אני, בנו של השאה
מהגלות בארה"ב ממשיך יורש העצר רזא פהלווי לחלום על איראן חילונית ודמוקרטית, "שמקבלת מדענים ישראלים ונלחמת בטרור עם מדינות ערב"
מספיקה שיחת טלפון אחת מלשכתו של רזא פהלווי כדי להבין שבעיניו ובעיני אנשיו, יש דברים שלא השתנו מאז 1979. "שלום, מדבר השליח של הוד מעלתו", פנה אליי קול מסתורי שהתקשר בשעת ערב מאוחרת ממספר חסוי. "ביקשת ליצור קשר עם הוד מעלתו, נסיך הכתר של איראן, ואני מצטער שאני חוזר אליך רק עכשיו".
40 שנה אחרי הבריחה מטהרן, שושלת פהלווי חיה וקיימת. אבל משלטון הברזל שלה, מכוח שמשל בארץ עצומה, נותר רק ארגון אופוזיציה – "המועצה הלאומית של איראן" – שהבן רזא פהלווי ייסד באמריקה הרחוקה. דרך הארגון הזה מקדם מי שהיה אמור להפוך יום אחד למלך את החלום על איראן חילונית ודמוקרטית, איראן שבה הדת מופרדת מהממשלה. הוא מטפח קשרים עם גורמים זרים שיקדמו את הפלת המשטר, ומשוחח באינסטגרם עם איראנים הנמצאים במולדתו ובנכר. ריאיון לתקשורת הוא מסכים להעניק רק פה ושם.
זה ב-DNA
רזא פהלווי הוא איש ששווה להקשיב לו, אבל כשעושים זאת – חשוב גם לא לשכוח באיזו משפחה צמח. איראן של אביו הייתה דיקטטורה, גם אם יש מי שיכנו אותה "דיקטטורה נאורה": מוחמד רזא שאה אמנם העריץ את המערב, סגד לתרבות הצרפתית, וראה בחילוניות את הדרך היחידה למודרניזציה וקִדמה; אבל הוא גם האיש שבשם העקרונות האלה השליך אלפי אסירים פוליטיים לכלא, שלח את המשטרה החשאית לעשות שפטים במתנגדיו, וכשמיליונים מבני ארצו חיו בעוני – טיפח לו ציי מטוסים ומכוניות יוקרה, ורכש יצירות אומנות ותכשיטי זהב.
בחודש שעבר, בהופעה פומבית נדירה ב"מכון וושינגטון לענייני המזרח הקרוב", שטח רזא פהלווי את חזונו לאיראן שאחרי השלטון האיסלאמי, וקרא לעולם לעזור לו לסלק את המשטר. "תארו לכם איראן שעובדת בשיתוף פעולה הדוק עם שכנותיה הערביות כדי לעקור את הטרור והקיצונים מהאזור", אמר. "איראן שמקדמת בברכה מדענים ישראלים כדי שיעזרו לה להתמודד עם משבר המים, איראן שמאמצת אליה השקעות אמריקניות ואירופיות בפוטנציאל האין סופי של כלכלתה".
למרות חתירתו המוצהרת להחלפת המשטר, רזא פהלווי הבן מתנגד לסילוקו בדרכים צבאיות. הוא תמך בהסכם הגרעין של אובמה עם הרפובליקה האיסלאמית, ובריאיון ל"וול סטריט ג'ורנל" מתח ביקורת על הנשיא טראמפ, ואמר כי העובדה שעם כניסתו לתפקיד מיהר לאיים על איראן בשל ניסויי הטילים שלה רק מחזקת את מנהיגי הדת שם. "הם מנצלים זאת כדי להסיח את תשומת הלב מהתסכול של האיראנים מהכלכלה ומהדיכוי הפוליטי", אמר. "זה משטר שמקדם בברכה עימות".
האחות התאבדה, ואז גם האח
בשנים האחרונות נושא איתו רזא פהלווי לא רק טרגדיה לאומית, אלא גם טרגדיה אישית. אחרי המהפכה נמלטו לארה"ב אמו פארה ואחָיו, הנסיך עלי רזא והנסיכות פרהנז וליילה, אבל בעוד הוא מבסס את עצמו כמנהיג האופוזיציה הגולה, האחים התקשו למצוא את מקומם. האחות הצעירה ליילה ניסתה את מזלה בדוגמנות, סבלה מאנורקסיה, ושקעה בדיכאון. ביוני 2001, במלון בלונדון, שמה קץ לחייה בגיל 31. היא מתה ממנת יתר של קוקאין ותרופות לטיפול בנדודי שינה.
עשר שנים אחר כך התאבד גם האח עלי רזא, מי שהיה השני בתור לרשת את הכתר. הוא לכאורה היה אדם מצליח, איש שלמד בפרינסטון, בקולומביה ובהרווארד, אבל מותו המשפיל של אביו, החיים בגולה, ובעיקר מותה של ליילה, האחות הקטנה שכל כך אהב, גבו ממנו מחיר עצום. הוא שקע בדיכאון, ובגיל 44, בביתו בבוסטון, ירה בעצמו למוות. האחות הנותרת, פרהנז, למדה עבודה סוציאלית, אך לפי דיווח ב"לוס אנג'לס טיימס" נדחתה שוב ושוב על-ידי ארגונים הומניטריים, כנראה בגלל ייחוסה המשפחתי. כיום היא חיה בניו יורק הרחק מאור הזרקורים.
בגיל 58, לא ברור עד כמה מקנן עדיין ברזא פהלווי החלום להיות מלך, אבל הוא ממשיך לשגר מסרים לתוך איראן. "ההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב שהאחדות והשאיפה לשינוי מנצחות גם את הדיקטטורות הקשות בעולם", כתב לאיראנים לפני שלוש שנים, כשבטהרן ציינו 37 שנה למהפכה. "גם אנחנו מסוגלים, ובקרוב יבוא המשטר הרודני אל קיצו". אבל בחודש שעבר, כשנשאל אם יתמודד על ההנהגה כשהדמוקרטיה תגיע סוף סוף לטהרן, טען שהוא אפילו לא חושב על האפשרות הזו. "כל מטרתי", הסביר, "היא שאיראן תשוחרר על-ידי העם".
לפנייה לכתב/ת 
