עיירות הרפאים של ספרד קמות לחיים
המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 ריסק את שוק הנדל"ן בספרד. יזמים פשטו רגל, פרויקטים הופסקו ובניינים נותרו נטושים. עשור אחרי המשבר נראה שחלק מהעיירות הצליחו לקום לתחייה. אחרות יישארו נטושות
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
אחת העיירות המשתקמות היא ולדלוז, ליד העיירה גוודלחארה, 60 ק"מ צפון-מזרחית ממדריד. ולדלוז נועדה להיות "עיירת שינה" עבור 30 אלף תושבים. היא הוקמה סמוך לתחנת רכבת חדשה, שבה נוסעות רכבות מהירות שמחברות את מדריד לקטלוניה. זמן קצר אחרי תחילת המשבר היזם שהוביל את הפרויקט פשט את הרגל, ובניית ולדלוז הופסקה.
אלמודנה קסטיו קנתה דירה בוולדלוז לפני 11 שנה. כשהגיעה לעיירה החדשה היו לה "מקסימום שמונה שכנים. היו ימים שבהם לא נתקלתי באף אחד". אחרי פשיטת רגל של יזמים עברה הבעלות על הדירות לבנקים. בהדרגה הם מצליחים למכור חלק מהדירות. כיום גרים בוולדלוז 4,000 איש. היעד המקורי כאמור היה 30 אלף.
חוזה לואיס רויס ברטולומה, שכתב סיפר על עלייתו ונפילתו של שוק הנדל"ן בספרד, אומר שהסיבה להתאוששות המסוימת של ולזלוז ועיירות אחרות היא ההתאוששות הכלכלית של ספרד. ההתאוששות הזו התחילה ב-2014. גם המיקום של ולדלוז מסייע לה. היא נמצאת בציר שמחבר בין מדריד לגוודלחארה.
ולדלוז היא בתחום השיפוט של העיירה ייבס. ראש העיירה, חוזה מיגל קוסרה, אמר שהמפתח להצלחה של ולדלוז הוא השקעות בשירותים לרווחת התושבים – כמו אולם ספורט חדש שנפתח בשנה שעברה. בית ספר יסודי שנסגר ב-2013 נפתח מחדש ארבע שנים לאחר מכן. היום יש בו 300 תלמידים.
"כבר לא מבודד פה כמו פעם", אומר לואיס מיגל קובו, שב-2015 הקים קבוצת כדורגל בוולדלוז, פרויקט שפעם היה בלתי אפשרי. לא היו תשתיות, לא היו שחקנים. "פעם היינו חייבים לנסוע באוטו מהעיירה כדי לקנות משהו. היום יש סופרמרקט, שתי מכולות, בית מרחקת, מרפאה וטרינרית ושלושה פאבים", הוא אומר.
ראש העיירה ולדלוז רוצה בשנה הבאה להקים אזור תעשייה כדי למשוך חברות גדולות, ולהגדיל את מספר התושבים. בייבס השכנה המצב פחות מעודד. ב"אזור 10", אחת השכונות בעיירה, יש 50 דירות ריקות שמדאיגות את התושבים.
אנטה בסאן קנתה את הבית הראשון שלה בייבס לפני שנה. היא שילמה 60 אלף אירו על דירה של 170 מ"ר. מדי בוקר היא מתעוררת לנוף מדכא מהחלון: בניינים ריקים עם תריסים מוגפים. שני רחובות משם עומדים 20 בניינים נטושים.
"כשהגעתי הבתים האלה היו במצב טוב יותר", נזכרת בסאן. "אבל עם הזמן הגיעו אנשים שהתחילו לגנוב הכול. כל עוד אנחנו לא יכולים למצוא את הבעלים של הדירות, כל עוד אנחנו לא מחליטים אם להרוס אותן או לא, אנחנו חייבים לחיות איתן". בסאן חוששת לביטחונו של הילד בן העשר שלה. "בבתים הנטושים האלה אפשר למצוא כל מיני סוגים של טיפוסים".
ראש העיירה ייבס מסביר שבעלי הדירות הנטושות נעלמו ומסרבים לדאוג לנכסים שלהם. הוא הוסיף שכל מה שהממשלה האזורית יכולה לעשות כרגע זה "לנסות לשמור על האזור נקי".
בחלקים מסוימים בספרד קשה לפספס את הפרויקטים שנזנחו בעקבות המשבר העולמי. אחד מהם הוא "סיואדד חרדין סוטו ריאל" בעיירה בוניאל, ליד העיר בורגוס בצפון ספרד. באתר הבנייה השומם אפשר עדיין לראות שקים של בטון ממתינים ליד בנייני הלבנים האדומות.
"היה ייצור מוגזם ועצום" של בתים לפני המשבר, אומר ברטולומה, מומחה הנדל"ן שכבר את הספר בעקבות המשבר. מחירי הדיור עלו בצורה דרסטית בשעה שיותר ויותר ספרדים השקיעו בנדל"ן - כי המשכנתא ניתנה בקלות יחסית. גם השחיתות השלטונית תרמה לטירוף הבנייה: נבחרי ציבור אישרו לבנות פרויקטים על אדמות שבהן נאסרה הבנייה, בתמורה לעמלות.
רק ב-2006 נבנו בספרד 900 אלף בתים חדשים – פי 10 מבשנת 2017, כך לפי אתר ייעוץ הנדל"ן Idealista. "אנחנו חייבים לקבל את זה שימשיכו להיות לנו עיירות רפאים, מכיוון שעיירות נבנו באזורים שאף אחד לא רוצה לגור בהם", מסכם הפרשן פרננדו אנצ'ינאר מאתר ייעוץ הנדל"ן.
לפנייה לכתב/ת 
