"נתן חמש" במתמטיקה, לא טיפל באלימות: כהונת שר החינוך בנט
התוכנית לחיזוק לימודי המתמטיקה רשמה הצלחה - אבל לא כולם מרוצים ממנה. הוא קיצר חופשות, אך לא הצליח להוזיל את תשלומי ההורים. סיכום עבודת שרי הממשלה ה-34
באוגוסט 2015, כשלושה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו, הציג שר החינוך נפתלי בנט את "לתת חמש" - התוכנית החדשה של משרד החינוך לחיזוק לימודי המתמטיקה. המטרה הייתה ברורה: לאחר שנים של שפל במספר הנבחנים ברמת חמש יחידות במקצוע, היעד בתוכנית החדשה עמד על לפחות 18 אלף נבחנים מדי שנה.
בנט עמד ביעד הזה מוקדם מהצפוי, אך גם ספג ביקורת על הבחירה בלימודי המתמטיקה כאחד הדגלים המרכזיים של הקדנציה שלו. בקרב אנשי חינוך רבים התחושה הייתה שבנט מעדיף יעדים נקודתיים על פני תהליכים מורכבים וארוכי טווח, מהלכים קוסמטיים על פני טיפול שורש בבעיות הקשות והעמוקות של מערכת החינוך הישראלית.
הטענות להדתה בבתי הספר, מערכת היחסים המתוחה עם ראשי האוניברסיטאות, ומנגד השקט התעשייתי מצד ארגוני המורים וקיצור חופשות החגים הם חלק מהאירועים והתהליכים אשר יישארו גם כן מזוהים עם כהונתו של בנט. בנוסף, התנהלותו של שר החינוך זכתה לשני סוגים של ביקורת: בשיחות סגורות מספרים חלק מבעלי התפקידים הבכירים במערכת על הגיבוי והעצמאות שנותן להם השר, ומנגד אחרים רואים במידת המעורבות הפחותה שלו דווקא ביטוי לרמת העניין והתשוקה שהייתה לו לתפקיד הזה.
גם היום, כארבע שנים לאחר כניסתו למשרד החינוך, טוענים רבים מהם כי התחושה תמיד הייתה שהתפקיד נכפה עליו.
שיפור זכאות, אך לא כולם נהנו מהפירות
לפי נתוני משרד החינוך, ב-2014, טרום כניסתו של בנט לתפקיד, עמד שיעור הזכאות לבגרות על 66.1 אחוזים. ב-2017, הוא עמד על 68.2 אחוזים. עם זאת, יש לציין כי מגמת העלייה באחוזי הזכאות לבגרות החלה עוד הרבה לפני בנט: בשנת 2009 שיעור הזכאות עמד על 57.8 אחוזים, ב-2011 - 59.8 אחוזים ושנה לאחר מכן קפץ ל-62.4 אחוזים.
כלומר, מגמת העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות התרחשה עוד לפני כהונתו של בנט, והמשיכה במהלכה. צלילה לנתוני הזכאות מראה שלא כולם נהנו מהפירות, ולא בכל היישובים נרשמו עליות באחוזי הזכאות לבגרות.
בדימונה, למשל, עמד שיעור הזכאות לבגרות בשנת 2017 על 70 אחוזים וירד במצטבר בשבעה אחוזים לעומת 2015 (אך עלה לעומת 2016). במעלות תרשיחא, לעומת זאת, כמעט ולא נרשם שינוי משמעותי בשיעור הזכאות לבגרות, גם במהלך כהונתו של בנט, והוא עמד על כ-72 אחוזים.
הפערים בין היישובים החרדיים והבדואיים חדים אף יותר: ביישוב הבדואי ערערה בנגב עמד שיעור הזכאות על 36 אחוזים, ירידה חדה לעומת 2015, אז הוא עמד על 45 אחוזים. בהרצליה ורמת השרון לעומת זאת, עומדים שיעורי הזכאות לבגרות על 84 אחוזים ו-90 אחוזים (בהתאמה). בכל הנוגע לאחוז הבוגרים בחמש יחידות במתמטיקה, התמונה זהה: 9.5 בדימונה לעומת 40 ברמת השרון, 5.4 בערערה בנגב לעומת 29 אחוזים בהרצליה.
לסיכום עניין הבגרויות בכלל ובמתמטיקה בפרט, ניתן לקבוע כי בכהונתו של בנט חלו שיפורים בשני המדדים, הדרמטי מביניהם הוא שיפור הזכאות במתמטיקה. עם זאת, גם כיום, בתום כהונתו של בנט, שני גורמים עדיין משפיעים יותר מכול על הסיכוי של תלמיד ישראלי לסיים בגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה: תקציב החינוך של הרשות המקומית שבו הוא מתגורר וגובה התשלומים הנלווים (תל"ן) של הוריו לבתי הספר, שמביאים לשעות תגבור רבות יותר. התוצאה ניכרת בנתונים: יותר תלמידים סיימו בגרות ברמת חמש יחידות, אך הפערים היו ובמידה רבה נותרו עצומים.
"הדתה" או "מסורת"
אחת הטענות המזוהות ביותר עם כהונתו של בנט היא שהביא להכנסת תכנים דתיים למערכת החינוך הציבורית. בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מינואר 2018 עולה כי במערכת החינוך פעלו 33 תוכניות חיצוניות לחיזוק תרבות יהודית-ישראלית בבתי הספר.
בנוסף, החל משנת הלימודים 2016-2017, נלמד בבתי הספר היסודיים מקצוע חדש בשם "תרבות יהודית-ישראלית". שתי מגמות נוספות נרשמו בזמן כהונתו של בנט: הרחבת פעילותן של בנות השירות לאומי בכיתות הלימוד בבתי הספר שזכתה להתנגדות נחרצת מצד חלק מהרשויות המקומיות ומתן אוטונומיה רחבה יותר לבתי הספר לבחור בתוכניות חיצוניות, ובהן תוכניות יהדות.
מנגד, כפי שמתפרסם כאן לראשונה, בנט גם הדף בשנה האחרונה ניסיונות עיקשים מצד ארגונים הפועלים למען שינוי נטייה חד מינית (ארגוני המרה) להיכנס לרשימת הארגונים החיצוניים הפועלים בבתי הספר. גם בלחץ רבנים - סירב לאפשר להם לפעול. בנוסף, הוא לא נעתר לפניות ארגונים דתיים להוציא ארגוני להט"ב כמו איגי וחוש"ן מבתי הספר.
בעבר בנט טען כי הגדיל את התקציב של איגי שפועל בקרב נוער גאה, אך יש לציין כי עשה זאת במסגרת הגדלת תקנת תקציב ארגוני הנוער, וכך למעשה לא רק איגי נהנה מהתוספת, אלא כלל ארגוני הנוער, ובהם גם ארגונים דתיים.
החופשות קוצרו, התשלומים לא הוזלו
בנט המשיך את המהלך של קודמו בתפקיד, השר לשעבר שי פירון, שיזם את תוכנית "בתי הספר של החופש הגדול", ויזם את קיצור חופשת הפסח והחנוכה ("בתי הספר של החגים") בגנים ובכיתות א'-ב'. מטרת המהלך הייתה להוזיל את יוקר המחיה ולתת תחליף ציבורי ראוי לחוגים הפרטיים והיקרים, אלא שבבעיה האקוטית יותר הנוגעת ליוקר המחיה במערכת החינוך הוא לא נגע: תשלומי ההורים בכלל, והתשלומים הנוספים בפרט.
במהלך כהונתו של בנט לא נרשמה הוזלה משמעותית בתשלומי ההורים ומעבר לתשלומי הרשות הבסיסיים, גם בארבע השנים האחרונות הותר לגבות מההורים סכומים של אלפי שקלים עבור תוכניות לימוד נוספות. כלומר, שיעורים נוספים מעבר לסל השיעורים הציבורי.
כך, למשל, בבתי הספר העל יסודיים הממלכתיים מותר כיום לגבות עד 2,300 שקלים עבור שעות לימוד נוספות מעבר לתשלומי הרשות שיכולים להגיע לכ-1,400 שקלים ובמגזר הדתי, מפאת שעות הלימוד התורניות, הסכומים גבוהים אף יותר ויכולים להגיע לכ-3,400 שקלים. מבחינה זו, בנט אמנם לא העלה את גובה התשלומים במהלך כהונתו, אך גם לא נקט בפעולה ממשית להוזלתם.
כהונתו של בנט תיזכר גם בזכות השקט התעשייתי היחסי שלו זכתה מערכת החינוך מצד ארגוני המורים. חידוש הסכם "עוז לתמורה" של ארגון המורים עבר בשקט יחסי, למעט עיצומים נקודתיים. עם זאת, באשר להסכם השכר "אופק חדש" של הסתדרות המורים, יש לציין כי למעשה "התמזל מזלו" של בנט, שכן בתקופת כהונתו לא נאלץ לקיים משא ומתן עם הסתדרות המורים על הסכם חדש, שהתחדש עוד בטרם כניסתו לתפקיד. עבור שר או שרת החינוך הבאים, זה צפוי להיות האתגר הראשון שעמו ייאלצו להתמודד, שכן ההסכם צפוי לפוג בחודש יוני.
באשר להשכלה הגבוהה, שנותיו של בנט במשרד החינוך ומתוקף כך כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ייזכרו גם בזכות המחלוקת שעורר בדבר הקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל ועל הענקת תארי דוקטורט למרכז הבינתחומי בהרצליה, מה שהופך אותה למעשה לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. עם זאת, בשנותיו של בנט המשיכה מגמת הירידה במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, לצד עלייה משמעותית במספר הסטודנטים הערבים.
אם יש תחום אחד שהוזנח במיוחד במהלך המשמרת של בנט זהו האלימות. בישראל 2019, עד כמה שקשה להודות בכך, בבתי ספר רבים מידי התחושה היא של שדה קרב. מורים ותלמידים חשופים לאלימות על בסיס קבוע ובאופן יומיומי, וסקרים של ארגוני המורים מהשנה האחרונה רק מחדדים את העובדה שתחושת הביטחון בבתי הספר מתערערת.
לפי סקר ארגון המורים שפורסם בספטמבר, לא פחות מ-54 אחוזים מהמורים דיווחו כי חוו אלימות בשנה הקודמת. טיפול בתופעת האלימות בבתי ספר מצריך תהליך הוליסטי, משמעותי, עתיר תקציבים ורחב היקף. תופעת האלימות בבתי הספר לא התחילה עם כהונתו של בנט במשרד החינוך ולמעשה הוא ירש אותה, אך במהלך הקדנציה שלו הוא גם לא הציג שום תוכנית משמעותית שתטפל באחת הבעיות הקשות של מערכת החינוך הישראלית. מבחינה זו, הוא העדיף להתמקד בהישגים הלימודיים ולהתעלם ממשהו אלמנטרי הרבה יותר: יצירת סביבה בטוחה בבתי הספר.
לפנייה לכתב/ת 
