דו"ח: גידול משמעותי בהטרדות מיניות כלפי קטינים

אילוסטרציה. עלייה בעבירות המין נגד ילדים(צילום: shutterstock)

בעשור האחרון גדל באופן משמעותי מספר התיקים שנפתחו בגין עבירת הטרדה מינית כלפי קטינים. כך עולה מהדו"ח השנתי לסיכום 2017 של המועצה לשלום הילד שהוגש הבוקר (ב') לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.

על פי הדו"ח, בשנת 2017 נפתח 448 תיקים בגין הטרדה מינית כלפי קטינים בעוד ב-2008 נפתחו 123 תיקים בלבד. עוד עולה מהד"וח כי עבירות אלו היו 17% מכלל תיקי עבירות המין כלפי קטינים שנפתחו ב-2017, לעומת 6% שנפתחו בשנת 2008. עיקר הגידול חל בעבירות שבוצעו נגד בנות. להערכת מחברי הדו"ח, הדבר קשור לעבירות ברשת.

כשליש מתלמידי התיכון דיווחו שנחשפו לפגיעות של איום או אלימות מילולית וכרבע מתלמידי התיכון דיווחו שנחשפו לעבירות של ביוש, השפלה או חרם כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת, לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.

לפי הדו"ח, כ-14% מכלל הילדים בישראל מוכרים לשירותי הרווחה. בשנת 2017 הופנו כ-48,500 דיווחים חדשים על קטינים לטיפולים של עובדים סוציאליים, 72 מהם היו על ילדים בסיכון שנפגעו בידי אחראי מתוך המשפחה. סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו הזנחה, התעללות פיזית והתעללות מינית.

אילסוטרציה. כ-14% מהילדים בישראל מוכרים לרשויות הרווחה(צילום: shutterstock)

ב-2017 נפתחו 17,395 תיקים בגין עבירות נגד קטינים, 22% מהן על עבירות שבוצעו בתוך המשפחה. 52% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים בתוך המשפחה ו-77% בגין עבירות נגד ילדים מחוץ למשפחה - נסגרו.

מאז תשע"א (2010/11) ועד לתשע"ז (2016/17) נפגעו 408 ילדים מגיל לידה עד לגיל שש מעבירות אלימות במסגרות חינוך וטיפול על ידי האדם האחראי על הילד. במהלך שנת 2017 הגיעו לחדרי המיון כ-607 אלף ילדים, כ-65% מהם בעקבות מחלה. חמישית מן הילדים שפנו למיון אושפזו, כשהסיבה השכיחה ביותר הייתה נפילה.

ירידה בכמות הקטינים שעברו על החוק(צילום: shutterstock)

הדו"ח מסמן גם ירידה בכמות הקטינים שחשודים בעבירה על החוק. בשנת 2017 מספר הקטינים החשודים עמד על 20,685 זאת בהשוואה ל-25,100 ב-2010. ירידה נרשמה גם בשיעור הקטינים שביצעו עבירות אלימות נגד קטינים. העבירות השכיחות ביותר שבגינן נפתחו תיקים פליליים לקטינים שחשודים בביצע עבירה נגד קטינים אחרים הן עבירות מין ורכוש.

5% מתלמידי כיתות ה'-י"א דיווחו על הימנעות מהגעה לבית הספר בשנה האחרונה מחשש לפגיעה פיזית. 10% מתלמידי בתי הספר היסודיים ו-15% מתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים דיווחו שנפגעו מאלימות מינית בבית הספר על ידי תלמידים אחרים בשנה האחרונה.

תלמידים נמנעו מלהגיע לבית הספר מחשש לפגיעה פיזית(צילום: אביהו שפירא)

כמות הקטינים שנפתחו נגדם תיקים פליליים והוריהם גרושים גבוה יותר מפי שלושה מאלו שהוריהם נשואים. מהדו"ח עולה עוד כי לכשליש מהקטינים שנפתחו נגדם תיקים יש לפחות הורה אחד שהורשע.

עלייה בנפגעים בגלל אופניים חשמליים

בסוף שנת 2017 חיו בישראל 2,908,327 ילדים (בגילאים 0-18), המהווים 33% מכלל האוכלוסייה. מספר הילדים הממוצע למשפחה עומד על 2.4. ל-17% מהמשפחות יש ארבעה ילדים ויותר. 9% מהילדים חיים במשפחות חד-הוריות.

ל-13% אחוז מהילדים בישראל יש מוגבלות כלשהי. לכ-9% מהילדים יש מוגבלות חמורה. 2,424 ילדים אושפזו בגין תגובה אלרגית בשנת 2017. מדובר בגידול של 66% לעומת שנת 2010.

90 רוכבי אופניים חשמליים עד גיל 16 נפגעו ואושפזו במחצית הראשונה של שנת 2018, עלייה משמעותית לעומת 67 בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית הראשונה של 2017 וכן של 2018, כרבע מכלל רוכבי האופניים החשמליים שנפגעו ואושפזו היו מתחת גיל 16, למרות שזהו הגיל המינימלי לנהיגה לפי החוק.

לפי הדו"ח, 861 ילדים ובני נוער הגיעו בשנת 2017 לחדרי מיון לאחר שניסו להתאבד, כ-75% מהם הן בנות. מאז 1990 שמו קץ לחייהם 281 ילדים בישראל.

ירידה בתמותת התינוקות, עלייה במשקל עודף

הדו"ח מסמן גם מגמות חיוביות - הירידה בשיעור תמותת התינוקות בישראל ירדה מ-0.55% ב-2001 ל-0.3% ב-2017. ירידה משמעותית בשיעור התמותה של תינוקות במגזר הבדואי, מ-1.2% ב-2016 ל-0.87% ב-2017. ירידה נוספת חלה ב-2017 בכמות הקטינים שנפגעו בתאונות דרכים. 

18% מתלמידי כיתות א' ו-30% מתלמידי כיתה ז' סובלים ממשקל עודף ומהשמנה. 2% מתלמידי כיתות א' ו-4% מתלמידי כיתות ז' סובלים מתת משקל. לפי הדו"ח, כ-30% מהילדים בישראל חיים בעוני, בקרב המגזר הערבי מדובר על 61% מהילדים.

לפי הדו"ח, הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון ראשון הוא 10. ילדים בני 6-9 נמצאים מול המסך כמעט שלוש שעות ביום בממוצע. עוד עולה כי 93% מבני הנוער (13-18) פעילים בווטסאפ, 72% באינסטגרם, 63% בפייסבוק, כמחצית בסנאפצ'ט וחמישית במיוזיקלי. לבני הנוער יש בממוצע 27 קבוצות בווטסאפ.

"המדינה נכשלה בהגנה על ילדיה"

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, אמרה בעקבות הדו"ח: "מדינת ישראל נכשלה גם השנה בהגנה על ילדיה. רק אסונות ומחדלים שזוכים לתהודה ציבורית מצליחים בסוף להבקיע את ההתנגדויות ולהביא לשינוי. כמה ילדים נוספים יצטרכו לשלם את מחיר אוזלת היד, היעדר מחשבת התחילה והיעדר ההשקעה במניעה? הגיע זמן להשקיע בייצור גדרות שימנעו מבעוד מועד נפילה ולא בייצור עוד אלונקות לאסוף את השברים, תרתי משמע".

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הוסיף: "הנתונים מצביעים על פערים שאיננו יכולים להשלים איתם. נתוני השנתון, המצביעים על היקף הפגיעות והעבירות ברשת, מלמדים שהאתגר של יצירת ילדות מוגנת, מרחב מוגן בעולם הממשי והווירטואלי, עודו מונח לפתחנו".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), אמרה: "הנתונים מעידים שיש לנו עוד הרבה מאוד עבודה בתחום ההגנה על ילדי ישראל ובשמירה על זכויותיהם. אנו בדרך הנכונה ומחובתנו להתמיד בה".