שאלת חג המולד: אז כמה נוצרים חיים בארץ?

תשובה אמיתית קשה למצוא: יש עולים שרשומים כיהודים, המידע על המהגרים החוקיים והבלתי חוקיים חסר, וגם הגירושים בין קתולים משפיעים

ודיע אבו-נסארפורסם: 23.12.18 , 12:03

ארכיון. חג המולד בנצרת

ערב חג המולד מפרסמים גופים רשמיים ואמצעי תקשורת דוחות ונתונים על אודות מספר הנוצרים בארץ הקודש. למרות האמינות של גופים אלה, הדיווחים עשויים להיות לא מדויקים משלוש סיבות עיקריות. ראשית, יש בלבול, במיוחד בישראל, בהגדרת מיהו נוצרי. מלבד הנוצרים הפלסטינים ילידי הארץ, יש עשרות אלפים שהגיעו לישראל בהגירות שונות (למשל מאתיופיה או מברית המועצות לשעבר), שרובם אינם רשומים רשמית כנוצרים בישראל. יש גם אלפים נוספים שהגיעו כעובדים זרים, חוקיים או בלתי חוקיים (למשל מהפיליפינים), צליינים שנשארו בארץ ומבקשי מקלט, בין השאר מאריתריאה ומסודאן.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

שנית, ישנם נוצרים רבים ילידי הארץ ובעלי אזרחות ישראלית שמתגוררים בקביעות מחוץ לארץ. מספרם נאמד באלפים, וחלק גדול מהם עדיין רשום כמי שמקום מגוריו הוא בישראל.

שלישית, יש עלייה משמעותית בגירושים בקרב הנוצרים בישראל. במקרה זה, חלק לא מבוטל מאלה שמעוניינים להתגרש – ושייכים לכנסיות קתוליות – רושמים את עצמם כנוצרים אורתודוקסים כדי לזרז את הליכי הפירוד. עובדה זו "מעלה" את מספר האורתודוקסים, בעוד רבים נשארים רשומים בכנסיות המקוריות שלהן, ובכך יוצרים רישום כפול.

ניתן לומר כי שתי הנקודות האחרונות חלות גם על מצבם של הנוצרים בגדה המערבית ורצועת עזה, ולא רק בישראל.

כך או אחרת, הנוצרים בארץ שייכים לקבוצה הדתית עם הפריון הנמוך ביותר ועם ההגירה הגבוהה ביותר ביחס ליתר הדתות. לכן, אין זה מפתיע לגלות כי שיעור הנוצרים בארץ ירד מ-12% לכ-1% ב-100 השנים האחרונות.

עובדות אלו גורמות לנוצרים - ואפילו להרבה לא-נוצרים - לחשוש מפני עתיד הנוכחות הנוצרית בארץ הקודש. בפועל רק קומץ קטן של אנשים וישויות פועלים ברצינות כדי להבין את הסיבות שעומדות מאחורי עובדות אלו, וקומץ קטן עוד יותר פועל לטיפול בכך.

הכנסיות בכלל, והכנסיות הקתוליות הפרט, הן בין הישויות המעטות שפועלות בנדון, במיוחד על ידי שימור ואחזקת עשרות מוסדות שמשרתים חלק גדול מהנוצרים (והלא-נוצרים) בארץ, במיוחד בתחומי החינוך והבריאות. מוסדות אלה מספקים אלפי מקומות עבודה לנוצרים ולא-נוצרים. בנוסף, השיקו הכנסיות מספר פרויקטים שסיפקו דיור מוזל למאות משפחות נוצריות, בעיקר בירושלים, נצרת ובית לחם, אך גם במקומות אחרים, לרבות ברחבי הגדה המערבית.

היעדר יציבות פוליטית וכלכלית נותר הגורם העיקרי שמניע הרבה אנשים, מכל הדתות להגר מהארץ. אך מכיוון שמספר הנוצרים כאן קטן מלכתחילה, כל הגירה נתפסת כהפסד גדול לקהילה ונראית בבירור בהשוואת ההגירה של מאמיני דתות אחרות.

למרות זאת, שתי עובדות חשובות. הראשונה, מספר הנוצרים בארץ הקודש עלה וירד לאורך ההיסטוריה, והושפע בעיקר ממלחמות ומאי יציבות פוליטית וכלכלית. השנייה, אף שהנוצרים מהווים מיעוט מספרי, הם מילאו וממשיכים למלא תפקידים חשובים בכל החברות שבהן הם חיים.

העניין שחשוב יותר הוא שעל הנוצרי לזכור ולהזכיר לאחרים שהוא אזרח. הוא לא מבקש להיות טוב מאחרים ולא מסכים להיות פחות מאחרים. יש לו זכויות, כמו לאחרים, להיות שותף בבניית והנהגת החברה שבה הוא חי.

על הנוצרים ילידי ארץ הקודש לזכור שהם הצאצאים של השליחים הראשונים, שהיו מספר קטן מאוד של אנשים, אבל הם הצליחו לשנות את ההיסטוריה באמונתם, התמדתם והקרבתם, ובלי שימוש באלימות ובלי לדרוש זכויות מיוחדות.

יהיה מועיל לנוצרים לזכור את המשימה שלהם, שהושקה על ידי ישוע המשיח לפני 2000 שנה כשאמר: "אתם מלח הארץ ואם-המלח היה תפל במה ימלח הן לא-יצלח עוד לכל כי אם-להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם" (הבשורה ע"פ מתי, פרק ה, פסוק 13).

הנוצרים נקראים לטפח את תפקידם ומשימתם, ועל סמך כך לשפר את הערך המוסף שלהם בחברה יותר מהמאמץ לשפר את ערכם המספרי. נוצרים בארץ הקודש הם גם בני מזל יותר מאשר נוצרים אחרים, כי הם נקראים להיות עדים לישוע המשיח במולדתו, ובכך הם מתבדלים מיתר הנוצרים בעולם.

לכן, עם שמחת חג המולד, והאמונה שישוע קם לתחיה לאחר המוות, הנוצרים בארץ הקודש נקראים להוות מלח בחברה ובמדינה שבהן הם חיים, ויתרמו לשיפור איכות החיים בכל התחומים ויבססו ערכים ועקרונות שיעשו טוב לכל יושבי הארץ, ויהוו מקור של שמחה ותחיה לעצמם ולאחרים ללא הבדל דת, גזע ומין.