שתף קטע נבחר

מהגיוס ועד חוק גדעון סער: היוזמות שנגנזו בגלל פיזור הכנסת

הגיוס, הנאמנות בתרבות ו"חוק גדעון סער" - שלושה חוקי דגל של הקואליציה יידחו או ייגנזו בשל הבחירות

 

 

הדרמה הפוליטית שהתרחשה היום (ב') עם ההודעה על פיזור הכנסת והליכה לבחירות כבר בתחילת אפריל, גנזה למעשה כמה מיוזמות הדגל של הקואליציה וחוקים שעוררו סערות ציבוריות. אף שגורמים בכירים ניסו בכל כוחם להעביר את החוקים הללו - הם יידחו למשך חודשים ארוכים או שירדו לתהומות הנשייה.

 

חוק הגיוס - השוויון בנטל

זה היה למעשה הקש ששבר את גב הגמל. בעקבות החלטת בג"ץ שחייבה את הקואליציה לחוקק חוק שיווני יותר לגיוס בחורי ישיבות לצה"ל, החלה מתיחות בין המפלגות. יו"ר ישראל ביתנו, שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, סירב לדרישות המפלגות החרדיות לשינוי החוק ולו במעט. ליברמן פרש מהממשלה בעקבות המצב הביטחוני והכישלון בטיפול בגזרת הדרום, אולם חוק הגיוס היה ונותר כאב הראש הגדול של הקואליציה.

נתניהו והמנהיגים החרדים (צילום: AP, אלכס קולומויסקי) (צילום: AP, אלכס קולומויסקי)
נתניהו והמנהיגים החרדים(צילום: AP, אלכס קולומויסקי)

מהו חוק הגיוס החדש ()
.

כעת, משהודיע הבוקר יו"ר יש עתיד יאיר לפיד כי הוא אינו תומך עוד בחוק - נתקלה הקואליציה בבעיה לגבש רוב. ככל הנראה, כעת תחזור המדינה לבג"ץ ותבקש ארכה נוספת לחוקק את החוק - עד אחרי הבחירות. כך יוצא שהכנסת הנוכחית מתפזרת לפני שסוגיית השוויון בנטל נפתרה.

 

חוק גדעון סער

החוק שנועד לשנות את סמכויות נשיא המדינה בבחירת חבר הכנסת שעליו יטיל את הרכבת הממשלה כונה "חוק גדעון סער" לאחר שנתניהו האשים את את השר לשעבר סער במזימה חתרנית להפלתו. נתניהו רמז כי בכוונתו של סער לחבור לנשיא המדינה ראובן ריבלין, כדי שזה יטיל עליו את הרכבת הממשלה. בליכוד נימקו את הצורך בחוק החדש כלקונה בחוק.

 

 

 

מירי רגב (צילום: אלכס קולומויסקי)
מירי רגב(צילום: אלכס קולומויסקי)

נתניהו היה נחוש לשנות את החוק, שכעת מאפשר באופן תיאורטי לחבר כנסת מהשורה להרכיב ממשלה. לפי התיקון החדש הנשיא יוכל להטיל את מלאכת ההרכבה רק על ראש מפלגה. כמו חוקים אחרים, גם השינוי הזה לא יעבור - ונתניהו הבהיר היום כי ויתר עליו בשל העובדה שהנשיא הצהיר כי אין בכוונתו שלא להגשים את רצון הבוחר.

  

חוק הנאמנות בתרבות

חוק הדגל של שרת התרבות והספורט מירי רגב היה לאחד הנפיצים ביותר בקדנציה הנוכחית ועורר סערה גדולה, לא רק בקרב השותפות הקואליציוניות אלא גם בזירה הציבורית בשל התקוממות מצד אמנים רבים על המסר שאותו מעבירה ההצעה.

 

רגב ביקשה למעשה לשלול תקצוב עבור מוסדות תרבות שפועלים נגד קיומה של מדינת ישראל. רגע לפני אישורו הסופי של החוק הודיעו במפלגת כולנו שלא יוכלו לתמוך בו ובשל כך החוק נתקע וייגנז ככל הנראה.

 

חוק הפורנו

בחודש שעבר אושר בקריאה טרומית החוק של ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) וחברי כנסת נוספים המכונה "חוק הפורנו".

 

בהתאם לריכוך בהצעת החוק, ספקיות האינטרנט יחויבו לפנות ללקוחות וליידע אותם ללא תשלום בדבר האפשרות לסנן אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים. בהצעת החוק המקורית צוין כי אתרי הפורנו יסוננו מראש כברירת מחדל אלא אם כן הלקוח ביקש אחרת.

 

חוק גירוש משפחות מחבלים

בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה את טרומית את הצעת החוק, שלה מתנגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בחריפות בטענה כי אינה חוקתית.

 

ההצעה, שמכונה "גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני", מבקשת לאפשר לאלוף פיקוד מרכז לגרש משפחת מחבל, שפגע או ניסה לפגוע, מאזור מגוריה לאזור אחר ביהודה ושומרון - בתוך שבעה ימים ממועד הפיגוע. בדברי ההסבר של החוק נכתב: "הצעד המתבקש בהצעת חוק זו הוכח כמרתיע, מצמצם את הפיגועים הבאים, ובכך מציל חיים".

 

לפני ההצבעה קבע היועמ"ש מנדלבליט כי "הסמכות שמוצעת עתה לחוקק פוגעת פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, וזאת בגין מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם. לכן קיימת מניעה חוקתית מקידום החקיקה המוצעת. בנוסף, ההצעה מעוררת קשיים משמעותיים במישור הבינלאומי".

 

חוק ההסדרה 2

מליאת הכנסת אישרה בשבוע שעבר בקריאה טרומית את "חוק ההסדרה 2", שמקדם ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) בתמיכת יו"ר מפלגתו, השר נפתלי בנט. החוק מעגן בחקיקה את מעמדם המיוחד של המאחזים והשכונות בהתנחלויות, שמוגדרים בהצעה יישובים ביהודה ושומרון הנמצאים על אדמות מדינה. במקרים רבים מדובר במקומות שבהם יש מחלוקת לגבי מעמד הקרקע לנוכח רישום בעלות פלסטינית.

 

גם לחוק זה היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט מתנגד נחרצות. המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, אמר לאחר אישור הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה כי היא "עלולה להוביל לפגיעה גורפת בזכות הקניין ומעוררת קשיים משפטיים רבים בהקשרים של שוויון בפני החוק ושלטון חוק".

 

חוק עונש מוות למחבלים

נכון לעכשיו, בית דין צבאי רשאי להטיל עונש מוות על מי שהורשע בפעילות טרור, רק אם הרכב השופטים קובע זאת פה אחד. בתחילת 2018 אושרה במליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק של מפלגת ישראל ביתנו, ולפיה יותר לבתי דין צבאיים להטיל עונש מוות על מחבלים גם ברוב רגיל.

 

החוק "נתקע" בוועדת החוקה של הכנסת, ולאחר התפטרות יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון ירדה ההצעה מסדר היום. לפני שחוק הנאמנות בתרבות של השרה רגב ירד מסדר היום, אמרו בישראל ביתנו כי הם מוכנים לתמוך בחוק בתנאי שחוק עונש מוות למחבלים יאושר בקריאה ראשונה. בסופו של דבר, שני החוקים לא עברו להצבעות המכריעות.

 

חוק היועמ"שים

לפי הצעת שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי), היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה ייבחרו באמצעות ועדת איתור, דבר שיגרום לכך שהשרים ימנו למעשה יועצים משפטיים שהם משרת אמון שלהם.

איילת שקד (צילום: צביקה טישלר)
שרת המשפטים שקד(צילום: צביקה טישלר)

 

החוק אושר בקריאה ראשונה בכנסת, אולם לקראת דיון בקידומו בוועדת החוקה של הכנסת, אמר היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט כי "משילות אינה שקולה להפעלת סמכות ללא גבולות. משילות היא הגשמת מטרות הדרג המדיני בגבולות החוק . לכן ייעוץ משפטי עצמאי ואפקטיבי מקדם את המשילות ולא בולם אותה".

 

במכתב לכל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה ציין עוד מנדלבליט: "אני שותף לדאגותיכם מהחוק המוצע ולהסתייגויותיכם מהוראותיו. אני רואה חשיבות עליונה בשימור עצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי במשרדי הממשלה. הצעות החוק המונחות לפניכם צפויות להפר את האיזון שבין מרכיבים אלה כתוצאה מהגברת תלותו של היועץ המשפטי בשר הממנה, באופן אשר עלול להקשות על אנשי הייעוץ המשפטי הציבורי במילוי תפקידם כשומרי סף עצמאיים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוהד צויגנברג
מליאת הכנסת. ארכיון
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים