בדרך לעתיד חדש? 60 שנה למהפכה הקומוניסטית בקובה
למרות העוני והאתגרים לאורך השנים, אזרחי האי הקריבי חגגו שישה עשורים לעליית האחים קסטרו לשלטון בשחיטת חזירים ובקישוט הרחובות באדום. בחודש הבא יצביעו על החוקה שתכיר לראשונה ברכוש פרטי
אזרחי קובה ציינו שלשום (שלישי) 60 שנה למהפכה שהביאה לעלייתו של הקומוניזם בהובלת פידל קסטרו, שמצד אחד היווה השראה למנהיגים נוספים באמריקה הלטינית - ומצד שני הצליח לבודד אותה עד היום מהיבשת, שברובה נשלטת על-ידי הימין.
עוד סיפורים מעניינים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
באפריל האחרון פתחו הקובנים את העידן שאחרי האחים פידל וראול קסטרו, עם היבחרו של מיגל דיאס-קאנל, סגנו של האח הצעיר ששלט במדינה במשך כעשור. יום המהפכה, המצוין ב-1 בינואר, צוין השנה במקביל להשבעתו של נשיאה הנבחר של ברזיל ז'איר בולסונרו, איש הימין הקיצוני. בולסונרו הוא אחד מכמה מנהיגי ימין שנבחרו לאחרונה להנהיג מדינות באמריקה הלטינית - לצדו ברשימה מנהיגים מארגנטינה, צ'ילה ופרו.
בין החלטותיו הראשונות של בולסונרו כנשיא הייתה בחירתו, שלא השתמעה לשתי פנים, שלא להזמין את הנשיא הקובני הקומוניסט דיאס-קאנל והנשיא הסוציאליסט של ונצואלה ניקולאס מאדורו להשבעתו. בולסונרו הניף את הדגל הצהוב-ירוק של ברזיל והצהיר: "זהו דגלנו, והוא לעולם לא יהיה אדום".
לציון יום המהפכה צייץ מאדורו בחשבון הטוויטר שלו ברכה ל"אזרחיה האמיצים של קובה", ובירך על "התנגדותם ויושרתם לאורך תקופה של 60 שנים של הקרבה, אתגרים ומצור". גם נשיא בוליביה, אוו מורלס הסוציאליסט, מסר כי "המהפכה הקובנית יצרה את התקווה והשאיפה עבור שחרור האזרחים".
האירועים לציון עליית הקומוניזם בקובה נקבעו לשעות אחר הצהריים בעיר הנמל סנטיאגו דה-קובה, המכונה בפני האזרחים גם כ"עיר הגיבורים של הרפובליקה הקובנית" עקב תמיכת תושביה בפידל קסטרו. הנשיא לשעבר, ראול קסטרו בן ה-87, נבחר לשאת את הנאום שפתח את האירועים באנדרטאות הלאומיות לזכר אחיו הגדול פידל ואבי האומה הקובנית חוסה מארטי.
רחובותיה של סנטיאגו דה-קובה נצבעו באדום ובשלטי תעמולה, שבהם נראה המנהיג המיתולוגי של קובה פידל קסטרו לצד אחיו ראול כשהוא מניף נשק, ותחתיו הכיתוב "60 שנים של ניצחונות". התושבים שחטו חזירים לטובת הארוחה החגיגית, ולצד מופעי הענק והבילויים ברחבי האי הלטיני בערב השנה האזרחית החדשה, מטח כבוד בן 21 יריות נורה לציון התאריך ההיסטורי מאז הפלתו של השליט הקודם.
אירועי הדגל מאז עליית הקומוניזם בקובה
1 בינואר 1959 - פידל קסטרו עולה לשלטון
אחרי 26 חודשים של לוחמת גרילה, השליט פולחנסיו בטיסטה נמלט מהמדינה, פידל חוגג את הניצחון בסנטיאגו דה-קובה ומכריז: "המהפכה מתחילה עכשיו". במאי של אותה השנה קובה מחילה את החוק שמאפשר להלאים אדמות.
1960 - הסדק ביחסים עם ארצות הברית
קובה מלאימה חברות אמריקניות בתגובה להגבלת יבוא נפט והפחתת יצוא הסוכר המקומי. בשנתיים לאחר מכן ארה"ב מנתקת את יחסיה עם קובה ומפסיקה את מרבית הסחר עימה.
אפריל 1961 - הפלישה למפרץ החזירים
1,400 מתנגדי משטר קובנים, שאומנו ומומנו על-ידי סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (CIA), נחתו מדרום לבירה הוואנה בניסיון כושל להפלת שלטונו של קסטרו. ארבע שנים לאחר מכן הוקמה המפלגה הקומוניסטית ששולטת באי עד היום.
אוקטובר 1962 - משבר הטילים
ארה"ב מגלה שקובה אפשרה לברית המועצות להקים תשתיות המיועדות לטילים גרעיניים בשטחה. במשך שבועיים עקב העולם בדאגה אחר החשש לפריצת מלחמה גרעינית בין שתי המעצמות.
1967 - הוצאתו להורג של ארנסטו "צ'ה" גווארה
הארגנטינאי שהיה אחת הדמויות המרכזיות במהפכה הקובנית ופעל יחד עם האחים קסטרו מוצא להורג על-ידי צבא בוליביה. מותו מסמל את הסוף לניסיון של הקובנים להרחיב את המהפכה הקומוניסטית ברחבי אמריקה הלטינית.
1970 - החובות לברית המועצות
קובה מפירה את הבטחתה לייצא 10 מיליון טונות של סוכר לברית המועצות במחיר מוזל. היא צוברת חובות מול הגוש הסובייטי ונאלצת לצדד בו במהלך המלחמה הקרה.
יולי 2006 - פידל מעביר את השלטון לאחיו הצעיר ראול
פידל הקשיש נאלץ להעביר את המושכות לידיו של ראול קסטרו שכיהן עד אז כסגנו. עיקר פעילותו עסקה בעדכון המודל הכלכלי שנותר מימי ברית המועצות. פידל הולך לעולמו בגיל 90 ב-25 בנובמבר 2016.
דצמבר 2014 - ההתחממות ביחסים עם ארה"ב
ברק אובמה וראול קסטרו מכריזים על קידום הנורמליזציה בין המדינות אחרי 53 שנות עוינות. הפשרת היחסים בין המדינות האטה עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן.
אפריל 2018 - סוף עידן קסטרו
אחרי כמעט 60 שנה של שלטון בלעדי, מיגל דיאס-קאנל בן ה-58 יורש את מקומו של ראול קסטרו. עם היבחרו הפך לקובני הראשון שנולד אחרי המהפכה ונבחר לנשיאות.
יולי 2018 - כינון החוקה החדשה
הפרלמנט הקובני מאשר את טיוטת החוקה שמכירה לראשונה במגזר פרטי ובכוחות השוק החופשי. החוקה מגבילה את כהונת הנשיא לעשר שנים לכל היותר.
דיאס-קאנל צייץ בעצמו כי "המהפכה הקובנית היא בלתי-מנוצחת. היא עדיין נמשכת וצומחת", אך מתנגדו הגולה ולדימירו רוקה, שאביו שירת כבכיר בממשלו של פידל קסטרו, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי בעיניו "המהפכה מתה לפני הרבה זמן". רוקה עצמו נכלא בין השנים 2002-1997 בגין התנגדותו לשלטון, מה שבין השאר הוביל לביקורת הקשה כלפי קובה מצד שאר העולם בגין חוסר סובלנותה לאופוזיציה.
רוסיה וסין נותרו בעלות ברית של קובה עוד מימי המלחמה הקרה, אך הן עדיין לא נקטו
צעדים להחזרת התמיכה בכלכלה של קובה כפי שהייתה לפני התפרקות ברית המועצות בסוף שנות השמונים.
עם זאת, בפברואר הקרוב הממשל יערוך כאמור משאל עם על החוקה החדשה, שתכיר לראשונה ברכוש פרטי ותאפשר לחברות זרות להשקיע במדינה.
למרות השינוי המעודד שעוד עשוי לקרות, החוקה עדיין מהללת את הקומוניזם ומנציחה את מטרתה העליונה של המדינה לשמר את ערכיה הסוציאליסטיים. בסעיפי החוקה החדשה נכתב כי קובה לעולם לא תשוב לקפיטליזם, וכי המפלגה הקומוניסטית תישאר הממסד הפוליטי השולט במדינה ובחברה הקובנית.
לפנייה לכתב/ת 
