סערות בין הטיפות: הקדנציה של גלעד ארדן
השר לביטחון פנים ניסה להגן על המשטרה וגם לצדד בנתניהו, לא הצליח פעמיים למנות מפכ"ל, הסתבך בפרשת אום אל חיראן - וסיים בטונים צורמים עם אלשיך. בצד החיובי: שיפור הביטחון בירושלים, הסכם השכר לשוטרים וחזרה לשפיות בלי פרשות מין
את הקדנציה הסוערת של גלעד ארדן במשרד לביטחון פנים אפשר להתחיל לסכם דווקא מהסוף. השר, שבימים שלאחר פירוק הכנסת עסוק לא מעט בהכנות לפריימריז בליכוד, ניסה עד לפני כמה ימים למצוא מי שיפקד על משטרת ישראל - אך לא הצליח להותיר חותם במינוי החשוב כל כך, בעיתוי הרגיש, וזה יחכה לממשלה הבאה.
ארדן עוד הספיק לראיין ולבדוק אלופים במיל' וניצבים בדימוס ובהווה כדי להביא שם אחד לוועדת גולדברג, זו שפסלה את המועמד הקודם של השר, ניצב בדימוס משה (צ'יקו) אדרי. המינוי שהסתבך לא היה הראשון - גם תת-אלוף במיל' גל הירש, שאותו רצה למנות בסבב הקודם, נפסל בשל חקירה שהתנהלה בעניינו. היום, אגב, הוא קורא לשריינו ברשימת הליכוד.
מלבד מינוי מפכ"ל המשטרה, גם בשב"ס וגם בכבאות לא הצליח ארדן למנות נציבים. בשב"ס כמו במשטרה מכהן כעת ממלא מקום, גונדר אשר וקנין. במערך הכבאות, הארגון פעל במשך כעשרה חודשים ללא נציב. המינוי התעכב, נתקע ובסוף ארדן בחר במינוי חיצוני שהביא את הארגון לסכסוך ארוך בין ההסתדרות וארגון הכבאים לבין הנציב הנבחר דדי שמחי.
לא רצה להמשיך עם אלשיך
לא רק בגזרת המינויים הייתה זו קדנציה סוערת במיוחד מבחינת ארדן. נושאים בוערים שעמדו על סדר היום הציבורי והתקשורתי העלו אותו לא פעם על המוקד. "ארדן הוא שר חרוץ שישן מעט ובקושי רואה את הילדים שלו. הציבור לא תמיד רואה את התמונה המלאה ורוצה לראות תוצאות כאן ועכשיו, וכשהן לא מגיעות יש ביקורת", אומר מקורב לשר.
את הכנסת ה-20 פתח ארדן בשרירים מול ראש הממשלה. לאחר שזכה בפריימריז במקום הראשון דרש ארדן את אחד מהמשרדים הבכירים, בדגש על תיק החוץ, ולאחר שנענה בשלילה סירב להיכנס לממשלה. בהמשך סיכם על תיק ביטחון הפנים בתוספת המשרד לנושאים אסטרטגיים.
המשטרה עמדה אז בשיאו של גל פרשות מביכות וטלטלה בצמרת, בעיקר סביב הטרדות מיניות. אלו הובילו את ארדן לבחור במפכ"ל מחוץ למשטרה - ואחרי שהירש נפסל, רוני אלשיך
נקרא לדגל מהשב"כ. יחסיו עם אלשיך, נאמר בזהירות, לא היו טובים. "אלשיך לא קיבל את מרות השר וזה פגע ביחסי העבודה. זו סיטואציה מאוד בעייתית, שאין הבנה בין השר למפכ"ל. זו גם אחת הסיבות שבגינן החליט ארדן שלא להאריך את כהונתו", אומר גורם במשרד לביטחון פנים.
לפני כמה חודשים כאשר הועלו המועמדים להחליף את אלשיך אמר ארדן: "היו למפכ"ל ולי חילוקי דעות והבדלי גישות, גם בסוגיות מהותיות וכבדות משקל עם השפעה על אמון הציבור במשטרה".
היחסים בין השניים העכירו לקראת סוף הקדנציה, וכאקורד סיום אלשיך לא הזמין את השר ליום עיון בנושא הפשיעה במגזר הערבי, אחרי שארדן ביקש מהמועמדים למפכ"לות להציג תוכנית בנושא.
אחד מהנושאים שהובילו למחלוקת בין השר למפכ"ל היוצא, היה פינוי הכפר הבדואי אום אל חיראן שבנגב. בפינוי נדרס למוות השוטר ארז עמדי לוי ונהרג מירי השוטרים הנהג, יעקוב אבו אל קיעאן. ארדן מיהר להכריז קבל עם - לפי המידע מהמשטרה - כי מדובר בפיגוע, ואת הנהג כינה "מחבל שהושפע מדעאש".
בהמשך, לאחר שמסקנות פרקליטות המדינה העלו כי לא ניתן היה לקבוע שמדובר בפיגוע, ארדן החליף את "פיגוע" ב"אירוע" ו"מחבל" שינה ל"אזרח". "אם יתברר שבאום אל חיראן לא היה פיגוע – צריך להתנצל", אמר. ארדן ספג ביקורת קשה על האמירות הנמהרות. כדי להדוף את אותה האשים את המשטרה והעומד בראשה: "לא היה לי מקור אחר חוץ מהמשטרה", טען. בפועל, הכתם נותר גם שלו.
בין נתניהו למשטרה
ארדן מצא עצמו אחראי על המשטרה בתקופה שבה גורמים פוליטיים ניסו להחליש את כוחה. הדוגמה הבולטת ביותר היא "חוק ההמלצות" שאותו דחף ח"כ דודי אמסלם מהליכוד, אז בראשות ועדת הפנים.
ארדן מצא עצמו באמצע - מצד אחד מחויבות למשמעת קואליציונית ולתמיכה בראש הממשלה, ומנגד הציפייה לגיבוי למשטרה. הוא התנגד לחוק ההמלצות שפוגע במשטרה ובהצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בחר שלא להצביע. בנוגע לחקירות רה"מ ניסה ללכת בין הטיפות - כאשר נתניהו התבטא בחריפות נגד המשטרה לאחר פרסום המלצותיה להעמידו לדין בגין שוחד, ארדן אמר ש"יש צדק בחלק מדבריו (של נתניהו), אך אני לא שלם עם כל האמירות ולא עם הסגנון".
הפשיעה במגזר הערבי לא ירדה
אחד מהנושאים המרכזיים שארדן ניסה לתת להם דגש הוא הפשיעה במגזר הערבי. השר גיבש תוכנית רב-שנתית, הקים מנהלת למיגור האלימות הגואה במגזר וטיפול באכיפת החוק. במסגרת התקציבים הגדולים הוקמו תחנות משטרה בערים ערביות ובעתיד על פי תוכנית זו צפויות לקום עוד תחנות. "הנושא היה בנפשו", אמר מקורבו, אך ארדן הודה לאחרונה ש"למרות התקציבים הרבים שהושקעו, הפשיעה במגזר לא ירדה" ורמז למפכ"ל אלשיך כאחראי.
את השורה התחתונה כתב מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח שפורסם באוגוסט האחרון ובו פירוט כשלי המשטרה בכל הקשור להתמודדות עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי. "התוכנית היא לא פחות ממהפכה ואת הפירות עוד יקצרו בעתיד", בטוח המקורב לשר.
מלבד התוכנית למגזר הערבי, תקציבים גדולים הוזרמו גם לתוכנית חיזוק ביטחון ירושלים. ארדן ומפקד המחוז, ניצב יורם הלוי, הצליחו לשלב ידיים ולהביא להצלחה ניכרת בביטחון הבירה - לפני שיחסיהם הצטננו על רקע סאגת מינוי המפכ"ל.
במסגרת התוכנית, שכר השוטרים בירושלים עלה, נוספו תקנים, מערך מצלמות האבטחה מתעד כמעט כל סמטה בעיר וכן הוקמו נקודות משטרה לצורכי שירות בשכונות במזרח ירושלים. בשנים 2015 ו-2016 היו לפי נתוני המשטרה 85 פיגועים בירושלים - ואילו בשנה השלישית בקדנציה של ארדן ב-2017 התרחשו 16 פיגועים וב-2018 ארבעה בלבד. הסיבות לדעיכת גל הטרור מגוונות, אך גם להגברת האבטחה משקל לא מבוטל.
בערי המרכז קידם ארדן השקעה בסיורים של שוטרים הן ברגל והן על סגוויי, ואת פרויקט מצלמות הגוף, שבסיומו שוטרים רבים יחויבו לענוד מצלמה שתתעד את פעילותם מול אזרחים. בנוסף, דחף ארדן להסכם תוספת השכר לשוטרים בשירות פעיל ולגמלאי המשטרה והשב"ס בתום מאבק של שנים.
לנוכח המשבר הערכי והפרשות הפליליות, ארדן ביקש לשקם את הפן המוסרי ואת תדמית המשטרה. אחד הצעדים שננקטו בכיוון זה היה העברת חוק שחייב "בדיקה תעסוקתית" שתכלול פוליגרף למועמדים לתפקידים בכירים ורגישים במשטרה. כאשר דור המדבר יפרוש וקצונה חדשה שתחשוש מבדיקת פוליגרף תיכנס, מעניין יהיה לראות האם אכן חל שינוי ערכי משמעותי.
אחרי שהחליט שלא למנות מפכ"ל ובחר להאריך את כהונתו של ממלא המקום, ניצב מוטי כהן, פניו של ארדן לפריימריז, לממשלה הבאה וכנראה לתיק הבא. אם הקדנציה הזו תיזכר כישלון או הצלחה, לא יעידו מתפקדי הליכוד כי אם אותם תהליכים ותוכניות יובילו אמנם לשינוי ארוך טווח, הן בארגון והן בחברה הישראלית, גם אחרי שכבר יחזיק בתיק אחר והמשרד לביטחון פנים יהיה עוד פרק בקריירה הפוליטית שלו.
לפנייה לכתב/ת 
