הפלסטינים בעיראק מתגעגעים לימי סדאם
בתקופת סדאם נהנו הפליטים הפלסטינים משלל הטבות, ומאז נפילתו מצבם הידרדר. אשתקד ביטלה עיראק את שוויון הזכויות שלהם. הם סובלים מהשלטון ורוצים לעזוב - אך לא לפני שהבנים שנעצרו ללא סיבה ישוחררו
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הפרלמנט העיראקי ביטל אשתקד את החוק שמאפשר לפלסטינים את אותן זכויות ופריבילגיות שמהן נהנים האזרחים העיראקים – הטבות שנקבעו בתקופת סדאם. בין ההטבות: אפשרות לעבוד במשרות ממשלתיות, חינוך חינם וקבלת פנסיות ומוצרי מזון מסובסדים. מאז החלטת הפרלמנט סובלות משפחות פלסטיניות רבות מהידרדרות במצבן הכלכלי. הפלסטינים ששוחחו עם רויטרס אומרים שהיו שמחים למצוא מקלט במקום אחר.
אחת הפשיטות הייתה בלילה ב-2015. פאודי אל-מהדי התעורר מדפיקה חזקה על הדלת. כשהגבר בן ה-56 פתח את הדלת תקפו אותו שוטרים חמושים, וערכו חיפושים בדירה שלו. "הם תפסו את הילדים שלי כשהם היו ישנים וקשרו אותם", נזכרת אום מוחמד, אשתו של מהדי, ובוכה. "אני צרחתי – 'תעזבו את הבנים שלי בשקט, תעזבו אותם בשקט' - ואז אחד מהם היכה אותי עם קת הרובה שלו".
בפשיטה עצרו השוטרים החמושים שני בנים: מיהד ועבדולרחמן. למה? המשפחה עדיין לא יודעת. עבדולרחמן, היום בן 21, שוחרר מהכלא אחרי 28 ימים. ההורים מספרים שבמעצר הוא עבר עינויים. "הוא לא יכול היה להשתמש בידיים שלו כדי לאכול. אני עזרתי לו. האכלתי אותו בידיים", אומרת האם.
מיהד בן ה-25 עדיין לא חזר הביתה. שלוש שנים חלפו מאז מעצרו, והמשפחה לא יודעת מה עלה בגורלו. "אנחנו עדיין לא יודעים אם הבן שלנו חי או מת. אם הוא מת אנחנו רוצים את הגופה כדי לקבור אותה. אם הוא חי אנחנו רוצים לדעת איפה הוא ולשחרר אותו", אומרים במשפחתו.
הפלסטנים הגיעו לעיראק בשלושה גלים: ב-1948, אחרי הכרזת העצמאות של ישראל, אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967 ובשנות התשעים – כשמדינות במפרץ שהסתסכו עם סדאם גירשו אותם. סדאם תיאר את עצמו כאיש שנלחם למען המטרה הפלסטינית, והעניק לפלסטינים שלל זכויות, כולל דיור מסובסד וזכות לעבוד – פריבילגיות נדירות לפליטים, שעוררו כעס בקרב רבים בעיראק.
מאז 2003, שנת הפלישה האמריקנית לעיראק, יש הידרדרות בזכויות של הפלסטינים. לפחות 25 אלף מהם עזבו את עיראק. לפי ההערכות בעיראק נשארו כעשרת אלפים פלסטינים.
איימן אחמד, בעלים של חנות שעונים קטנה בשכונה פלסטינית בבגדד, אומר שמאז 2003 החיים שלו מסוכנים הרבה יותר. "אנחנו רוצים לצאת מיד מעיראק לכל מדינה אחרת, ערבית או זרה. אנחנו עייפים, נמאס לנו, נגמרה לנו הסבלנות", הוא אומר בחנות שנמצאת בסמטה מלוכלכת, שבה זורם ביוב. אום מוחמד, שעדיין מחכה לדעת מה קרה לבנה מיהד, אומרת: "אם הם לא רוצים שנישאר בעיראק אז אני רוצה את הבן שלי בחזרה - ואז אנחנו נעזוב".
דובר משרד ההגירה בעיראק אמר שבמשרד מקווים שהפלסטינים יקבלו מהפרלמנט חלק מההטבות שנהנו מהן בעבר, כולל מזון מסובסד.
לפנייה לכתב/ת 
