנות. הקטין ברח והסתתר במחסן, אך החיילים מצאו ועצרו אותו. הוגש נגדו כתב אישום בו נטען כי "בעצם בריחתו מהחיילים הפריע הנאשם לכוחות הביטחון במילוי תפקידם“.
לטענת מחברות הדו“ח, שנוסחה בסרקאזם, “תפקיד החיילים הוא להשתמש נגד הנאשם באמצעים לפיזור הפגנות כמעשה טבעי והגיוני, חלק מהמציאות, ואילו תפקיד הנאשם לסייע להם לפגוע בו, אך בבריחתו הוא הפר את החוזה המשתמע מהטקסט של בית המשפט" .
באות 'ק' מופיע המונח "קושי ראייתי“ שלטענת מחברות הדו“ח אינו מהווה מכשול בפני הרשעה ואינו מונע הטלת קנס או מאסר. כך למשל, הנאשם א' הורשע בעסקת טיעון בחבלה שגרם עם אחרים למתקן צה“ל, אלא שלדברי השופט ”תיק זה החל להתנהל בפניי תוך שמיעת הראיות, כאשר במהלכו ובעקבות התווספות חומר ראייתי שעורר קשיים בהוכחת עובדות כתב האישום, באו הצדדים לכלל הסכמה כוללת, הן לעניין כתב האישום והן לעניין העונש“.
לפנייה לכתב/ת 
