לימודי קודש ושיעורים על פעולות תגמול: כאן צמחו החשודים בטרור היהודי
ישיבת "פרי ארץ" החרדית-לאומית קמה סמוך להתנחלות רחלים לאחר מחלוקת בין התושבים בנוגע להקמתה. "יש המון מתנגדים לדרך שלה", אמר אחד התושבים. הורי אחד החשודים ורב היישוב ממשיכים לטעון כי בשב"כ מתנכלים להם
חמשת הנערים שנעצרו בפרשת הטרור היהודי, שפרטיה הותרו אתמול (א') לפרסום הם תלמידי ישיבת "פרי הארץ" הסמוכה לרחלים שבשומרון. הישיבה, שבראשה עומדים הרב דודו בן נתן וסא"ל (במיל') יהודה ליבמן, שכיהן כמפקד הגדוד המרחבי "שומרון", קמה לפני כשלוש שנים. היא משתייכת לזרם החרד"לי (חרדי לאומי) ומזוהה כחסידית. הישיבה, לפי מייסדיה, חרטה על דגלה נושאים כמו קדושת ארץ ישראל ובניין יישוביה.
עם קום ישיבת "פרי הארץ", נחתם חוזה בינה לבין ההתנחלות רחלים שבמסגרתו יוכלו לשהות בשטחה למשך שלוש שנים, עד אוגוסט 2019. יאיר חממי, יו"ר המזכירות ביישוב רחלים סיפר כי "ראשי הישיבה חיפשו היכן למקם אותה והקצנו להם מקום שהוא קצת מחוץ ליישוב, כדי שתהיה הפרדה בין בני הישיבה לתושבים ולא יווצרו חיכוכים בשל רעשים ודברים דומים".
"בסוף אוגוסט נחליט האם להאריך את החוזה שלנו מולם ובוודאי שההכרעה המשפטית בשאלת מעורבות הנערים בפרשה תהווה משקל משמעותי עבור התושבים בהחלטה אם להמשיך להם לשהות סמוך אלינו", הוסיף חממי.
בשיחות שערכנו עם תושבי היישובים נאמר לנו כי סביב הקמת הישיבה ביישוב שררה מחלוקת שנמשכת עד היום. אחד מהם אמר בשיחה עם ynet: "אני מתנגד בכל וכל לדרך של הישיבה הזו, יש המון אנשים שמתנגדים לדרך שלה וכועסים על עצם ההימצאות של הישיבה ביישוב. זו ישיבה שהיא לא ציונית ולא מתאימה לרוח של רחלים, אני התנגדתי לכך מההתחלה. יש כאן קו חינוכי שהוא לא ציוני ולא מתאים לרוח האנשים שחיים פה".
בניגוד לרוב הישיבות המקבילות בציונות הדתית המיועדות לגילאי 18-14 שרובן תיכוניות, המסלול הרגיל בישיבה כולל בעיקר "לימודי קודש", מקצועות תורניים, ולא משלב "לימודי חול" כמו מקצועות הליבה ובחינות בגרות. מדובר באופנה חדשה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות בחוגים חרד"ליים - דבר שמעיד על מגמת התחרדות.
הורים שהשתתפו בימים פתוחים וחוגי בית שקיימו ראשי הישיבה בשבועות האחרונים, לקראת הרישום לשנת הלימודים הבאה, סיפרו כי רבניה מבטאים תפיסה דתית טוטאלית. אחד מהם אמר באירוע שבו השתתף: "אצלנו מתקבלים רק הצדיקים, הטהורים והזכים, ללא חטא".
בשיעור שהעביר בלתלמידי הישיבה לפני כשנה, אמר הרב יצחק גינזבורג, הנחשב לרב של נוער הגבעות: "הדבר הכי פשוט שעל הממשלה והצבא לעשות הוא מה שהרבי מלובביץ' אמר: הטיפול היחיד שיכול כאן לעזור מיד (נגד הטרור הערבי, ק"נ) הוא אך ורק פעולות תגמול כואבות. במקרים כאלה יש רק דבר אחד יחיד שיכול למנוע זאת להבא - תגובה הוגנת שהיא פעולת תגמול קשה. צריך לומר זאת". עם זאת, הוא לא קרא ליחידים לנקום את מותם של ישראלים בפיגועים, אלא לאנשי הביטחון.
הרב רמז גם לשאיפתו למוטט את המדינה: "'סוס' בגימטריה זה 'המדינה'. אני לא רוצה לנשוך או להרוג את האנשים (בכירי המדינה - ק"נ), אלא רק את הממסד שהוא המרכבה. יש מרכבה ויש מי שרוכב על המרכבה. מי שרוכב על המרכבה הם יהודים טובים בשורש, ואני רוצה להחזיר אותם בתשובה. אבל קודם כל הם יפלו מהכיסאות שלהם. התיקון של אלה שעל הכיסאות הוא שיפלו מהכיסאות שלהם. ממסד שמנותק מהרוחניות".
הרב אוהד קרקובר, רב היישוב כוכב השחר, סיפר בשיחה עם ynet כי "ראשי הישיבה מעידים שחמשת הבחורים היו איתם בליל שבת. אלו ילדים מאוד דתיים וכדי לזרוק אבנים זה מחייב אותם לחלל שבת. לכן אני לא מבין איך אפשר לחשוד בהם בדבר כזה, כשהרבנים והחברים שלהם מעידים שראו אותם בסעודה".
"אני מכיר אישית את אחד החשודים, הוא לא נער גבעות, הוא ילד טוב", אמר קרקובר. "אני מכיר את המשפחה שלו ועצם ההאשמות כלפיו נראות לי מופרכות מאוד. יש להם אליבי מוצק ואני לא מבין איך בשב"כ לא מצליחים להבין את זה. הפעילו עליהם לחץ בלתי סביר. במשך שלושה חודשים זימנו את כל תלמידי הישיבה ואת ההורים שלהם לחקירות משטרה".
"תופסים אנשים תמימים"
ט' ו-ת', הורים לנער שלומד בישיבה ושנחקר בפרשה לפני כמה שבועות, טענו אתמול כי חוקרי השב"כ נטפלו לבנם בחקירה. "לחצו עליו, צחקו עליו וניסו לשכנע אותו שהוא רוצח. ואם לא רוצח, אז לפחות מכיר את הרוצח", סיפרו ההורים שהגדישו כי לא יכול להיות שיזרקו אבנים בשבת. ת', אמו של הנער, סיפרה כי בערב שבו הושלכו האבנים על רכבה של הנרצחת עאישה ראבי, בנה היה בישיבה. האם אישרה בשיחה עם ynet את הצהרת השב"כ שלפיה בבוקר המחרת הגיעה משלחת של אנשים מיצהר על מנת לסייע לתלמידי הישיבה.
ההורים לתלמידי הישיבה מספרים על המתח השורר בקרבם בעקבות לחצים שמופעלים עליהם מצד גורמי ביטחון, לדבריהם. "הישיבה הזאת חווה סוג של התעללות מתחילת הפרשה", סיפרה ת'. "כל הזמן באים, תופסים את התלמידים ולוקחים אותם לחקירות. אנשים תמימים, תלמידים שבאים ללמוד תורה". עוד אמרה ת': "הבהרתי לבן שלי שאני לא מרשה לו להסתבך, לא להרביץ לחיילים ולערבים, ולא שום דבר. אמרתי לו: 'אם יש לך כעס על משהו, תשאיר לקדוש ברוך הוא לעשות את כל הנקמות. בני אדם לא יכולים לעשות את זה. תשמור על פרופיל נמוך ואל תתערבב בשום הפגנות'".
אתמול בשעות הצהריים האריך בית המשפט את מעצרם של כל חמשת החשודים עד ליום חמישי. גורמים המעורים בפרטי החקירה אמרו כי "השב"כ עשה להם תרגיל. הסיבה למעצרים הנוספים קשורה בבקשה של בית המשפט מהשב"כ להציג התקדמות בחקירה". עדי ראייה למעצרם של שני החשודים החדשים, סיפרו כי הם עוכבו לחקירה במהלך ההפגנה ביום חמישי מול בית המשפט המחוזי בלוד. לדבריהם, החוקרים טענו כי הם הפרו את הסדר הציבורי, אך כעבור יומיים עצרו אותם והודיעו להם שהם חשודים בפרשה.
בשב"כ הדפו אמש את הביקורת נגד שיטות החקירה ודרכי המעצר של החשודים. "הטענה שנשמעה כאילו החשודים 'נחטפו' הינה מופרכת", אמרו בשב"כ.
"החשודים נעצרו מכוח צווי מעצר שהוצאו כדין לפני המעצר על-ידי שופט ומיד לאחר מעצרם נמסרה הודעה על כך לבני משפחותיהם.
בשב"כ הבהירו כי מדובר בצעד שננקט מעת לעת כלפי חשודים ערבים ויהודים כאחד. "הנחקרים מוחזקים לפי נהלי שב"ס בהפרדה מלאה מעצורים בגירים במתקן המעצר", והוסיפו כי "גורמי החקירה פועלים על פי הנחיות גורמי הרפואה והטיפול בשב"ס".
יחד עם ההצהרה של שב"כ פורסם תיעוד של חלק מהחשודים שנעצרו, בזמן שאחד מהם שורף דגל ישראל ומכנה אותו "הדגל המסריח". בתמונה נוספת של דגל שנמצא בחדרו של אחד החשודים נראה דגל ישראל עם הכתובת "מוות לציונים" ואיור של צלב קרס.
בכאן חדשות דווח אמש כי שב"כ הודיע לישיבה בשבת ב-6:00 בבוקר שהנערים ייחקרו, וכשאנשיו חזרו בצאת השבת לקחת אותם לחקירה כבר נכח במקום עו"ד של ארגון "חוננו", שאמר להם קודם כל להביא צו שופט. אחר כך דרשו אישור של ההורים, משום שהחשודים הם קטינים. לבסוף, כשאנשי המשטרה ושב"כ הורשו להיכנס לבניין הישיבה, הם גילו שהקדימו אותם, ושכבר בצהריים הגיעו למקום פעילי ימין שנחקרו בעבר בידי שב"כ ותדרכו את הנערים כיצד להתנהג בזמן החקירה. עוד דווח בכאן כי המשטרה זימנה לחקירה את פעילי הימין שתדרכו את הנערים, בהם מאיר אטינגר.
בגרסה קודמת של כתבה זו צוטט דיווח מחדשות "כאן" שלפיו רבש"ץ רחלים נחקר בחשד למחיקת תיעוד מצלמות האבטחה. נבקש לחדד כי הלה מסר עדות פתוחה ולא נחקר.
לפנייה לכתב/ת 
