מה הממשלה מסתירה מבג"ץ בעתירת הפונדקאות?

בחודש הבא יידרש בג"ץ לשוב ולדון בסוגיה. מתגובת היועמ"ש עולה שלא הזכות להורות עומדת כאן על הפרק, אלא עמדת הקואליציה

עו"ד אסף וייספורסם: 30.12.18 , 00:19

אביחי מנדלבליט באוניברסיטת בר אילן (צילום: מוטי קמחי)

היועמ"ש אביחי מנדלבליט (צילום: מוטי קמחי)

אין היתכנות פוליטית לשינוי חוק הפונדקאות וסיום האפליה בת 22 שנה נגד זוגות מאותו מין בישראל. כך סיכם היועץ המשפטי לממשלה את תגובתו לבג"ץ ואת עמדתו של ראש הממשלה ושר הבריאות. לאחר שנים של טיעונים משפטיים, נראה שסוף סוף הוסרו המסכות ונחשפה הסיבה האמיתית – התפיסה ההומופובית של המפלגות הדתיות וסגן שר הבריאות ליצמן. עם זאת, ממשיך היועמ"ש להציג לבג"ץ תמונה חלקית ומעוותת של העבודה הממשלתית בנושא הפונדקאות ונשען בעיקר על המסקנות השנויות במחלוקת של ועדת מור יוסף – מסקנות שנדחו ברוב גדול על ידי הממשלה הקודמת לאחר עבודה חסרת תקדים לתיקון חוק הפונדקאות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

ועדת מור יוסף מונתה ב-2010 כתגובה של סגן שר הבריאות ליצמן לעתירה שביקשה לאפשר לזוגות מאותו מין לבצע פונדקאות בישראל. הוועדה הציעה מודל שלפיו זוגות מאותו מין וגברים ייאלצו לחפש פונדקאית שתהיה מוכנה לעבור את ההליך ללא תשלום, בעוד נשים וזוגות סטרייטים יוכלו להציע לה תשלום.

לאחר בחירות 2013 הונחו מסקנות הוועדה על שולחנה של הממשלה החדשה – הפעם ללא המפלגות החרדיות – ולפתחה של שרת הבריאות הקודמת, ח"כ יעל גרמן. במשך יותר משנה נעשתה עבודה ממשלתית חסרת תקדים לבחינת החוק וההמלצות. לאחר אישור הממשלה הועברה הצעת החוק לכנסת והיא אישרה אותה בקריאה ראשונה ברוב גדול של 45 תומכים נגד 15. המסקנה בכל הפורומים האלה הייתה אחת – קידום חקיקה שתתקן את חוק הפונדקאות באופן שוויוני ותדחה את המלצת ועדת מור יוסף למודל מפלה. אפילו ראש הממשלה נתניהו הצביע בישיבת הממשלה ובכנסת בעד החלטה זו.

ההחלטה לדחות את מסקנת ועדת מור יוסף הייתה מבוססת ביותר. בין השאר היא נבעה מהעובדה שהוועדה העלתה טענות בעלמא ולא ביססה בנתונים עובדתיים את החשש המרכזי שהועלה על ידה – מיעוט משמעותי במספר הפונדקאיות בישראל והחשש שזוגות מאותו מין יביאו להאמרת מחירים שתצמצם את יכולתם הכלכלית של זוגות סטרייטים ונשים לעשות פונדקאות.

האפליה שבגללה נשארתי בארה"ב / אסף וייס

משרד הבריאות עצמו לא מעורב ב"שידוך" בין פונדקאיות לבין הורים מיועדים, כך שאין לו נתונים משלו על כמות הפונדקאיות הפוטנציאליות בישראל או על מספר ההורים המיועדים שמחפשים פונדקאית. הערכותיו נסמכות בעיקר על עדויות של סוכנויות וצדדים להליכים. בנוסף, החל מ-2012 החלה הוועדה לאישור הסכמי פונדקאות בישראל לאפשר לנשים נשואות לשמש פונדקאיות, ובכך הכפילה כמעט את המספר.

צעד זה, שעל פי עדויות של סוכנויות צמצם באופן משמעותי את זמן החיפוש אחר פונדקאית, התרחש לאחר שוועדת מור יוסף סיימה את תפקידה ונתונים אלה לא הופיעו בפניה. בשל היעדר ביסוס עובדתי משמעותי לחשש הוועדה, מניעת הזכות להורות מזוגות מאותו מין ומגברים בפונדקאות נתפסה כצעד לא מידתי ולא מוצדק.

בנוסף, נדחתה העמדה העקרונית של ועדת מור יוסף שלפיה חוק הפונדקאות נועד "לתת מענה לצורך רפואי" לנשים וזוגות סטרייטים, בעוד זוגות מאותו מין וגברים פונים לפונדקאות בשל "אינטרס". בבסיס הדחייה עמדה התפיסה העקרונית שאין שונות רלוונטית משום שכל הקבוצות הנ"ל פונות לפונדקאות על מנת להגשים את זכותן להורות במודל משפחתי של שני הורים שנמצאים בזוגיות, ואין הצדקה לכפות על זוגות מאותו מין הכנסת "הורה שלישי" למשפחתם בעוד שזוגות סטרייטים יכולים לפנות לפונדקאות בשביל להימנע מכך.

בתחילת ינואר יידרש בג"ץ לדון שוב ולהכריע בשאלת האפליה של זוגות מאותו מין וגברים בפונדקאות. ב-2002 דחה בג"ץ את עתירתה הצודקת של אישה רווקה נגד האפליה בפונדקאות ודן אותה ורבות כדוגמתה ליותר מ-16 שנים נוספות של אפליה. נקווה שהפעם, על אף התמונה החלקית והמעוותת שמציג היועמ"ש לבג"ץ, התוצאה תהיה אחרת.