זהירות, פופוליזם
בשעה שהפוליטקאים מחממים מנועים לקראת הבחירות, ורגע לפני ההכרעה בתיקי נתניהו, מומחים מזהירים מפני מסרים רדודים וקיצוניים שיפגעו במערכת אכיפת החוק. ”היכן שיש דמוקרטיה תמיד יהיה גם פופוליזם, הוא מגדיל את הקיטוב בחברה"
"אני סבור שמתבצעת הפיכה בישראל“, אמר יו“ר הקואליציה, ח“כ דודי אמסלם (ליכוד), בהתייחסו לחקירות ראש הממשלה והוסיף: “נניח שהמשטרה והפרקליטות ידיחו את נתניהו, יהיה שבר עצום בציבור ואנשים לא יסכימו לקבל את מי שייבחר במקומו“.
מי שמכיר את אמסלם יודע שדבריו משקפים ומהדהדים את דף המסרים של ראש הממשלה. ואכן, במערכת המשפט צופים שבשבועות הקרובים, ככל שמערכת הבחירות תתחמם ותיקי נתניהו יתקרבו לרגע ההכרעה, יופעלו על היועץ המשפטי לממשלה ועל פרקליט המדינה לחצים כבדים, גלויים וסמויים כאחד, שמטרתם להניא את היועץ מלפרסם את החלטתו בעניין הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה (בכפוף לשימוע).
במקביל, מתכוננת המערכת הפוליטית ליום שאחרי, ובמקרה שהיועץ יחליט להאשים את נתניהו בשוחד ואפילו בעבירות קלות יותר, יש להניח שיוגשו עתירות לבג“ץ בדרישה שיעזוב את תפקידו לאלתר, עוד לפני הבחירות. מובן שתהיה להחלטה כזו השפעה גם על היכולת של נתניהו לגייס שותפות קואליציוניות אחרי הבחירות.
בשבוע שעבר הזהיר מנדלבליט מפני הדלפות ”מתוך שולחן הדיונים כביכול, המתיימרות לשקף עמדה כזו או אחרת של מי מהגורמים המעורבים בדיונים“. הוא הבהיר כי ”עד לקבלת החלטה לא נוכל להתייחס או להגיב לפרסומים ולספקולציות כאלה. אנו מציעים לציבור לקחת בעירבון מוגבל ביותר פרסומים בלתי מוסמכים".
דבריו של היועץ נאמרו ימים ספורים אחרי רב-שיח שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא ”משבר הדמוקרטיות הליברליות ועליית הפופוליזם“. המשנה ליועץ לעניינים חוקתיים, רז נזרי, אמר באותו דיון כי בתקופה האחרונה אנו עדים לירידה בממלכתיות ועלייה בפופוליזם. "נוצר שיח קצוות שהוא מסוכן לדמוקרטיה“, אמר. ”כך לדוגמא בנושא חקירות ראש הממשלה אנחנו רואים קבוצה אחת של ’שונאי נתניהו‘ שגורסת שגם אם ייזכו אותו הוא אשם ותוקפת את היועץ המשפטי לממשלה שכביכול מגן עליו, וקבוצה שנייה של ’סוגדי נתניהו', שברור שגם אם יוגש נגדו כתב אישום והוא יורשע בשלוש ערכאות עדיין יראו אותו כזכאי.
”המצב שבו קיימות אמירות בוטות משני הצדדים פוגע בדמוקרטיה“, הדגיש. "אם מערערים את האמון במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, נפגע האמון במערכות אכיפת החוק. הדבר הזה מקבל משנה תוקף בתקופה שבה אנו נמצאים ב‘מאני טיים‘ של הדיונים בתיקי ראש הממשלה“.
פרופ' יובל שני, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "הממשלה רואה בתנועות פוליטיות ובשומרי הסף - בתי המשפט, החברה האזרחית, התקשורת והאקדמיה - מכשול בדרך למימוש האג'נדה הפוליטית שלה. לפעמים קשה להבחין אם התמריץ לקידום הצעת חוק הוא פופוליסטי, כזה שנובע מהשקפת עולם אידאולוגית, או תמריץ שנועד להיאבק בגופים שנועדו למנוע שחיתות פוליטית".
פרופ' שלמה אבינרי, איש האוניברסיטה העברית ומומחה לפוליטיקה אירופית אמר כי "התפרקות המפלגות הדמוקרטיות הקלאסיות קשורה בין השאר לעליית הרשתות החברתיות. אנחנו נמצאים במצב שבו הדמוקרטיה איננה מתווכת יותר באמצעות התקשורת המוסדית או המפלגות, אלא דומה יותר למודל הדמוקרטיה הישירה – ’דמוקרטיה וירטואלית‘. מנהיג מפלגה מסורתי לא יכול להתמודד מול נשיא ארה"ב שיש לו 43 מיליון עוקבים בטוויטר".
על נאמנות ובגידה
מיקי גיצין, מנכ"ל "הקרן החדשה לישראל“ הביע דעתו כי בשנים האחרונות המושגים ”נאמנות למדינה“ ו"נאמנות לממשלה“ הפכו לאותו מושג, ואי הסכמה עם הממשלה הפכה לבגידה. ”מי שלא מסכים עם מדיניות הממשלה בשטחים מסומן באופן אוטומטי כבוגד, וזו סכנה מהותית לדמוקרטיה“, אמר. ”הארגונים שלנו מגנים על עצמם לאור איומים שאנו מקבלים על בסיס יומיומי".
ד"ר דיליה פררה רוביו, יו"ר הארגון העולמי "שקיפות בינלאומית" הוסיפה כי "הפופוליזם הוא מגמה שמגדילה את הקיטוב בחברה, מהווה אתגר לדמוקרטיות ולחופש שלנו לשמור על חברה פלורליסטית“. ואילו נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, נילי ארד, שמכהנת כיום כיו"ר הארגון בישראל, אמר כי "מדינה שעומדת על עמודי תיכון של שומרי הסף – המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש, מבקר המדינה, מערכת המשפט והתקשורת – באופן יציב, איננה מושחתת, כיוון שהיא פועלת נגד תופעות של שחיתות. פגיעה בעמודי התיכון הללו תמוטט את המדינה".
פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר ”מוניטור" ציין כי "ישראל היא מהמדינות שמקבלות הכי הרבה כסף ממדינות אירופה שמיועד לארגונים חוץ ממשלתים וארגוני זכויות אדם. אין שם שום שקיפות או מסמך מהאיחוד האירופי המתעד את תהליכי הבחירה בארגונים, וכך הכסף הולך בעיקר לגורמים שמגבירים את הקיטוב במדינה. גם הטקטיקות שבהן משתמשים כדי למנוע דיון ציבורי סביב הנושא הן טקטיקות של בריונים".
פרופ' מת'יו גודווין מאוניברסיטת קנט בבריטניה סיכם כי "היכן שיש דמוקרטיה, תמיד יהיה גם פופוליזם. מקבלי ההחלטות כיום מתרחקים מבוחריהם - ערכית, סוציו-אקונומית וברמת ההשכלה. בנושאים כמו הגירה, ביטחון, התרחבות האיסלם באירופה ובנושאי זהות, הם מתרחקים יותר ויותר".