פרשת הטרור היהודי: אגרופים ודחיפות בעימותים עם שוטרים
הוארך מעצרם של שלושת החשודים. חברי נוער הגבעות שבאו לתמוך בהם וביתר העצורים התעמתו פיזית עם שוטרי מג"ב בפתח בית המשפט בראשל"צ. פרקליט המדינה: "טרור הוא טרור, אם מיהודים ואם מערבים. טרור משני הצדדים מסכן את ביטחון המדינה"
מהומה מחוץ לבית המשפט בראשון לציון: במקביל לדיון הארכת מעצר של הנערים שנעצרו בפרשת הטרור היהודי, החל היום (ב') בצהריים עימות פיזי בין נערי גבעות שבאו לתמוך בחבריהם העצורים לבין שוטרי מג"ב וכוחות משטרה נוספים. צפו בתיעוד העימות.
לאחר העימותים, שכללו אגרופים ודחיפות מצד השוטרים לעבר המוחים, תוגברו הכוחות שמוצבים בכניסה לבית המשפט. במקום כ-40 שוטרים אל מול כ-20 נערים. בבית המשפט עצמו הוארך עד יום ראשון מעצרם של שלושת הנערים שנעצרו בפרשה, שעל פרטיה עדיין מוטל צו איסור פרסום. זאת, לאחר שהמשטרה ביקשה שמעצרם יוארך בעשרה ימים.
פרקליט המדינה שי ניצן התייחס היום בוועידת "תחזיות 2019" של "כלכליסט" להתפתחות בפרשה: "כאן המקום להדגיש על רקע אירוע הימים האחרונים כי טרור הוא טרור הוא טרור. בין אם הוא בא מערבים ובין אם הוא בא מיהודים. ההתייחסות לטרור אחת היא, יש להלחם בה בכל האמצעים החוקיים. טרור משני הצדדים מסכן את ביטחון המדינה. על המאבק אמונים גורמי הבטחון. אנו מצדנו נוקטים את הצעדים הדרושים כדי לוודא שבמאבק בטרור יופעלו רק אמצעים חוקיים וסבירים. אנו מפקחים על פעולת גורמי הביטחון ובודקים כל תלונה המוגשת נגדם. כך עשינו וכך נעשה".
עו"ד איתמר בן גביר, המייצג את אחד הנערים החשודים, אמר הבוקר (ב') לאולפן ynet כי הנער נמצא כעת בחקירה של השב"כ וכי בית המשפט אינו מאפשר לו להפגש איתו. "זה איזשהו קרדיט שבתי המשפט נותנים יותר ויותר לשב"כ ולצערי שלא בצדק" אמר בן גביר והעלה טענות כי חוקרי השב"כ התעללו בחשודים במקרים קודמים.
מנחם לנדאו, לשעבר ראש החטיבה היהודית בשב"כ, לא קיבל את הדברים ואמר: "לא מדובר בצדיקים, ולא באנשים תמימים. זה לא שהשב"כ קם בוקר אחד ומחליט אני מתלבש על X או אני מתלבש על Y. הוא עובד על בסיס מודיעיני וכל מה שנעשה נעשה ברשות ובסמכות".
מהיתקלות שלך בנערים האלה – כמה הם מומחים בהתנהלות מול שב"כ ומול גורמי ביטחון אחרים?
"הם מקבלים הדרכות וקיבלו הדרכות. הם יודעים בדיוק מה החוקים ומה הנוהלים ומה התקנונים, הם יודעים הכל. זו הסיבה שבזמנו פנו לממשלה וביקשו לשנות את צורת החקירה, כי עד אז הכירו בזה כהתאגדויות בלתי חוקיות וחקרו את זה בצורה פלילית של פגיעה ברכוש ודברים מהסוג הזה. כשהבינו שהעסק מסובך, ויכול ליצור פעולות נגדיות שבסופו של דבר הסתכמו בפגיעה בנפש, אז הממשלה קיבלה את ההחלטה להכיר בהם כהתאגדות בלתי מותרת והמשמעות היא שכן, גם אפשר למנוע מעורך דין בשלב הראשוני לראות אותם".
לפנייה לכתב/ת 
