הדרת ילדים יוצאי אתיופיה: "ביזיון שאין לו מקום בחינוך"
בעקבות חשיפת ynet: שר החינוך איים להפסיק את תקצוב המוסדות החרדיים בירושלים שמדירים תלמידים ממוצא אתיופי - אך בתנועת "נאמני תורה ועבודה" טוענים כי בנט הכשיר בעצמו מוסדות בציונות הדתית שפעלו בצורה דומה. ח"כ תמנו שטה: "לסגור מוסדות חינוך מפלים"
"מדובר בביזיון שאין לו מקום במערכת החינוך, וכך נעשה". כך הגיב אתמול (רביעי) שר החינוך נפתלי בנט לחשיפת ynet על תלמודי תורה בירושלים שמסרבים לקלוט ילדים ממוצא אתיופי.
"בית ספר או תלמוד תורה שלא יקבל תלמיד על רקע עדה או מוצא – ייסגר", אמר השר בנט והוסיף כי "גזענות היא תופעה מכוערת שעלינו לעקור מן היסוד בחברה הישראלית. כל תלמידי ישראל הם ילדינו, מכל המגזרים ומכל המקומות. כולם שווים ואהובים, ואם יש אנשים במערכת שלא מבינים את זה - הם לא יהיו בה. הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד לערוך בדיקה יסודית ומקיפה בנושא. במקרים בהם נמצא שהייתה אפליה, לא נהסס ננקוט בהליכים משמעתיים כנגד המוסדות, לרבות סנקציות כלכליות. אני אומר באופן חד וברור - מוסד חינוכי שיפלה תלמידה או תלמיד לרעה ויבזה בצורה כזו את מלאכת החינוך, לא נמשיך את פעילותו כתמול שלשום. לא במשמרת שלי".
השר בנט הנחה את צוות המשרד לבדוק את המקרים נגד חמשת תלמודי התורה שלטענת ההורים סירבו לקבל את הילדים, ארבעה מתוכם במעמד "מוכר שאינו רשמי", ולכן זוכות לתקצוב ממשרד החינוך בשיעור של עד 75 אחוזים. מנגד, בתנועת "נאמני תורה ועבודה" אמרו כי "אנו תמהים על תגובת שר החינוך אשר בפועל הכשיר בשלוש השנים האחרונות מספר תלמודי תורה ציונים דתיים, אשר מסננים בעקיפין או במישרין, תלמידים מרמה חברתית-כלכלית נמוכה, יחד עם יוצאי אתיופיה".
עוד הוסיפו בתנועה כי "במקום לחזק את החינוך הציבורי, נכנע השר ללחצים ואישר את פתיחתם של מוסדות פרטיים או המתנהגים כפרטיים. הכרזות על סגירת מוסדות הינן בדרך כלל ריקות מתוכן, משום שקשה לנטר אפליה כאשר מדובר במוסד שאינו רשמי. את המאמץ יש לבצע בהורדת אחוז התמיכה הממשלתית במוסדות פרטיים ובאי נתינת סמלי מוסד למוסדות פרטיים, שאין להם הצדקה מספרית, אשר גורמים לפגיעה בחינוך הציבורי האחראי על כלל ילדי ישראל".
"אתם לא הסגנון", "גם ספרדים לא מכניסים" ובעיקר התעלמות בלתי מוסברת. אלו הן רק חלק מהתגובות הקשות להן זכו המשפחות, כאשר ניסו בשבועות האחרונים לרשום את ילדיהן לתלמודי תורה בירושלים. מדובר במשפחות שמתגוררות בשכונות חרדיות ומקיימות אורח חיים חרדי לחלוטין. גורם באחד מתלמודי התורה הללו הודה בפני ynet כי אחת הסיבות המרכזיות לדחייה היא כי "לילדים האחרים קשה להתמודד עם ילד שחור". ויש גם מחיר לאפליה: בעקבות דחיית הילדים, רבים מהם נאלצים לנסוע מרחק רב למוסדות חינוך אחרים שכן הסכימו לקבלם.
ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) שמלווה את משפחות הילדים שיגרה מכתב לראש עיריית ירושלים משה ליאון לפני כשבועיים בדרישה שיתערב, אולם הוא לא השיב עד כה. אתמול אמרה ח"כ תמנו שטה כי "כל "חטאם" של הילדים וההורים הוא צבע עורם השונה".
עוד אמרה כי "יוצאי אתיופיה מתמודדים עם תופעת הגזענות שקיימת ובועטת בחברה הישראלית כלפי שחורים כבר ארבעה עשורים והמדינה לא עושה מספיק, ולראייה הצעת החוק שלי להגדלת הענישה הכספית בגין אפליה בשירותים ומוצרים ציבוריים שנפלה כחודש לפני התפזרות הכנסת רק שזה לא מעניין באמת את הממשלה. אם לא יחמירו את הענישה ויסגרו מוסדות חינוך מפלים, שלא נתפלא שהמצב לא משתנה".
"הזלזול המתמשך של המגזר החרדי בחסות משרד החינוך אינו מתקבל על הדעת", אמרה מנכ"לית עמותת פידל לשילוב חברתי וחינוכי של יוצאי אתיופיה, מיכל אברה סמואל. "משרד החינוך מוכרח להעניש מנהלים כאלה באופן חמור ויש לשלול מהם כל תשלום עד אשר יחזרו בהם. כל שתיקה בנושא מהווה הסכמה שבשתיקה עם המשך הגזענות והאפליה שרק תלך ותחמיר אם לא יטפלו בה כבר עכשיו. לא ייתכן שבשנת 2019 תלמידים יופלו רק על בסיס צבע עורם. בזמן שהחרדים דואגים לכך שילדיהם לא יפגעו מהשילוב, מי ידאג לנפשות הצעירות של הילדים אשר נדחו מתלמודי התורה? הגיע הזמן שגם בחברה החרדית יפנימו שאין לדת צבע ושאין לרבני תלמוד תורה בעלות על היהדות".
לפנייה לכתב/ת 
